קביעת סיכון לשבץ לפי סוג הרובד הטרשתי

במחקר חדש שנערך באוניברסיטת וירגיניה טוענים המדענים שעל הרופאים לשנות את האופן בו הם מעריכים סיכון להופעת שבץ בקרב נבדקים.במחקר, שהתפרסם בכתב העת שבץ, בחנו החוקרים את הרכבם של הרבדים הטרשתיים בעורקים המובילים למוח אצל 102 נבדקים. מתוצאות המחקר עולה, שבכדי לקבוע מי הוא המועד ביותר לשבץ, על הרופאים לבחון את סוג הרובד הטרשתי שהצטבר בעורקי המוח של הנבדקים.אומר פרופסור כריסטופר קרמר שעמד בראש צוות המחקר: הערכת הסיכון לשבץ התמקדה באופן מסורתי בשיעור ההיצרות של העורקים. אפשר לומר שעיקר דאגתנו היה מידותיו של הערוץ שמוביל דם. ממחקרנו עולה שחובה עלינו גם להקדיש תשומת לב לגדותיו של הערוץ ולחומרי הסחף שמצטברים עליהן.החוקרים מדדו, באמצעות הדמיה ממוחשבת (CT) את שיעורו של הרובד הטרשתי הסידני, שיעורו של הרובד הטרשתי שאינו סידני ואת שיעורו הכולל של הרובד הטרשתי. מממצאי המחקר עולה שלנבדקים בעלי רובד טרשתי שיותר מ- 45% ממנו הוא סידני יש סיכון נמוך להתפתחות תסמיני שבץ או להופעת שבץ חסימתי חולף (TIA).מסכם פרופסור קרמר: היתה מחלוקת בקרב החוקרים האם הימצאותו של סידן ברובד הטרשתי מצביעה על יציבותו או על אי יציבותו. כאשר הרובד הטרשתי בעורקים המובילים למוח או בעורקי הלב אינו יציב, מקובל לשער שמצב זה יוביל לשבץ או להתקף לב. במחקרנו מצאנו שהיחס בין סוגי הרובד הטרשתי (לטובת הרובד הסידני) ולא שיעור חסימת העורק, הוא המצביע על יציבותו של הרובד הטרשתי בעורקיהם של נבדקים בעלי עורקים מוצרים. יש צורך במחקרים פרוספקטיביים (שעוקבים אחר התפתחות עתידית) בכדי לאשש את הערך האבחוני של מדידות רובד טרשתי סידני.עוד על שבץ