סרטן השד

סרטן השד הוא גידול ממאיר ברקמות השד. הסברה המחמירה גורסת ש- 10% מהנשים יאובחנו במהלך חייהן כלוקות במחלה. רקמת השד בנויה מ- 15-20 אונות המחולקות לתת אונות. בקצה כל תת אונה ישנן עשרות פקעות זעירות שיכולות ליצר חלב. כל חלקי רקמת השד מחוברים ביניהם ברשת של צינורות קטנים. בשד יש כמובן גם כלי דם וצינורות לימפה.

סוגי סרטן השד

קיימים מספר סוגים של סרטן השד, שהשכיח שבהם הוא סרטן שמתחיל בתאי החיפוי של הצינורות המובילים את החלב לפטמה. סוג אחר הוא סרטן שתחילתו באונות או בתת האונות של השד, סוג זה מופיע, בשכיחות רבה יותר מהסוגים האחרים, בשני השדיים בו זמנית. סרטן שד דלקתי הוא סוג נדיר של סרטן השד ומאופיין בנפיחות, אדמומית וחום בשד הפגוע

מהם גורמי הסיכון לסרטן השד?

גורמי סיכון בלתי תלויים לסרטן השד הם:

• גיל ומגדר. סרטן השד שכיח יותר בקרב נשים מבוגרות ונדיר ביותר בקרב גברים.
• תורשה ועבר משפחתי של המחלה. נשים בעלות הגנים BRCA1 ו- BRCA2 נמצאות בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן השד. נשים שקרובי משפחה בדרגה ראשונה (אם או אחות) לקו בסרטן השד או בסרטן השחלות נמצאות אף הן בסיכון מוגבר.
• הופעה מוקדמת של המחזור החודשי (לפני גיל 12).
• סיום מאוחר של המחזור החודשי (אחרי גיל 55).

גורמי סיכון תלויים (שיש בידינו לשנותם) הם:

• שימוש בגלולות למניעת הריון.
• טיפול בתחליפי אסטרוגן סינטטיים בגיל המעבר.
• השמנת יתר.
• נשים שלא ילדו כלל או שילדו את ילדם הראשון לאחר גיל 35 נמצאות בסיכון מוגבר.
• שתיית אלכוהול.
• חשיפה לזיהום סביבתי.
• חשיפה לקרינה רדיואקטיבית.

מהם התסמינים המוקדמים של סרטן השד?

התסמינים המוקדמים שמצביעים על אפשרות להתפתחות סרטן השד הם:

• גוש בשד, שאינו מכאיב בדרך כלל, שניתן להבחין בו על-ידי מישוש.
• גוש בבית השחי.
• שינוי בגודל ובצורה של השד.
• הפרשות לא תקינות מהפטמה (הפרשה דמית או הפרשה דמוית מוגלה).
• שינוי בצבע ובתחושה של עור השד, הפטמה או העטרה (הופעת גבשושיות דמויות קליפת תפוז, אדמומית בעור וורידים מודגשים על פני השד)
• שינוי במראה או בתחושה של הפטמה (פטמה שקועה, בולטת או מגרדת).
• כאב בשד, נפיחות בשד או תחושת אי נוחות בשד אחד בלבד.

מהם התסמינים של סרטן השד?
תסמינים במצב מתקדם של המחלה כוללים: 
– כאבים בעצמות
– ירידה במשקל
– נפיחות בזרוע אחת
– כיבים על פני העור

איך מאבחנים סרטן בשד?

אם חשת בשינויים מעוררי חשש בשד או שהרופא המטפל הבחין בהם יערכו מספר בדיקות והליכים בכדי להפריך או לאשש את קיומו של הסרטן בשד:
ממוגרפיה. זוהי הדמיה באמצעות קרני רנטגן של השד. אם יראו גושים חשודים בשד ייטול הרופא דגימה קטנה (ביופסיה) של הרקמה החשודה כדי להתבונן בה תחת מיקרוסקופ.
ביופסיה. אופן נטילת הדגימה והיקפה תלוי בחומרת הממצאים שעלו בבדיקת הממוגרפיה. כאשר החשד הוא קל יסתפק הרופא בנטילת דגימה זעירה מהרקמה החשודה באמצעות מחט דקה. אם החשד כבד יותר ייטול הרופא חלק מהגוש החשוד באמצעות מחט רחבה יותר. כאשר החשד חמור יותר ייטול הרופא את רוב הגוש החשוד או את כולו. הרקמות שהוסרו ישלחו למעבדה בה יחפשו תחת מיקרוסקופ סימנים להימצאותו של סרטן.
בדיקות של קולטני אסטרוגן ופרוגסטרון. בבדיקה זו מודדים את כמות קולטני ההורמונים הנשיים בדגימה שנלקחה מהשד. אם ימצא סרטן בשד, חשוב לדעת אם התפתחותו עלולה להיות מושפעת מן ההורמונים הללו. תוצאות הבדיקה יראו האם ניתן לעצור את התפתחות הסרטן באמצעות טיפול הורמונלי.

מהם הגורמים שמשפיעים על סיכויי ההחלמה מסרטן השד?

• שלב ההתפתחות של הגידול בעת גילויו (האם הגידול הוא מקומי או שמא התפשט לבלוטות הלימפה או למקום אחר בגוף). ככל שהגילוי מוקדם יותר, סיכויי הריפוי גדולים יותר. שלושת הכלים לגילוי מוקדם של המחלה הם: בדיקה עצמית אחת לחודש, כשבוע לאחר המחזור, בדיקת תקופתית אצל רופא אחת לשלוש שנים עד גיל 40 ואחר-כך פעם בשנה וממוגרפיה ממוחשבת אחת לשנה לנשים מעל גיל 40.
• סוג סרטן השד.
• רמות קולטני אסטרוגן ופרוגסטרון ברקמת הגידול הסרטני.
• גיל האישה ומצב בריאותה הכללי.
• מצב המחזור החודשי של האישה.
• האם הגידול הסרטני זה עתה אובחן או שמא הוא גידול סרטני חוזר.

מהם שלבי ההתפתחות של סרטן השד?

להלן שלבי ההתפתחות של הגידול הסרטני לפי חומרתם:
שלב 0: בשלב זה ישנם שני סוגים. גידול בצינורות שהוא מצב טרום סרטני שאינו פולשני בו נמצאו תאים בלתי תקינים ברקמת החיפוי של הצינורות. מצב זה עלול להיהפך לפולשני אך קשה לחזות מתי ואיך זה יתחולל. גידול באונות שהוא מצב בו נמצאו תאים בלתי תקינים בתת אונות של השד. מצב זה, לעיתים רחוקות, הופך לפולשני, אך הימצאותו בשד אחד מגבירה את הסיכון להופעתו בשד השני.
שלב 1: קוטרו של הגידול הוא 2 סנטימטר או פחות והוא לא התפשט מחוץ לשד.
שלב 2 A: לא נמצא גידול בשד, אך נמצא גידול בבלוטות הלימפה בבית השחי, או שגידול שקוטרו 2 סנטימטר או פחות בשד התפשט לבלוטות הלימפה בבית השחי, או שיש גידול בשד שקוטרו 2-5 סנטימטר והוא לא התפשט מחוץ לשד.
שלב 2 B: גידול בשד שקוטרו 2-5 סנטימטר שהתפשט לבלוטות הלימפה בבית השחי, או גידול בשד שקוטרו גדול מ- 5 סנטימטר והוא לא התפשט מחוץ לשד.
שלב 3 A: לא נמצא גידול בשד, אך הגידול שהתפשט נמצא בבלוטות לימפה בבית השחי שמחוברות זו לזו או קשורות לרקמה אחרת, או גידול שקוטרו עד 5 סנטימטר שהתפשט לבלוטות לימפה בבית השחי שמחוברות זו לזו או קשורות לרקמה אחרת, או גידול שקוטרו גדול מ- 5 סנטימטר שיש חשש שהתפשט לבלוטות לימפה בבית השחי שמחוברות זו לזו או קשורות לרקמה אחרת.
שלב 3 B: גידול בכל קוטר שהוא שהתפשט לרקמות הסמוכות לשד (עור, צלעות, שרירי בית החזה) ושיש חשד שהתפשט לבלוטות לימפה בשד או בבית השחי.
שלב 3 C: גידול שהתפשט לבלוטות הלימפה הנמצאות מתחת לעצם הבריח ובקרבת הצוואר, ושיש חשד שהתפשט לבלוטות לימפה בשד או בבית השחי. שלב זה מתחלק לשלב בו ניתן לבצע ניתוח (הגידול נמצא ב- 10 או יותר בלוטות לימפה בבית השחי, או שהגידול נמצא בבלוטות הלימפה מתחת לעצם הבריח בצד הגוף של השד שיש בו סרטן, או שהוא נמצא בבלוטות לימפה בשד ובבית השחי), ושלב בו לא ניתן לבצע ניתוח (הגידול נמצא בבלוטות הלימפה מעל עצם הבריח ובצד הגוף של השד שיש בו סרטן).
שלב 4: הסרטן התפשט לאברים אחרים בגוף, בדרך כלל לעצמות, לריאות, לכבד או למוח.

איך מטפלים בסרטן השד?

הטיפולים המקובלים בסרטן השד כוללים: ניתוח להסרת הגידול מהשד, הסרת כל השד וטיפולים תומכים של כימותרפיה, טיפול הורמונלי, טיפול בחומרים ביולוגיים והקרנות רדיואקטיביות. 
ניתוח
רוב גידולי סרטן השד מוסרים באמצעות ניתוח. היקפו של הניתוח תלוי בקוטרו של הגידול ובמידת התפשטותו לבלוטות הלימפה הסמוכות לשד. לניתוח יש שתי מטרות עיקריות: הוצאת הגידול הסרטני בשלמותו מבלי להותיר שרידים כלשהם, ובחינת בלוטות הלימפה הסמוכות לגידול בכדי לוודא שהסרטן לא התפשט אליהן. אם התפשט הגידול לבלוטות הלימפה ירצה המנתח לקבוע במידת הדיוק הגדולה ביותר כמה בלוטות נפגעו. ישנם כמה סוגי ניתוח הנבדלים בהיקף חבלתם במראה השד וביופיו:

• ניתוח להסרת הגידול. ניתוח בו מסירים רק את הגידול הסרטני ונוטלים כמה דגימות של בלוטות לימפה. טיפולי הקרנות ניתנים בדרך כלל לאחר ניתוח כזה.
• כריתה חלקית של השד. ניתוח בו מסירים את הגידול הסרטני וחלק מרקמות השריר הסמוכות לו, ונוטלים כמה דגימות של בלוטות לימפה. טיפולי הקרנות ניתנים בדרך כלל לאחר ניתוח כזה.
• כריתה מלאה של השד. ניתוח בו מסירים את כל השד עם חלק מבלוטות הלימפה הסמוכות לו.
• כריתה מלאה של השד עם חלק מהשרירים הסמוכים לו. ניתוח כזה מתבצע אם קיים חשד להתפשטות הסרטן לרקמות השרירים הסמוכים.

טיפולי הקרנות
טיפולי הקרנות הם טיפול בסרטן באמצעות אלומות של חלקיקים עתירי אנרגיה או גלים של קרינה רדיואקטיבית. בטיפולי הקרנות משתמשים בקרינה רדיואקטיבית בעוצמות גבוהות ובמספר רב של פעמים בכדי לטפל בסרטן.
טיפולי הקרנות פוגעים בתאים על-ידי השמדת החומר התורשתי שבהם שמפקח על התפתחותם והתחלקותם. ההקרנות פוגעות ללא הבחנה הן בתאים בריאים והן בתאים סרטניים, אך חשוב לדעת שתאים סרטניים פגיעים יותר מתאים בריאים להקרנות מכיוון שקצב התחלקותם גבוה ביותר. תאים בעת התחלקותם חשופים יותר להקרנות. תאים בריאים מחלימים יותר בקלות מנזקי הקרנות מתאי סרטן. טיפולי הקרנות ניתנים, בדרך כלל, לאחר ניתוח להסרת גידול וכריתה חלקית של השד, לאחר כריתה מלאה של השד אם קוטרו של הגידול היה יותר מ- 5 סנטימטר, אם מספר גדול של בלוטות לימפה נמצא נגוע בסרטן, ואם הגידול שהוסר היה בסמוך לשרירים או לצלעות.
טיפול הורמונלי
טיפול הורמונלי ניתן אם נמצאו בגידול הסרטני קולטנים של אסטרוגן או פרוגסטרון. נוכחותם של קולטנים אלה מצביעה, בדרך כלל, שהורמונים אלה ממריצים את התפתחותו של הגידול הסרטני. טיפול הורמונלי עם טמוקסיפן או תרופות דומות אמור לבלום את השפעת ההורמונים אסטרוגן או פרוגסטרון על התפתחות גידולים סרטניים. לעתים ממליצים הרופאים לנשים בגיל הפוריות שעברו ניתוח להסרת סרטן השד, לעבור ניתוח נוסף להסרת השחלות ובכך לעצור את יצור האסטרוגן והפרוגסטרון.
טיפול כימותרפי
יש כ- 50 סוגי תרופות כימותרפיות, הניתנות, לעתים, כתרופה בודדת ולעתים כשילוב בין כמה תרופות. תרופות כימותרפיות, בהכללה, משמידות תאים בעלי קצב התחלקות גבוה. תאי סרטן ידועים ככאלה, אך גם תאים אחרים בגוף הם בעלי שיעור התחלקות גבוה, כמו תאים במערכת העיכול, מערכת הרביה, השיער ועוד, ולכן אף הם נפגעים בעת טיפול כימותרפי. לאחר סיום הטיפול התאים הבריאים משתקמים בדרך כלל. טיפול כימותרפי ניתן במקרים בהם הגידול הסרטני בשד היה בעל קוטר גדול במיוחד או שהתפשט לאברים אחרים בגוף. לעתים הוא ניתן בכדי להקטין את הסיכון להישנות הופעתו גם אם לא התפשט אל מחוץ לשד.

מה קורה לאחר טיפול בסרטן השד?

טיפול בסרטן השד יכול להיות מעיק ומתיש. סביר שתחושי הקלה לאחר גמר הטיפול, אך קשה יהיה לך להשתחרר מן הדאגה שמא יחזור הסרטן ויכה שנית. ייקח זמן מה עד שביטחונך העצמי בהחלמתך יתחזק ופחדיך יהפכו לעמומים. גם אם הסרטן לא ישנה, אנשים שלקו במחלה צריכים ללמוד לחיות עם אי הוודאות.
מעקב שוטף
לאחר שהושלם הטיפול, חשוב ביותר להקפיד על פגישות מעקב עם הרופא. במהלך מפגשים אלה ישאל הרופא על תסמינים, יערוך בדיקות גופניות ויבקש לערוך בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה שונות בכדי לשלול אפשרות של הישנות הסרטן או תופעות לוואי. לכל טיפולי הסרטן ישנן תופעות לוואי, חלקן חולפות לאחר ימים, שבועות או חודשים, וחלקן נותרות קבועות, אין להסס ויש לדווח עליהן לרופא המטפל מיד.
לימפדמה
לימפדמה היא בצקת בזרוע בגלל הצטברות נוזלים. היא עלולה להתחולל בכל זמן שהוא לאחר טיפול בסרטן השד. בכל טיפול הכולל הסרת בלוטות לימפה או הקרנות לבלוטות קיים סיכון להופעת לימפדמה בגלל השינוי שהתחולל בניקוז הלימפה בזרוע. הופעת הבעיה היא בלתי צפויה ואין דרך לחזות אותה. היא יכולה להתחולל מיד לאחר הניתוח, אך גם לאחר חודשים או אף שנים. באמצעות טיפול הולם ניתן למנוע לימפדמה או לשלוט בחומרתה.
איכות חיים
נשים שעברו טיפול בסרטן השד חייבות לדעת כי לאחר גמר הטיפול, תשוב איכות חייהן לתיקנה. ממחקרים עולה שנשים צעירות שלקו בסרטן השד (כרבע מן החולות) מתקשות יותר לשוב לשגרה. באותם מחקרים נמצא, באופן מובהק, שיעוץ נפשי וקבוצות תמיכה יכולים להקל ואף לפתור בעיות נפשיות, רגשיות וחברתיות שהתעוררו בגלל המחלה.

היבטים רגשיים של סרטן השד

לאחר שהטיפול בסרטן הסתיים והמאבק להישאר בחיים הוכתר בהצלחה, את עלולה להימצא במבוכה רגשית מעיקה. זה קורה לאנשים רבים. עברת התנסויות קשות וכל כולך התמקד בטיפול ובהצלחתו. כעת נותרת עם מחשבות, טורדניות לעתים, על השפעת הטיפול על משפחתך, חבריך, מקום העבודה, יחסיך עם בן הזוג או הוריך. זהו הזמן המתאים לפנות לקבלת עזרה נפשית וחברתית בכדי להשיב לך את הכוחות והביטחון בעצמך. כמעט כל הפונות לקבלת תמיכה מוצאות מזור חלקי או מלא לבעיותיהן.
דימוי הגוף. הפגיעה במראה השד וביופיו בעקבות הניתוח ונשירת השיער בעקבות  טיפול כימותרפי הן בעיות שניתן להתמודד עמן  אפשר, באמצעות ניתוח פלסטי לשקם את מראה השד, לעתים באופן מעורר השתאות. במקרים בהם לא ניתן לשחזר את השד ישנן חזיות שונות המשיבות את מראה הגוף לקדמותו. השינוי בשני המקרים הוא לכאורה חיצוני, אך מראית העין חשובה להשבת הביטחון בדימוי הגוף.
מיניות. פגיעה במיניות מטרידה נשים רבות שלקו בסרטן השד. טיפולי כימותרפיה הפוגעים ברמות ההורמונים עלולים להביא לירידה זמנית בחשק המיני. חשוב לזכור כי למיניות יש צד גופני וצד רגשי. הפגיעה בצד הגופני הולכת ונמוגה עם חלוף הזמן ואת הצד הרגשי ניתן לפתח ולהעצים בעזרת בן זוג אוהב ומבין. חשוב לזכור שאבר המין המרכזי שלנו הוא המוח ולא הגוף שנפגם בגלל הסרטן.

שינויים באורח החיים במהלך טיפול בסרטן השד ואחריו

למרבה הצער, לא ניתן לשנות את העובדה שלקית בסרטן השד, אך ניתן לבצע שינויים משמעותיים באורח החיים שישפרו את בריאותך הגופנית והנפשית כאחד. זה הזמן להיפטר מהרגלים רעים של עישון ושתיית אלכוהול. זה הזמן להתחיל בפעילות גופנית סדירה. זה הזמן לחדול מלהחביא את רגשותיך ולחדול מלנעול את המועקות והלחצים בתוכך.
תזונה נכונה. אין צורך להכביר במילים על חשיבותה של תזונה מגוונת ומאוזנת שמעניקה לגופך, שעבר טראומה לא קלה, את מגוון אבות המזון באיכות ובכמות שתסייע לך לשמור על בריאותך. נצלי את מהלך הטיפול ואחריו כדי להקנות לעצמך הרגלי אכילה בריאים. למרות הקושי להתגבר על בחילות ואיבוד התיאבון, התזונה הבריאה תיתן לך את הכוחות לשוב לאיתנך.
מנוחה, עייפות, ופעילות גופנית. עייפות היא תסמין שכיח ביותר בקרב אנשים המקבלים טיפולים בסרטן. זהו גם אחד התסמינים שאינם ממהרים להתפוגג לאחר גמר הטיפול. במחקרים רבים נמצא, למרבה המזל, שאימון גופני מתוכנן וסדיר מסייע בהפגת העייפות ומקל על חזרה לחיים תקינים. אימון גופני מחזק את שרירי הגוף בהדרגה ממריץ את פעולת הלב וכלי הדם ומחזק את מערכת הנשימה. לפני שמתחילים באימון גופני סדיר רצוי ביותר להתייעץ עם הרופא המטפל ולהתאמן בהתאם להנחיותיו. אימון גופני משפר את היכולת לנוח באופן מלא ומשפר באופן משמעותי את מצב הרוח, הביטחון העצמי והדימוי העצמי. אימון גופני סדיר ידוע, לטווח ארוך, כמסייע במניעת סוגי סרטן מסוימים. אגודות הסרטן הלאומיות ממליצות בכל פה על אימון גופני סדיר של 30 דקות ויותר בכל יום.

עדכון אחרון – 26/7/2010