תרופות פסיכוטיות לילדים מעלות תקוות וחששות

עוצמתן העולה של תרופות פסיכוטיות שנמצאות בשוק, וראיות שמצטברות שהתחלה מוקדמת של טיפול תרופתי יכולה לעזור לילדים עם הפרעה דו-קוטבית (מאניה דפרסיה), מפעילות לחץ הולך וגובר על רופאים לאבחן ולטפל באנשים צעירים עם מחלות נפשיות.כתוצאה מכך, אומרים כמה רופאים, מחלות נפש, ובעיקר הפרעה דו-קוטבית, זוכות לאבחון יתר ממש כפי שקרה בשנות ה- 80 של המאה הקודמת עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD). אומר אחד הרופאים: בעוד שבשנות ה- 80 היה ADHD האבחון הנבחר והמוביל, כיום תפס את מקומו האבחון של הפרעה דו-קוטבית. אנחנו חברה שמחפשת פתרונות בזק, והורים רוצים להאמין שאם בידינו טיפול עלינו לתת אותו, לפתור את הבעיה ולהמשיך הלאה.לפני שנת 1990 הפרעה דו-קוטבית הייתה אבחון נדיר בקרב ילדים מתחת לגיל 19 שנים. בשנת 1994 דיווחו רופאים בארהב על 25 מקרים בכל 100,000 ילדים. בשנת 2002 קפץ המספר ל- 1,000 מכל 100,000 ילדים.בעוד שתרופות טובות יותר ואבחון מוגבר הם ברכה למשפחות רבות, מינהל המזון והתרופות בארהב (FDA), רופאים והורים מביעים את חששם שהטיפול התרופתי יכול לגרום לבעיות בריאות ארוכות טווח, ובמיוחד עלייה קיצונית במשקל שיכולה להוביל להפרעות מטבוליות כמו סוכרת.מומחים רבים לבריאות הנפש בארהב אומרים שהם חשים בלחצים של משפחות עם ילדים מופרעים לאבחן ולהתחיל בטיפול התרופתי. אך אם לרופא אין את ההכשרה ההולמת לאבחן בדייקנות מחלת נפש, ילדים לא יזכו לטיפול הנאות.ההערכה המקובלת היא ש- 1% מהילדים לוקה בהפרעה דו-קוטבית, אך קיימים מומחים שטוענים שההפרעה פוגעת ב- 5% מהילדים. ההפרעה במבוגרים מתבטאת במעגלים מתרחבים של דיכאון ורוממות רוח, כאשר ביניהם יכולות להיות תקופות ארוכות ללא תסמינים כלל. במהלך פרצי רוממות רוח יכולים להופיע רעיונות גרנדיוזיים, תחושות אופוריה, אימפולסיביות וקבלת החלטות גרועות. ילדים שלוקים בהפרעה דו-קוטבית נוטים לנוע מהר יותר ממבוגרים בין קוטבי מצב הרוח והם מועדים יותר לעצבנות קיצונית מאשר לתחושת אופוריה. ילד עצבני, ברוב המקרים, אינו ילד שלקה בהפרעה דו-קוטבית. ילדים עם הפרעה דו-קוטבית מתפרצים בצורה קיצונית וכועסים באופן קיצוני, אבל יש להם גם תסמינים נוספים, הם אינם ישנים מספיק, מחשבותיהם מתרוצצות במהירות והם מקבלים החלטות גרועות.לא תמיד קל לרופא לזהות את ההבדל בין ילד עם הפרעה דו-קוטבית לבין ילד עם זעם נעורים או בעיות אחרות כמו עקת פוסט-טראומה. ישנה חפיפה רבה בין אבחונים של הפרעות שונות. יכולות להיות סיבות רבות שהתסמינים יראו כתסמיני הפרעה דו-קוטבית, וקיומם של תסמינים כאלה אין פירושם שהילד לקה בהפרעה.מקובל כיום שככל שמקדימים לאבחן את ההפרעה כך רבים הסיכויים לשיפור ולהחלמה, אך חשוב להימנע ככל האפשר מאבחון יתר ומשימוש מופרז בתרופות.

אולי יעניין אותך...

זקפה רכה

זקפה רפה – אין אונות – אימפוטנציה גרסת 2021 משל ונמשל

 זקפה רפה  2. זה היה בשלהי שנת 2012 (ב- 26.11.12 ליתר דיוק). בעקבות עוד מבצע …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.