מי שנוחר עלול להיות מדוכא

אנשים הנוחרים בלילה עלולים לסבול מהפרעת שינה אשר עלולה לגרום לדכאון, כך נמצא במחקר חדש שנערך בבית החולים האוניברסיטאי בפלורידה.
חוקרי בית החולים בפלורידה איתרו חולים הסובלים מדכאון ומהפרעת שינה המאופיינת בתבנית של יקיצות טרופות במהלך השינה המלוות בנחירה ובעייפות בשעות הערנות.
צוות החוקרים התאים לקבוצת הנוחרים המדוכאים מסכות מיוחדות שסייעו להם לנשום ביתר חופשיות, ומצאו, לאחר תקופה של ששה שבועות, שהדכאון התפוגג.
החוקר הראשי, בבית החולים, דר דניאל שוורץ אמר בהודעה לעיתונות: חולים עם הפרעת שינה המכונה OSA (שינה המאופיינת בתבנית של יקיצות טרופות במהלך השינה) מדווחים לעיתים תכופות על תחושת עייפות, על חוסר ערנות ועל מוטיבציה נמוכה. תסמינים אלה, עלולים לפגום ביכולתו של החולה לבצע את עבודתו, לחבל במערכת יחסיו עם משפחתו, ולהגביל את אפשרותו לשאוב הנאה מחייו.
ממצאי המחקר, שבדק האם תסמיני הדכאון הם הפיכים בקרב נוחרים עם הפרעת שינה, הראו ששימוש בהליך המאפשר לנשום באופן משוחרר בעת השינה, העלים את רוב תסמיני הדכאון בקרב הנוחרים שנבדקו.
במשך שני העשורים האחרונים, יותר ויותר מחקרים קליניים, מצביעים על הקשר בין דכאון לבין הפרעת שינה המכונה OSA (שינה המאופיינת בתבנית של יקיצות טרופות במהלך השינה). רק לאחרונה נמצא שכ- 800 אנשים מכל 100,000 סובלים הן מהפרעה דכאונית חמורה והן מהפרעת שינה הקשורה לנשימה. 20% מהסובלים מאחת מן ההפרעות סובלים גם מן השניה. באוכלוסיות מסוימות, בהתאם לגיל, למגדר ולמצב הבריאות, שכיחותן של שתי ההפרעות גבוהה עוד יותר. יותר ממחצית האנשים מעל לגיל 65 סובלים מהפרעת שינה המכונה OSA (שינה המאופיינת בתבנית של יקיצות טרופות במהלך השינה), וכ- 26% מאוכלוסיה זו הם בעלי תסמיני דכאון מובהקים.
המודעות המתגברת לקשר בין שתי ההפרעות עשויה לשפר, באופן משמעותי, את הדיוק באבחון ואת התאמת הטיפול בשתי ההפרעות כאחד.
קיים דמיון רב בתסמיני שתי ההפרעות. הסובלים מדכאון עמוק מדווחים, לעיתים תכופות על נדודי שינה, על קושי להרדם, על יקיצות טרופות במהלך השינה, ועל שינה שאינה מרעננת. בבדיקות במעבדות שינה, מוצאים, במקרים רבים, כי שלב השינה הנקרא REM  הוא בחביון מקוצר, כלומר שהוא מופיע מוקדם מן המקובל. בשלב זה של השינה מופיעים החלומות והוא מאופיין בתנועות מהירות של גלגל העין. הסובלים מ- OSA  מדווחים, לעיתים תכופות, על שינה קטועה, המכילה שפע של קטעי הרדמות (השלב הראשון בשינה) על חשבון שלב החלומות – REM.
שני הגורמים העיקריים האחראים, כנראה, להופעת התסמינים הדכאוניים בעת הפרעות שינה הם: שינה קטועה ומחסור בחמצן. המחסור בחמצן גורם, ככל הנראה, ליקיצות קצרות מועד שחוזרות ונישנות בתכיפות גבוהה. משך השינה התקינה מתקצר עקב כך, והעייפות המצטברת מחמירה את תסמיני הדכאון. הורמון הסרוטנין המווסת את מצב הרוח, אחראי גם על מעגלי השינה והעירות וכמו כן על המתח השרירי בדרכי הנשימה. לכן ישנה אפשרות שתקלה במסר העיצבי של הסרוטנין תגביר תסמיני דכאון ותגרום גם להפרעות בשינה.