דיכאון הוא תחושה של עצב עמוק, יתכן בעקבות אירוע מעציב, אך ללא פרופורציה לאותו אירוע ושאינה מתפוגגת עם חלוף הזמן. דיכאון עלול להיגרם כתוצאה מאירועים נפשיים מלחיצים, חוסר איזון הורמונלי, בעיות ביוכימיות וסיבות נוספות. דיכאון קל חולף, בדרך כלל, מעצמו ולא נדרשים לו אבחנה או טיפול. אך כאשר הדיכאון שב וחוזר או שהוא קבוע או שהוא מחמיר, נדרשים אבחון וטיפול של בעלי מקצוע. האבחון הוא קריטי לקביעת סוג הטיפול. דיכאון עלול להיגרם כתוצאה מתת פעילות של בלוטת המגן ובמקרה כזה למשל, טיפול תרופתי לבלוטת המגן יפתור את הבעיה. דיכאון אובדני (עם נטייה להתאבדות) מצריך לעתים קרובות טיפול בתרופות אנטי דיכאוניות. דיכאון מתון עד דיכאון עמוק גורמים לתופעות נוספות שיש הכרח לפותרן באמצעות טיפול נפשי או תרופות מתאימות. כאשר הדיכאון אינו תוצר של אירועים חיצוניים, מקורו, קרוב לוודאי, הוא בבעיות ביוכימיות בגופנו. במקרים כאלה השלמות תזונתיות וצמחי מרפא עשויים לסייע בפתרון הבעיה.
תסמינים (סימפטומים) של דיכאון
מצב רוח דיכאוני, חוסר עניין או הנאה מכל או מרוב הפעילויות, במשך רוב הזמן או כמעט כל הזמן. נדודי שינה או לחלופין שינה מופרזת כמעט כל יום. עייפות או חוסר באנרגיה כמעט כל יום, תחושה של חוסר ערך או עודף תחושת אשמה בלתי מוצדקת כמעט כל יום, יכולת דועכת לחשוב או להתרכז או חוסר החלטיות כמעט כל יום, מחשבות חוזרות ונשנות על מוות (לא רק פחד מפני המוות), מחשבות אובדניות חוזרות ונשנות, ניסיונות להתאבד או תוכניות להתאבד.
טיפול בדיכאון
טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי ותרופות, הם האמצעים המקובלים לטיפול בדיכאון. התרופות כוללות משפחת תרופות מסוג SSRI המטפלת במסלולי סרוטונין (הורמון חשוב המשפיע בין השאר על מצב הרוח) משפחת תרופות מסוג MAOI וקבוצת תרופות אנטי דיכאוניות. הרופאים נוטים להתחיל את הטיפול עם תרופה אחת ואם אין הטבה מוכחת הם יוצרים קוקטייל של תרופות להשגת הטבה. במקרים קשים (כשיש נטיות אובדניות או אי יכולת תפקוד קיצונית) מקובל לאשפז את החולים בדיכאון תחת השגחה צמודה.
שינויים מומלצים בתזונה
נמצא קשר בין רגישות למזון לבין הופעת תסמינים נפשיים. טיפול במחוללי הרגישות או הימנעות ממזון מעורר רגישות עשוי להביא להטבה. במחקר ראשוני נמצא שצמצום בכמויות הסוכר והקפה בתזונה סייע בשיפור מצב הרוח. בנושא הקפאין חלוקות הדעות בקרב החוקרים. במחקר אחר נמצא שצריכה ארוכת טווח של קפה מקטינה את הנטיות האובדניות. מומלץ לכן לאנשים בעלי נטייה דיכאונית לבחון את עצמם במשך שבוע בקשר להשפעת הקפה והסוכר על מצב רוחם ולפעול בהתאם. מחקרים אחרים מצאו מתאם בין רמות נמוכות של כולסטרול והופעת דיכאון. החוקרים משערים שהקשר נגרם בגלל הפרת האיזון בין סוגי השומן בתזונה. לאנשים עם בעיית כולסטרול מומלצת דיאטה דלה בשומן. כתוצאה מכך היחס בין שומן מסוג אומגה 3 המומלץ (שמקורו מדגים או שמן דגים) לבין שומן מסוג אומגה 6 (שמקורו בשמנים צמחיים) משתנה לרעת השומן מסוג אומגה 3. בקרב אנשים הלוקים בדיכאון נמצאו רמות נמוכות של אומגה 3. במחקר ראשוני אך בעל חשיבות רבה בקרב הרופאים הפסיכיאטרים שנערך באוניברסיטת הארוורד נמצא שהשלמה תזונתית של כמוסות אומגה 3 שניתנה במשך חודש לחולים בדיכאון דו-קוטבי (מאניה דיפרסיה) הביאה לשיפור ניכר בבעיה.
שינויים מומלצים באורח חיים
פעילות גופנית ממריצה את יצור האנדורפינים בגוף. האנדורפינים הם חומר כימי שעשוי להקל על דיכאון. המחקר הראה שפעילות גופנית סדירה עשויה להשפיע באופן חיובי על מצב הרוח ועל הדיכאון. החוקרים ממליצים על לפחות שלוש שעות שבועיות של פעילות אירובית (פעילות שמגדילה את צורך הגוף לחמצן) מתונה כדי לשפר את מצב הרוח והדיכאון.
טיפולי רפואה משלימה בדיכאון
סיכום
דיכאון, שהוא תחושה עצובה של חוסר תקווה, עלול להיות מצב קל שחולף מעצמו ללא כל טיפול, אך גם מצב קשה ביותר המצריך טיפול צמוד ומקצועי. דיכאון עלול להיגרם כתוצאה מאירועים נפשיים מלחיצים, חוסר איזון הורמונלי, בעיות ביוכימיות וסיבות נוספות. אפשרויות הטיפול בדיכאון הן מגוונות, החל מטיפול ייעוצי דרך טיפול תרופתי וכלה בהשלמות תזונתיות, בהן אולי נמצאת ההתפתחות המעניינת ביותר.
חומצות שומן מסוג אומגה 3 שמחסור בהן אופייני לסובלים מדיכאון, עשויות לסייע באופן משמעותי להקלת תסמיני הדיכאון בשילוב עם טיפול תרופתי או טיפול ייעוצי.
עדכון אחרון – 22/7/10
