איך המוח מבחין בחידוש

כאשר אנו צופים שנית בסרט החביב עלינו, רוב הסיכויים הם שנוכל לחזות בדיוק את רצף האירועים שאמורים להתחולל בהמשך הסרט. ללא זכרונותינו לא רק שלא נוכל להזכר בעברנו, אלא כנראה, ואולי אף חשוב יותר, לחזות את העתיד.
חוקרים באוניברסיטת קולג בלונדון מאמינים כי זיהו את האופן בו המוח מאפשר לנו לצפות אירועים עתידיים, ולהבחין כאשר הדברים אינם קורים כצפוי.
דר אלינור מגוואיר וצוותה הראו כי ההיפוקמפוס, אזור במוח שהוא בעל תפקיד מכריע, כנראה, בלמידה ובזכירה, מבצע חיזוי של העתיד לקרות על-ידי שליפה אוטומטית של רצף אירועים בעקבות אות בודד.
במחקר, שהתפרסם בכתב העת למדעי הביולוגיה, השתמשו בסורק מיוחד (FMRI) הבוחן שינויים בזרימת הדם במוח שמאפשרים למדוד פעילות מוחית. צוות המחקר הראה כי המוח מגיב לשינויים בלתי צפויים ברצף של תמונות. הצוות הראה לנבדקים סדרות של 4 תמונות שלאחר מכן הוצגו שוב בסדר אחר. על-ידי שינוי הסדר רק בשתי התמונות האחרונות, מצאו החוקרים כי ההיפוקמפוס נראה כמנסה לחזות איזו תמונה תופיע ומגיב כאשר מופיעה תמונה בלתי צפויה.
אומרת דר מגוואיר: ניסויים אלה מצביעים על כך שההיפוקמפוס פועל כמו מכשיר העורך השוואה שבודק מתאם בין נסיון העבר לנסיון ההווה. הוא אינו מגיב לחידוש כפי שהוא, אלא לאי ההתאמות בין מה שהיה צפוי לראות לבין מה שנראה בפועל.
התוצאות מרמזות שההיפוקמפוס מגיב בזריזות לאות ודולה רצף שלם של זכרונות הקשור לו, תהליך שמסביר, אולי, איך מבט בפני אדם מסוים או האזנה לקטע של מוסיקה מביא להזכרות בכל נסיון העבר הכרוך בהם. בנוסף לכך מבצע ההיפוקמפוס, ככל הנראה, השוואה בין נסיון העבר להווה ומסב את תשומת לבנו להתרחשויות בלתי צפויות.
בעת פגיעה בהיפוקמפוס, כמו במחלת אלצהיימר, יש קושי להזכר ברצף של אירועים או קושי להתמצא. זה קורה כנראה מכיוון שההיפוקמפוס הפגוע אינו מסוגל לקשור יחדו את הרכיבים הרבים של התנסויותינו לשלמות אחת.
עוד על זיכרון