חולי שבץ זקוקים לשיטות אינטנסיביות לעידוד אימון גופני

אנשים שמשתקמים משבץ זקוקים לאסטרטגיות טובות יותר ליצירת מוטיבציה שתסייע להם בביצוע אימון גופני, כך נטען במחקר חדש.פעילות גופנית חיונית להתאוששות חולי שבץ, אבל במחקר חדש נטען שחזרה על עידוד מילולי ועל הנחיות לביצוע אינם מגבירים את המוטיבציה להתאמן.במחקר, שהתפרסם בכתב העת של האגודה הבריטית לרפואה, הגיעו למסקנה שנדרשות אסטרטגיות אינטנסיביות יותר כדי לעודד פעילות גופנית בקרב השורדים משבץ.פעילות גופנית מתונה יכולה להפחית את הסיכון לשבץ ולסייע לשורדים לשפר את מצבם. על אף זאת מעט מאוד ידוע על טיפולים שמטרתם לעודד שורדי שבץ לעסוק בפעילות גופנית.צוות המחקר בראשותה של פרופסור גודרון בויסן ערך מחקר אקראי כדי לבחון האם טיפול שכולל חזרה על מילות עידוד ועל הנחיות מילוליות לביצוע תרגילים יכול לשכנע מטופלי שבץ להיות יותר פעילים מבחינה גופנית בטווח הארוך.במחקר השתתפו 314 מטופלים בני יותר מ- 40 שנים מדנמרק, סין, פולין ואסטוניה. רמות הפעילות הגופנית נמדדו לפי סולם פעילות גופנית לקשישים (PASE). הפעילות הגופנית כללה הליכה, ספורט קל, עבודת בית ועבודה.עידוד חוזר ונשנה והנחיות מילוליות לא הניבו כל עלייה מדידה בפעילות הגופנית. הניקוד הממוצע של קבוצת הטיפול היה 69.1 לעומת ניקוד של 64 בקבוצת הביקורת. העידוד לפעילות לא השפיע באופן משמעותי על שיעורי מוות, שבץ חוזר, התקפי לב, נפילות או שברים. עוד על פעילות גופנית    עוד על שבץ