ההשפעות הרפואיות והחברתיות של מחסור בשעות שינה

באפריל 2005 הוקמה רשת מחקר כלל אירופאית שתפקידה היה לחקור את ההשלכות הרפואיות והחברתיות של שינה בלתי מספקת. בראש הרשת הוצב דר טרגה פורקה- היסקנן מאוניברסיטת הלסינקי שבפינלנד.המחקר הוא בעל חשיבות עליונה משום שהחברה בעולם המערבי הופכת במהירות לכזו שפועלת 24/7 כלומר 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, שבאופן בלתי נמנע פירושה שהזמן המיועד לשינה הולך ופוחת. מהן ההשלכות של הפחתה זו על בריאות האדם ואיכות חייו, זו השאלה המרכזית שרשת המחקר התבקשה לתת לה מענה.צוותי מחקר ב- 12 ארצות התבקשו לחקור את תפקיד השינה באיכות החיים, בהפרעות מצב רוח, השפעה על טיב הביצועים, שיעורי תאונות ומחלות לב. באמצעות חיות מעבדה נבחנו ונלמדו המנגנונים הבסיסיים הנמצאים ברקע של ויסות שעות הערות והשינה ובעקבות כך החלו בהמלצות על דפוסי שינה רצויים.למרות שהמחקר הוא רק במחצית הדרך, החלו להופיע תוצאות מעניינות והפרויקט כולו נראה כסיפור הצלחה.צוות המחקר מפינלנד בדק את השפעת מחסור חלקי בשעות שינה על בריאות האדם. הצוות מצא שבעקבות מחסור של 4 שעות שינה בלילה, יכולת הביצוע של מטלות מורכבות יורדת בהדרגה במשך שבוע העבודה. אובחנו גם שינויים במערכת החיסונית בדמות עליה בסמן ביולוגי (CRP) שמצביע על עליה ברמת הדלקת בגוף כמנגנון התגוננות.צוות מחקר בבריטניה בחן את ההיבטים החברתיים של מחסור בשעות שינה ומצא שעיקר הפגיעה היא בהשגחה על חסרי ישע וחלשים, כלומר בקשישים ובתינוקות. מחסור בשינה גרר בעקבותיו קיטון בהכנסה וירידה בחינוך.צוות מחקר מגרמניה מצא את ההוכחה להשפעת הפרעת שינה כרונית שמלווה בעייפות חמורה על המרכז הרגשי במוח והעלה את ההשערה שזו הדרך בה נפגעת איכות החיים בעקבות מחסור בשעות שינה.ראש רשת המחקר הכלל אירופאית הבחין בצורך הדחוף להביא לידיעת הציבור, ובעיקר לידיעת הממסד הרפואי, את הממצאים הראשוניים כדי להגביר את המודעות לאחת מן הבעיות המרכזיות באיכות החיים בעולם המערבי – בעיות שינה. עוד על נדודי שינה

אולי יעניין אותך...

זקפה רכה

זקפה רפה – אין אונות – אימפוטנציה גרסת 2021 משל ונמשל

 זקפה רפה  2. זה היה בשלהי שנת 2012 (ב- 26.11.12 ליתר דיוק). בעקבות עוד מבצע …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.