קשר בין הפרעה נפשית לבין יצירתיות

ההיסטוריה רצופה בדוגמאות של אומנים גדולים שפעלו בדרכים מוזרות ביותר. האם היו אומנים אלה חולי נפש או מבריקים? לטענת מחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת למדע הפסיכולוגיה, קרוב לודאי ששתי התשובות נכונות.הפסיכיאטר ס. קרי מאוניברסיטת סמלוויס שבהונגריה בחר להתמקד במחקרו על הגן נאורגולין 1 כדי לבחון את הקשר בין מחלת נפש לבין יצירתיות. גן זה הוא בעל תפקיד בכמה תהליכים במוח, כולל פיתוח וחיזוק תקשורת בין נוירונים. לעומת זאת, מוטציה של גן זה קשורה בסיכון מוגבר לפתח הפרעות נפשיות כמו שסעת (סכיזופרניה) או הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה).החוקרים גייסו מתנדבים שהחשיבו את עצמם כיצירתיים במיוחד וכמצטיינים. הנבדקים עברו סדרה של מבחנים, כולל הערכות של אינטליגנציה ויצירתיות. כדי למדוד יצירתיות, התבקשו המתנדבים לענות לסדרה של שאלות לא שגרתיות (כמו למשל: בואו ונשער שלעננים יש מיתרים שמגיעים עד לאדמה. מה יכול היה לקרות?) וזכו לניקוד שהתבסס על מקוריות ועל גמישות תשובותיהם. הם גם התבקשו למלא שאלון על הישגיהם היצירתיים במהלך חייהם לפני שנלקחו מהם דגימות דם.ממצאי המחקר מצביעים על קשר ברור בין נאורגולין 1 לבין יצירתיות. נבדקים בעלי המוטציה המסוימת בגן זה היו בעלי סבירות גבוהה יותר בקבלת ניקוד גבוה הן בהערכת היצירתיות והן בשאלון הישגים יצירתיים בהשוואה לנבדקים בעלי אותו הגן ללא מוטציה.דר קרי טוען שזהו המחקר הראשון שמראה שמוטציה גנטית שקשורה בהפרעות נפשיות יכולה להיות גם בעלת כמה תועלות תפקודיות. מסכם דר קרי: גורמים מולקולאריים קשורים באופן רופף להפרעות נפשיות חמורות אך הם נמצאים גם אצל אנשים בריאים רבים ואולי מקנים להם יתרון שמאפשר להם לחשוב בצורה יצירתית.