מעקף עיצבי לטיפול בשיתוק ולהשבת התנועתיות

כאשר מתחוללת פציעה במקום כלשהו בגוף, זורמים לאתר הפציעה חומרים שונים, שאמורים לתקן את הרקמה הפגועה, ויוצרים בו צלקת. אם הפציעה התחוללה בחוט השדרה, קורה תהליך דומה, אך הצלקת שנוצרת חוסמת את הפעילות העיצבית ומשתקת את התיפקודים התנועתיים מאתר הפציעה ומטה.
במשך שנים רבות סברו בקהילה הרפואית כי קצות העצבים (אקסונים) בחוט השדרה שנפגעו, מתים בהגיעם אל הצלקת באתר הפציעה. 
במחקר קודם, שנערך באוניברסיטת ארקנסו, נמצא כי האקסונים בחוט השדרה נשארים בחיים ומנסים, במשך שנים, לשוב ולגדול. ברבות הזמן עשויים האקסונים למצוא את נקודת התורפה בצלקת, לגדול דרכה ולהתחבר מחדש לאקסונים המצויים מעבר לצלקת. ממצא זה מסביר, כנראה, מדוע אצל חלק מאנשים שלקו בשיתוק שבה חלק מיכולת התנועה לאחר שנים רבות של שיתוק.
זה זמן רב משתמשים חוקרים בהצלחה בשתלים של עצבים ממערכת העצבים ההיקפית בכדי להשיב עיצבוב לאברים שונים בגוף.
על סמך הידע שהצטבר, החליטו חוקרים משלוש אוניברסיטאות בארהב לנסות לבצע מעקף עיצבי בחוט שדרה פגוע באמצעות שתלים של עצבים ממערכת העצבים ההיקפית. בכדי למנוע הצטלקות במקום ההשתלה בחוט השדרה, הזליפו החוקרים לאתר ההשתלה, באמצעות משאבה קטנה, אנזים מסוים שמעכב את היווצרות הצלקת ומאפשר יצירת חיבור בין עצבי חוט השדרה לבין העצבים המושתלים.
הניסוי שנערך בעכברי מעבדה משותקים עלה יפה, המעקף העיצבי השיב את הפעילות העיצבית לתיקנה ויכולת התנועה של העכברים השתפרה באופן ניכר.
פרופסור גרי סילבר, שהוביל את המחקר אומר שאם השיטה תמצא מוצלחת גם בקופי על, אפשר יהיה תוך פרק זמן קצר יחסית לערוך מחקר בקרב בני אדם.

אולי יעניין אותך...

זקפה רכה

זקפה רפה – אין אונות – אימפוטנציה גרסת 2021 משל ונמשל

 זקפה רפה  2. זה היה בשלהי שנת 2012 (ב- 26.11.12 ליתר דיוק). בעקבות עוד מבצע …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.