מולקולות המופעלות על-ידי אור להשמדה עצמית של תאי סרטן

אתגר מפתח הניצב מול הרופאים בבואם לטפל בחולי סרטן או מחלות אחרות הנגרמות בגלל מוטציות גנטיות הוא שהתרופות המצויות בידיהם, כמו תרופות כימותרפיות, אינן יודעות להבחין בין תאי גוף בריאים לבין תאים מסוכנים.הנושא אתגר מדענים מאוניברסיטת פלורידה שבארהב לחקור טכניקות של שימוש במולקולות מסוימות שבעת חשיפתן לאור קוטלות רק תאים מזיקים.מסביר פרופסור איגור אלבוגין שעמד בראש צוות המחקר: כאשר אחת משתי שרשראות ה- DNA שבתא נשברת, מנגנון תאי מובנה נכנס לפעולה ומתקן את הנזק. רק בגלל שתהליך זה הוא יעיל יכולים בני אדם לתפקד בסביבה שרוויה בקרינה אולטרה סגולה, מתכות כבדות וגורמים נוספים שגורמים, באופן קבוע, לנזק בתאים. כאשר תא ספג נזק חמור בשתי שרשראות ה- DNA הוא, בסופו של דבר, יתאבד בתהליך שנקרא אפופטוזיס. במחקרנו אנו תרים אחר דרכים להגברת אפופטוזיס בתאי סרטן על-ידי גרימת נזק לשתי שרשראות ה- DNA המצויות בהם. מצאנו קבוצה של מולקולות שקוטלות סרטן שנקראות מאחדי ליסין שיכולות לזהות את האתר הניזוק שהוא בצורת בקע בשרשרת אחת של DNA ולהמריץ את הופעת הבקע בשרשרת הנגדית באתר הנזק. בקע כפול בשרשראות ה- DNA הוא קשה ביותר לתיקון בתא ומוביל, בדרך כלל, להשמדה עצמית של התא. יכולות הקטילה של תאי סרטן של מאחדי ליסין באות לידי ביטוי רק כשהם נחשפים לסוגים מסוימים של אור, דבר שמאפשר לשפעל אותם בדיוק במקום ובזמן הנכונים, כאשר ריכוזם הוא גבוה בתוך תאי הסרטן.לכן, לדוגמא, רופא המטפל בחולה שיש לו גידול בושט יזריק תחילה לגידול תרופה שמכילה מאחדי ליסין, ואז יחדיר צנתר בעל סיב אופטי שמעביר אור לגרונו של החולה וישלח אלומת אור לאזור הגידול. אלומת האור תשפעל את התרופה שתוביל לנזק בשתי שרשראות ה- DNA של התאים הסרטניים ולמותם בסופו של דבר של 25%-30% מתאי הגידול שזהו שיעור התאים הניזוקים בטבע. מה שחשוב לא פחות שימנע נזק לתאים בריאים.עוד על סרטן