גלולות שינה מסוכנות מדי לקשישים

במחקר בריטי נמצא ששימוש בגלולות שינה ובתרופות הרגעה אחרות טומן בחובו סיכון מוגבר לקשישים. במחקר גילו המדענים כי תועלתן של גלולות שינה ותרופות הרגעה אחרות המשמשות את הקשישים לפתרון בעיית נדודי השינה, פחותה מן הסיכונים שלהם נחשפים המשתמשים הקשישים.
במחקר שפורסם בבטאון הרפואה הבריטי, נותחו 24 מחקרים שנערכו בין השנים 1966 ל- 2003. במחקרים אלה נבדקו ותועדו תופעות הלוואי הכרוכות בנטילת תכשירים שונים לפתרון בעיית נדודי השינה, ופגיעתן באיכות חיי הקשישים.
במחקר דווח שכשליש מן הקשישים בבריטניה נוטלים גלולות שינה, כגון: תרופות מרשם רופא מסוג בנזודיאזפין.
תופעות הלוואי של גלולות שינה ותרופות הרגעה אחרות כללו: סחרחורות, איבוד שיווי משקל, נפילות וחוסר התמצאות. במחקר נבדקו גם תרופות ללא מרשם רופא, כגון: אנטי-היסטמינים.
החוקרים מצאו ששיעור שכיחות תופעות הלוואי, בקרב 2417 הקשישים שתועדו במחקר, היה משמעותי דיו מבחינה סטטיסטית, בכדי להצביע על כך שטיפולים שאינם תרופתיים, הם הגישה הטובה יותר להתמודדות עם בעיית נדודי השינה.
מצד שני, לא נעלמו מעיני החוקרים התועלות השונות שהעניקו גלולות השינה לקשישים, כגון: שיפור איכות השינה, הקלות היחסית בתהליך ההרדמות ומשך שינה ארוך יותר.
במחקר נטען שלמרות השיפור שמעניקות גלולות השינה להיבטים רבים של השינה, הסיכון לתופעות הלוואי עולה בטיפול מסוג זה. המחקר מצביע על כך שקשישים עלולים לחוות יותר מפי 2 תופעות לוואי בעת שהם משפרים את איכות שנתם באמצעות תרופות.
כך מסכמים החוקרים את עבודתם: הסיכון המוגבר לתופעות לוואי הוא משמעותי מבחינה סטטיסטית ועלולה להיות לו משמעות קלינית בקשישים כתוצאה מנפילות וליקויים מנטליים. באנשים מעל לגיל 60 התועלת בשימוש בתרופות אלה אינה מצדיקה את הסיכון המוגבר, בעיקר אם קיימים גורמי סיכון נוספים לבעיות מנטליות או מוטוריות.