כימיקל ההנאה במוח קשור להתמכרות לסמים

במשך שנים מקובל היה לחשוב כי דופמין הוא כימיקל במוח השולח אותות בין תאי המוח באופן המסב הנאה בעקבות פעילות כזו או אחרת. במחקרים נמצא כי סמים כגון: קוקאין או הרואין מעצימים את תחושות ההנאה של הדופמין וזו כנראה הסיבה המרכזית להתמכרות להם.
במחקר חדש, שנערך באוניברסיטת מישיגן ושפורסם בכתב העת למדעי העצבים, נוסף עוד מימד לדופמין והוא הכאב.
באמצעות שיטות הדמיה מתוחכמות שבחנו את המתחולל במוח בעקבות גרימת כאב בשריר, מצאו החוקרים כי מערכת הדופמין פעילה ביותר בעת שחשים בכאב ושישנם הבדלים ניכרים בפעולתה אצל אנשים שונים שמתבטאים באופן ישיר לגבי תחושת הכאב ועוצמתו.
ממצאים אלה יכולים לסייע בהסבר מדוע אנשים מסוימים עלולים להתמכר לסמים בעקבות מועקות בחייהם בעוד שאחרים לא יפתחו התמכרות, במילים אחרות, התמכרות היא כנראה תופעה אינדיבידואלית שאינה ניתנת לחיזוי בידע הקיים כרגע בידינו.
מסביר עורך המחקר פרופסור גון זוביטה: נראה לנו בעקבות המחקר כי דופמין הוא מעין ממשק הקושר בין עקה וכאב לבין רגשות, או במילים אחרות, בין אירועים גופניים לבין אירועים ריגשיים, והוא נכנס לפעולה גם מגירויים חיוביים (מזון, יחסי מין) וגם מגירויים שליליים (כאב, עקה). נראה כי הדופמין פועל כמנגנון המופעל לפי בולטות הגירוי וחשיבותו האינדיבידואלית.
במחקר השתתפו 25 מתנדבים בריאים, שהחוקרים הסבו להם, באופן מבוקר, כאב על-ידי נעיצת מחט בשריר הלסת. הנבדקים נתבקשו לדרג הבטים שונים של תחושותיהם ובה בעת נבחנה פעילות הדופמין במוחם באמצעות שיטות הדמיה שונות ומתוחכמות.
ממצאי המחקר עולה כי היה פער ניכר בין הנבדקים בדירוג תחושות הכאב והפרשנות הנלווית להם, שהיה לו מתאם כמעט מלא לכמות הדופמין שהשתחררה ולאתרים במוח בהם היה פעיל.
מסכם פרופסור זוביטה: השונות הבולטת בין הנבדקים בתגובתם לכאב יכולה להסביר את ההבדל הניכר בתגובותיהם של אנשים שנחשפו לסמים ממכרים, בעוד שחלק מהם יתמכר לתחושות שמעניקים הסמים חלק אחר לא יושפע כלל.