שברון לב מגביר סיכון למוות

שברון לב לאחר מותו של אהוב קשור בסיכון מוגבר למוות, במיוחד בשבועות ובחודשים הראשונים לאחר האובדן, כך נטען במחקר חדש.למרות ששכול איננו מחלה ורוב האנשים מתאוששים ממנו בעזרת סיוע, חוקרים מהולנד טוענים שהוא מגביר את התמותה מגורמים רבים, הוא מתקשר למחלות, ומגדיל את השימוש בשרותי בריאות.דר מרגרט סטרובה וצוותה מאוניברסיטת אוטרכט שבהולנד בחנו מגוון של מחקרים שהתפרסמו בעבר. במחקרם, שהתפרסם בכתב העת היוקרתי לרפואה לנצט, אומרים החוקרים שבמחקר אחד נמצא גידול של פי 3.3 בסיכון להתאבדות בקרב גברים בני 60 שנים ומעלה שהתאלמנו, אך לא נצפה גידול בסיכון להתאבדות בקרב נשים שהתאלמנו באותה קבוצת גיל.במחקר אחר נמצא שלאלמנים יש סיכון מוגבר למוות מכל סיבה שהיא ב- 21% ואילו בקרב אלמנות הסיכון גדל ב- 17%. מחקר שבחן הורים שכולים הראה עליה בסיכון להתאבדות לאחר מות הילד. הסיכון גדול יותר ככל שהילד, במותו, היה צעיר יותר. הדבר נכון בעיקר בחודש הראשון של השכול.אומרים החוקרים: הדפוסים הם די עקביים, דבר שמאפשר לנו להגיע למסקנה שתמותה בעת שכול היא בעיקרה בגלל מה שנקרא לב שבור. אף על פי שהתמותה בעקבות שכול היא תוצאה חמורה, יש לבחון אותה במונחים של מספרים מוחלטים של אנשים שכולים שמתים. שיעורי התמותה הם בבסיסם נמוכים, 5% מן האלמנים מול 3% מהנשואים בני 55 שנים ומעלה מוצאים את מותם בששת חודשי השכול הראשונים.