בולימיה קשורה לחוסר איזון בהורמוני המין

ממחקר שנערך בשבדיה עולה כי 30% מנשים הלוקות בהפרעת אכילה הנקראת בולימיה נברוזה לוקות בחוסר איזון בין הורמוני המין.דר סבין נסאון ממכון המחקר היוקרתי קרולינסקה שבשבדיה טוענת כי לנשים הלוקות בהפרעת אכילה כפייתית יש יותר מדי מהורמון המין הגברי טסטוסטרון.אומרת דר נסאון: הראנו שכשליש מן הנשים הבולימיות לוקות בהפרעות מטבוליות (הפרעות בחילוף החומרים בגוף) שיכולות להיות ההסבר להתחוללותה של הפרעת האכילה. הפרעות מטבוליות אלה הן, כנראה, ביטוי להרכב הורמוני המין שלהן ולא ביטוי להפרעה נפשית.המחקר הראה כי לבולימיה יש היבטים הורמונליים ותורשתיים לצד היבטים פסיכולוגיים. חוסר האיזון ההורמונלי הוא תוצאה של עודף בטסטוסטרון ומחסור בהורמון המין הנשי אסטרוגן. ההשערה היא שרמות גבוהות של טסטוסטרון גורמות לתחושת רעב קשה ולתשוקה למזונות עתירי קלוריות כמו סוכר ושומנים.במחקר נטלו חלק 21 נשים בולימיות שטופלו בגלולות למניעת הריון שהורמון האסטרוגן היה הרכיב הדומיננטי בהן. במהלך 3 חודשים מחצית מן הנשים דיווחה על ירידה בתחושות הרעב והקטנת התשוקה למזונות עתירי סוכר ושומן. 3 נשים דיווחו כי נרפאו כליל מבולימיה בעקבות הטיפול.מסכמת דר נסאון: זוהי השפעה משמעותית ביותר. טיפול הורמונלי יוכל להיות חלופה, במקרים מסוימים לטיפול מילולי (פסיכולוגי).בולימיה מוגדרת כהפרעה נפשית שיש לטפל בה, בדרך כלל, בפסיכותרפיה. לאדם המוגדר כלוקה בבולימיה יש את התסמינים הבאים: • אכילת מזון בכמויות גדולות מהרגיל המלווה בתחושה שאין שליטה על הרצון לאכול. • פיצוי חוזר ונישנה באמצעים פסולים על אכילת יתר כמו שימוש במשלשלים, צומות ממושכים, פעילות גופנית מופרזת עד תשישות מוחלטת והקאות יזומות. • תבנית התנהגותית (אכילת יתר המלווה בפיצוי באמצעים פסולים) שחוזרת על עצמה לפחות פעמיים בשבוע בשלושת החודשים הקודמים. • חוסר שביעות רצון מתמשך ממראה הגוף וממשקלו.
עוד על הפרעות אכילה