אפקט פלסבו כחלק מטיפול יעיל

חוקרים השתמשו באפקט פלסבו בטיפול מוצלח בחולי פסוריאזיס עם רבע או חצי מהמינון המקובל של תכשירי סטרואידים, כך נטען במחקר שהתפרסם בכתב העת לרפואה פסיכוסומאטית. מהממצאים עולה שגישה חדשה זו תוכל לשפר את הטיפול בכמה מחלות כרוניות שיש בהן רכיב שקשור במצב נפשי או רכיב שקשור במערכת החיסונית, כמו אסטמה, טרשת נפוצה וכאב כרוני.אפקט פלסבו הוא תופעה מוכרת אך בלתי מוסברת באופן מלא, שבה מתן טיפול שאין בו כל רכיב פעיל מביא על אף זאת להטבה ו/או לריפוי בחלק מסוים מהמטופלים. החוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת רוצסטר שבארהב הכינו שלושה מסלולי טיפול מקומי בהתפרצות של פסוריאזיס. במסלול הראשון קיבלו המטופלים את מלוא הטיפול המקובל במשך כל המחקר. במסלול השני קיבלו המטופלים את מלוא הטיפול המקובל אבל רק ב- 25% או 50% מזמן המחקר. במסלול השלישי קיבלו המטופלים את הטיפול המקובל במשך כל המחקר, אך רק 25% או 50% מהמינון המקובל. מטרת המחקר הייתה לבדוק האם ניתן על-ידי שילוב של תרופה עם פלסבו למקסם את תועלות הטיפול, להפחית תופעות לוואי, להגדיל את מספר המטופלים שיתמידו בטיפול, ולאפשר טיפול בתרופות שהשימוש בהן מוגבל בגלל סיכוני התמכרות או רעילות. בדרך כלל, מקובל במחקרים לערוך השוואה בין טיפול שמכיל 100% חומר פעיל לבין טיפול שמכיל 0% חומר פעיל (פלסבו) כדי להעריך את היעילות הטיפולית. יעילותו של טיפול נקבעת לפי עליונותו באופן סטטיסטי משמעותי (ששולל אפשרות של מקריות) בהשוואה לפלסבו.במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את יעילות הטיפול במינון חלקי או יעילות הטיפול בחלק מהזמן. החוקרים ביקשו לבדוק האם אפשר להשיג את ההשפעה הטיפולית של התרופה במינון מופחת על-ידי שימור כל האיכויות שכרוכות בתרופה המלאה, כמו מראה התרופה, צבעה, ריחה ואריזתה, ומתן התרופה על-ידי דמות סמכותית בחלוק לבן. שמירה על מאפיינים אלה במשך המחקר הייתה אמורה ליצור בקרב המטופלים תגובה מותנית לטיפול במינון מופחת שתדמה לתגובה לטיפול במינון מלא.תגובה מותנית היא תופעה פסיכולוגית ידועה. היא נקראת תגובה פבלובית על שם מדען רוסי שערך את הניסוי הבא: מדי יום, לפני שהאכיל את כלביו צלצל בפעמון. ברבות הזמן מצא המדען שהכלבים מתחילים להפריש ריר כבר לשמע צלצול הפעמון מבלי לקבל בפועל את מזונם.המחקר הוא חלק מתחום רפואי עולה שנקרא פסיכו-נוירו-אימונולוגיה. העוסקים בתחום זה טוענים שיכולתה של המערכת החיסונית האנושית להילחם במחלות קשורה באופן הדוק לנפשו של האדם. מחשבות ומצבי רוח לכודים בכימיקלים של המוח שגורמים להפרשת הורמונים שיוצרים יחסי גומלין עם תאי המערכת החיסונית שנאבקים במחלות.צוות המחקר בחר בפסוריאזיס כניסוי האנושי הראשון מכיוון שמחלה כרונית זו נוטה להחמיר כאשר החולה חש בעקה או נמצא במצבי דחק, והיא כרוכה כנראה בתגובה חיסונית מופרזת. פסוריאזיס גורמת לכאב ולמוגבלות בעקבות תגובה חיסונית מופרזת שממריצה ייצור מהיר מדי של תאי עור. התוצאה היא אזורי עור במקומות שונים בגוף בעלי אדמימות ופיסות עור מתות שמגרדות.פרופסור רוברט אדר שהוביל את המחקר אומר: מחקרנו מספק הוכחה שאפקט פלסבו יכול לאפשר טיפול בפסוריאזיס בכמות של תרופה שנחשבת לקטנה מכדי לפעול. על אף שממצאינו הם ראשוניים, אנו מאמינים שעל הממסד הרפואי להכיר בתגובה הנפשית לתרופה כחלק רב עוצמה של השפעות רבות של התרופה ולהתחיל לנצל זאת. צורה זו של אפקט פלסבו אינה יכולה, כמובן, לעזור למטופלים חסרי הכרה, או להוות תחליף לחומרים שהגוף עצמו אינו יכול לייצר, כמו אינסולין שפלסבו לא יוכל להמריץ את ייצורו בלבלב בהיעדר בו תאים מייצרי אינסולין.