הלב מותש אחרי פעילות גופנית נמרצת

הלב האנושי הופך ליעיל פחות לאחר תקופות של פעילות גופנית נמרצת, כך נטען במחקר שפורסם זה עתה.
המחקר, שיפורסם בחודש הבא בכתב העת של הקולג האמריקאי לקרדיולוגיה, הוא סיכום ממצאי ניסוי שנערך בשנת 2001 בסקוטלנד.
דר אאון אשלי, מהמרכז הרפואי באוניברסיטת סטנפורד, בחן את ליבותיהם של אתלטים שהשתתפו באירוע כושר שנערך בסקוטלנד, בשם פרץ אדרנלין בו, במשך 90 שעות, עסקו האתלטים ברכיבה על אופניים, טיפוס הרים, שחיה, חתירה וטיפוס על חבלים מבלי לישון.
דר אשלי מצא כי בסופו של האירוע פעמו לבבותיהם של האתלטים בדופק הנמוך ב- 10% מהדופק לפני תחילת האירוע.
ניטור פעילות לבבותיהם של 50 אתלטים לפני ואחרי האירוע איפשרו לדר אשלי לאסוף מספיק מידע שיוביל אותו למסקנה כי פעילות גופנית ממושכת מתישה את הלב.
אומר דר אשלי: זהו האירוע הקיצוני ביותר בו בוצעה הערכה של התעייפות הלב. לבנו פועם כ- 3 מיליארד פעמים בממוצע במשך כל החיים. בהעדרה של מחלה, אין אנו חושבים על לב בן 80 או 90 שנים כלב מותש. מחקרנו מיסד את הקשר בין מה שמכונה גן הכושר שנוכחותו מאפשרת לגוף לשאת באימון גופני מפרך לבין התשת הלב. ליבם של אלה הנושאים גן זה פועם, בסוף הפעילות, ב- 13% לאט יותר מאשר בתחילת הפעילות, בהשוואה לאלה שאין לאלה שאין להם את הגן וליבם פועם, בסוף הפעילות, ב- 8% לאט יותר מאשר בתחילת הפעילות. נראה כי אתלטים בעלי גן הכושר מתישים יותר את ליבם.