חדשות טובות לתורמי כבד חיים

אנשים חיים התורמים חלק מהכבד שלהם, לחולים הזקוקים להשתלת כבד, יכולים להיות בטוחים שהסבירות, לסיבוכים לאחר תרומת הכבד או לנזק בלתי הפיך, היא נמוכה ביותר. זוהי מסקנת מחקר אמריקאי שמצא שרוב תורמי הכבד החיים מחלימים לגמרי לאחר התרומה וחוזרים לתיפקוד מלא.
במחקר שנערך בבית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה, נמצא ש- 37 תורמי הכבד שנחקרו, החלימו, לאחר תקופה ראשונית של אי-נוחות והתאוששות, באופן מלא וללא סיבוכים כלשהם.
אומר החוקר הראשי, דר כריסטופר שקלטון: ממצאי המחקר שערכנו הם בעלי חשיבות רבה, במיוחד בניתוחים רציניים בהם אין תועלת בריאותית ישירה למנותח, אלא תועלת עקיפה, אך משמעותית ביותר לאנשים היקרים לו.
מתוך 37 הנבדקים, רק 8 אנשים סבלו מסיבוכים קלים שאינם מסכנים חיים כגון: זיהומים, או דליפה מפצעים. סיבוך אחד, בו נגרם נזק עיצבי מכאיב, שניתן לתארו כסיבוך רציני, נפתר ללא נזק קבוע או מוגבלות כלשהי לתורם. השיעור הכללי של שכיחות תופעות הלוואי היה 0.3 למקרה, הנחשב לשיעור נמוך יחסית.
מספר החולים הממתינים להשתלת כבד עולה בהרבה על מספר תרומות האברים ממתים. למרות המודעות המתגברת לחשיבות תרומת אברים, לא ניתן יהיה לסגור את הפער בעתיד הקרוב, ולכן מספר הממתינים להשתלת כבד או חלק של כבד עוד יגדל.
השתלת חלק מן הכבד מתורמים חיים היא סיפור הצלחה די מרשים. כפי שנמצא במחקרו של דר שקלטון הסיכון לתורם הוא מזערי ואילו התרומה היא משמעותית ביותר. כבדו של התורם הבריא חוזר לממדיו המלאים תוך מספר שבועות מן הניתוח ולטווח ארוך אין שום בעיה בתיפקודי הכבד. חלק הכבד המושתל אצל החולה חוזר אף הוא לממדים תקינים בהתאם לצרכיו של החולה.
תורמי כבד פוטנציאליים עוברים בדיקה מקיפה כדי לודא שמצבם הבריאותי שפיר ושיש ביכולתם הגופנית לעמוד בתרומה של חלק מן הכבד. חייבת להיות התאמה בין סוגי הדם של התורם ושל החולה, אך הם אינם חייבים להיות זהים. המבנה האנטומי של הכבד צריך להתאים לתרומה. דרישות ממדי החלק שנתרם משתנות בהתאם למקבל התרומה אם הוא מבוגר או ילד. התפלגות כלי הדם או צינורות המרה בכבד המיועד לתרומה עלולים שלא לאפשר את התרומה או לחילופין עשויים לסייע במתן התרומה. מעל לכל, התורם חייב להיות בבריאות טובה.