איך לשפר את הזכרון

מוח חד וזכרון חזק קשורים בחיוניותה של רשת התקשורת בין הנוירונים (תאי עצבים) במוח ובעיקר בחיוניותן של נקודות המפגש בין הנוירונים הנקראות סינפסות. מכיוון שרבים מן השינויים המתחוללים במוח בעקבות הזדקנות והפרעות נפשיות כרוכים בהידרדרות או באובדן של סינפסות, למידת דרכים לחזק ולהגן על צמתים חשובים אלה עשויה לסייע בעיכוב או במניעה של הירידה ביכולת התפיסתית.סינפסה היא נקודת התקשורת בין נוירון אחד למשנהו, לתא שריר או לתא של בלוטה. זהו האתר בו מתרחשת ובאה לידי ביטוי הפעילות המוחית הענפה. במרווח זה (סינפסה) בין אקסון ששולח מידע לבין דנדריט שמקבל מידע משתחררים ונספגים חומרים כימיים הנקראים ממסרים עיצביים כחלק מתהליך העברת המידע ברשת התקשורת העיצבית.ישנן טריליוני סינפסות במוח. כל אחד מ- 100 מיליארד ויותר הנוירונים שלנו יכול להיות מחובר למאות נוירונים אחרים באמצעות כ- 10,000 סינפסות. יחדיו הם יוצרים מכשיר מורכב וגמיש שבאמצעותו מתנגנת  המוסיקה של מחשבותינו, התנהגותנו ורגשותינו.במחקרים נמצא כי, בין שלל תיפקודיהן, לסינפסות תפקיד חשוב בלמידה ובזכרון. מידע חדש נקלט ונאגר על-ידי תהליך המתאפיין בשינויים בקשרים הסינפסיים של הנוירונים באזורים במוח הקשורים לזכרון והנקראים היפוקמפוס וקליפת המוח. היכולת ללמוד ולזכור, במקביל לתהליכים תפיסתיים ורגשיים אחרים, עשויה להשתנות על-ידי השפעות של גורמי אורח חיים וסביבה על הסינפסות. במחקרים נטען שפעילות הנוירונים מושפעת באופן שלילי על-ידי מצבי עקה ודחק או על-ידי חומרים רעילים הפוגמים ביכולתם ליצור תבניות חדשות של תקשורת ומביאים לאובדן של סינפסות.רוב התרופות הפסיכיאטריות שפותחו לשם טיפול במצבי רוח והפרעות נוירולוגיות אחרות פועלות ברמת הסינפסות ובקשרים בין נוירונים באזורי המוח השונים. בעוד שבפסיכיאטריה מתמקדים, באופן כללי, בבעיות ובתועלות שנובעות מתיפקודי סינפסות וכימיקלים במוח, בנוירולוגיה מתמקדים באזורים במוח שנפגעו משבץ או מתאונות. החוקרים מפתחים דרכים ללמוד את חומרי הממסר העיצבי בסינפסות ודרכים למדוד את השפעתם על גמישותו של המוח (היכולת להשתנות בתגובה להתנסות כלשהי), השפעתם על למידה וזכרון והקשר ביניהם לבין הפרעות תפיסתיות קלות, מחלת אלצהיימר ודכאון.איך מתחולל תהליך הלמידה, ואיך נוצר הזכרון? ההשערה המקובלת אומרת שהלמידה מתחוללת כאשר רכישת מידע חדש גורמת לשינויים בסינפסות. תיאוריה אחת, הנקראת תיאורית הבאיין, גורסת שפעילות חוזרת ונישנת בין נוירונים המתחוללת בו זמנית, מגבירה את נטייתם להיות כרוכים זה בזה, כלומר שפעילותו של אחד תהפוך את השני לפעיל גם כן. כאשר פעילות משותפת זו חוזרת על עצמה מתחולל שינוי פיסי במוח המתבטא בהתפתחות סינפסות חדשות או התרבות מספר הקולטנים בקרומי הסינפסות שיוצרים זכרון בר קיימא. תיאוריה אחרת מיחסת את הלמידה להתחזקותן של סינפסות קיימות. לפי השערה זו יש יצור יתר של סינפסות בשלבים מוקדמים בחיים, ונסיון החיים המצטבר הופך חלק מהן לפעילות ומתעלם מחלקן האחר. שימוש באופן שכזה בסינפסות קובע מי מהן תהפך לסינפסה בשלה ויציבה ומי מהן תשאר בשלב הבוסר שאינו מניב זכרון בר קיימא. לימוד וזכרון, לפי השערה זו, הוא תוצאה של גירוי חוזר ונישנה של מערכי נוירונים הגורם להתחזקות התקשורת בסינפסות לטווח ארוך.הידרדרות במצב הסינפסות או אובדנן עלולים לגרום לשינויים במצב הרוח ובתיפקודים התפיסתיים. מצבי עקה ודחק ממושכים נחשבים לגורם מרכזי באי תיפקוד של סינפסות. במצבים כאלה מצטבר בסינפסות ממסר עיצבי הנקרא גלוטמט, שבריכוזים גבוהים הופך להיות רעיל ועלול לשבש את הלמידה והזכרון. במספר מחקרים נטען, מחד גיסא, כי חוסר בגירוי שכלי כרוך בהתמעטות הקשרים הסינפסיים במוח, ומאידך גיסא, פעילות אינטלקטואלית סדירה כרוכה בהתרבות קשרים אלה ומעניקה הגנה נוספת מפני הידרדרות ביכולות התפיסתיות.הסינפסות פגיעות ביותר להשפעתם של רעלנים שונים כגון: אלכוהול בכמויות גדולות, חומרי הדברה, מתכות כבדות ותרופות מסוימות. רעלנים אלה עלולים לחסום באופן חלקי או מלא את מעבר הממסרים העיצביים בסינפסות.להלן מספר עצות שבעזרתן ניתן לשמור על מוח פעיל וערני ולחזק ולהגן על הסינפסות:1. הפחת עקה ודחק. צור לך זמן לפעילויות פנאי. למד שיטות של התרגעות כמו מדיטציה. צמצם מחויבויות בלתי הכרחיות והמנע מלוחות זמנים עמוסים יתר על המידה.2. המרץ את מוחך. המנע מן השגרה. התענג על חוויות חושיות חדשות. אתגר את מוחך וגופך במצבים חדשים.3. פעילות גופנית. הליכה נמרצת או פעילות אירובית אחרת מגבירות זרימת דם עשיר בחמצן למוח ומחזקות גורמי גדילה בו.4. אתגר את שכלך. פתור תשבצים וטול חלק במשחקים בעלי מטלות אינטלקטואליות. למד דברים חדשים באמצעות קריאה או לימוד בכיתה.5. שמור על בריאותך. צרוך דיאטה מזינה ומגוונת. המנע מעישון. הקפד לישון היטב. שתה אלכוהול באופן מתון ומבוקר.עוד על זכרון