אחת הדרכים הנחקרות לתיקון סחוס פגוע היא נטילת דגימה מן הסחוס, יצירת רקמת סחוס ממנה על-ידי תרבית במבחנה במשך כ- 3 שבועות והזרקת התרבית החדשה אל הסחוס הפגוע. מסתבר שבשיטה זו הרקמה החדשה שנוצרת מהתרבית שונה בתכונותיה מן הרקמה המקורית של הסחוס וביצועיה נופלים באיכותם מביצועי רקמת סחוס מקורית.הדוקטורנטית גנין הנדריקס מאוניברסיטת אוטרכט שבהולנד מצאה שיטה טובה יותר ליצור רקמת סחוס שביצועיה ידמו לרקמה המקורית. גנין הנדריקס הוסיפה לתרבית תאי הסחוס תאים מקוריים שאמורים לזכור ליצר את המרקם המקורי של הסחוס.לסחוס יש תכונות ייחודיות הודות למרקם שלו. חומרים הנקראים פרוטאוגליקנים המצויים במרקמו מסוגלים לקשור אליהם מים. אם הסחוס נמצא תחת לחץ, המים יוצאים ממנו ובכך בולמים את הזעזוע שגורם הלחץ. כשהלחץ יורד שבים המים ונקשרים לתוך רקמת הסחוס, משיבים לו את הגמישות ומאפשרים תנועה חלקה במפרק בו מקובע הסחוס.ערבוב תאי התרבית עם תאי סחוס מקוריים (כונדרוציטים) גרם ליצירת המרקם המיוחד של הסחוס הסופח מים ומשחררם כאשר יש עומס על הסחוס.
עוד על אוסטיאו-ארטריטיס
אולי יעניין אותך...
זקפה רפה – אין אונות – אימפוטנציה גרסת 2021 משל ונמשל
זקפה רפה 2. זה היה בשלהי שנת 2012 (ב- 26.11.12 ליתר דיוק). בעקבות עוד מבצע …