תסמונת אספרגר היא הפרעה התפתחותית שגורמת לקושי רב ביצירת קשרים חברתיים עם אנשים אחרים. הילד שלוקה בתסמונת יתקשה במציאת חברים בגלל מוזרותו החברתית.
אנשים עם תסמונת אספרגר הם בעלי מאפיינים מסוימים של אוטיזם, כמו למשל, כישורים חברתיים דלים, העדפת שגרה וחוסר חיבה לשינויים. אך שלא כמו ילדים עם אוטיזם, ילדים עם תסמונת אספרגר מתחילים, בדרך כלל, לדבר לפני גיל שנתיים, בגיל שבו רוב הילדים שבריאותם תקינה מתחיל לפתח מיומנויות שפה.
תסמונת אספרגר היא הפרעה בריאותית שמלווה את הלוקה בה במשך כל חייו, אך ישנה נחמה קלה – התסמינים נוטים להשתפר ברבות הזמן. מבוגרים עם התסמונת לומדים לזהות את החוזקות והחולשות שלהם ויכולים לשפר את המיומנויות החברתיות שלהם.
תסמונת אספרגר ואוטיזם משתייכים לקבוצה של הפרעות שנקראת הפרעות הספקטרום האוטיסטי, שנקראו בעבר הפרעות התפתחותיות נרחבות.
הגורם המדויק להופעת תסמונת אספרגר אינו ידוע, ולא ידועה גם הדרך למנוע את התסמונת. קיימת נטייה משפחתית לפתח תסמונת אספרגר. מסיבה זו נערכים מחקרים בתקווה לגלות את הגורם הגנטי להפרעה. תסמונת אספרגר שכיחה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים.
אפשר להבחין בתסמונת אספרגר אצל ילדים החל מגיל שלוש שנים.
תסמיני אספרגר הם:
- קושי רב ביצירת יחסים חברתיים, על אף זאת אין הימנעות גורפת ממגע חברתי. חוסר באינסטינקטים ובמיומנות שיעזרו במתן ביטוי למחשבות ולרגשות או היעדר יכולת לקלוט ולהבחין במחשבות וברגשות של אנשים אחרים.
- רגישות לקולות רמים, לאורות בוהקים או לטעמים ומרקמים חזקים.
- חיבה לשגרה קבועה ודבקות בה. שינוי בשגרה הוא דבר שמציב קושי, מבוכה ובלבול.
- קושי להבחין ולזהות רמזים מילוליים או רמזים לא-מילוליים (שפת גוף או הבעות פנים) או קושי להבין ולקלוט נורמות חברתיות. הקשיים באים לידי ביטוי, למשל, בנעיצת מבטים, באי יצירת קשר עין, או באי-הבנה מהו מרחב אישי פרטי.
- דיבור שטוח ומונוטוני שקשה להבין אותו משום שאין בו מנעד של נימות דיבור (שינויים בטון הדיבור), אין בו עוצמות משתנות וחסרים בו דגשים והטעמות. לעתים קרובות מתקבע סגנון דיבור "גבוה" שמקדים להופיע בגיל צעיר.
- חוסר בקואורדינציה או קושי בקואורדינציה. הבעות פנים, תנוחות גוף ותנועות גוף מוזרות או לא שגרתיות, או תנועות ותנוחות גוף מגושמות ומסורבלות.
- כתב יד קשה לקריאה או בעיות מוטוריות אחרות כמו רכיבה על אופניים.
- נושאי התעניינות מעטים או גילוי עניין בנושא אחד בלבד. או התמקדות אינטנסיבית במעט דברים ספורים, למשל, גילוי עניין יוצא דופן בנחשים או בשמות של כוכבים בשמים, או ביצירת ציור עמוס בפרטים רבים.
אם התנהגותו של הילד או צורת התקשורת שלו עם אנשים אחרים מעוררות דאגה, כדאי לשוחח על כך עם רופא הילדים. הרופא יבקש לדעת על התפתחותו של הילד וישאל האם אנשים אחרים הבחינו בבעיות חברתיות של הילד.
במידה ומתעורר חשש לקיומה של תסמונת אספרגר יישלח הילד לאבחון אצל רופא מומחה שיבחן את אופן הלימוד של הילד, דרכי הדיבור שלו ומיומנויות השפה שלו, מנת המשכל שלו, כישוריו המוטוריים והחברתיים ועוד.
הטיפול הייעודי מתבסס על התסמינים הספציפיים שנתגלו, והוא משתנה מילד לילד כדי להביא את מרב התועלת לכל ילד וילד.
רופאים, מורים ומטפלים יכולים לעזור לילד לשפר את התנהגותו ולהקנות לו מיומנויות חברתיות וכישורי למידה. תכניות לימוד, הכשרה מקצועית וטיפול פסיכולוגי יכולים גם הם לסייע. ילדים רבים עם תסמונת אספרגר לוקים גם בבעיות אחרות כמו הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) או הפרעה כפייתית טורדנית (OCD). אפשר לכן שיזדקקו לטיפולים נוספים כמו תרופות למשל.
טיפול בבית יכול לעזור לילד בבניית בטחון עצמי וברכישת מיומנויות חברתיות. קביעת חוקים וכללי שגרה יומיים, שימוש עזרים חזותיים ועידוד משחקי תפקידים הם דרכים יעילות במיוחד לילדים עם תסמונת אספרגר מכיוון שהם מתאימים לדפוסי החשיבה שלו. רצוי להתמקד בחוזקות של הילד, לעודד אותו לחקור ולהתעניין בדברים בבית ובבית הספר ולקיים מעקב על המתרחש בכיתה במהלך הלימודים.
צריך להתאזר בסבלנות רבה ולהעניק תמיכה לילד כדי לעזור לו להגיע למיצוי מלוא היכולת שלו. חשוב גם להקדיש את הזמן הראוי למציאת הרופא המתאים שיש לו ניסיון בטיפול באנשים עם תסמונת אספרגר.
הורים רבים מוצאים נחמה, שואבים עידוד ולומדים לקבל את המצב בעזרתן של קבוצות תמיכה של שותפים לגורל דומה.
תסמונת אספרגר – סימנים ותסמינים בתקופות חיים שונות
תסמינים אפשריים רבים יש לתסמונת אספרגר, אך התסמין המרכזי הוא בעיות משמעותיות במצבים חברתיים. עוצמת התסמינים שהילד יכול לחוות יכולה להיות מתונה עד חמורה, כמות התסמינים יכולה להיות מועטה או רבה. בגלל המגוון הרחב של תסמיני אספרגר, אין דמיון רב בין שני ילדים עם התסמונת.
תסמיני אספרגר בילדות
הורים הם, בדרך כלל, הראשונים להבחין בתסמינים של אספרגר אצל ילדם, בעיקר כשהוא הולך בפעם הראשונה לגן ומתחיל ליצור יחסי גומלין חברתיים עם ילדים אחרים. ילדים עם תסמונת אספרגר יכולים:
- לא לקלוט או לא להבין רמזים חברתיים ולהיות חסרים בכישורים חברתיים מולדים, כמו יכולת לקרוא שפת גוף של אחרים, יכולת להתחיל בשיחה או לקיים אותה ולדעת לדבר בתורם.
- לשנוא שינוי כלשהו בשגרת החיים.
- להיות חסרי חוש הזדהות רגשית (אמפתיה).
- לא להיות מסוגלים להבחין בהבדלים דקים בנימת דיבור (טון דיבור), בגובה צליל דיבור, ובהטעמות (הדגשים) שיכולות לשנות את מובנם של דברים שאומרים אנשים אחרים. הילד מתקשה או לא יכול להבין בדיחות או להבין כפשוטה הערה לגלגנית (סרקסטית). הדיבור של הילד יכול להיות שטוח, מונוטוני וקשה להבנה בגלל שאין בו שינויים טון דיבור, ואין שימוש בעוצמות צליל שונות והטעמות.
- להיות בעלי סגנון דיבור "גבוה" שנשמע מתקדם לגילם, כמו למשל לומר: השכמה בבוקר במקום לומר לקום בבוקר, או לשוב הביתה במקום לחזור הביתה.
- להרבות בדיבור עד כדי פטפטנות, בדרך כלל על נושא שחביב עליהם. לקיים שיחות חד-צדדיות זה דבר שכיח וכך גם לבטא בקול רם מחשבות פנימיות.
- להימנע מקשר עין או לחלופין לנעוץ מבטים באנשים אחרים.
- להיות בעלי הבעות פנים ותנוחות גוף מוזרות.
- להיות עסוקים בדבר אחד בלבד או במעט דברים שבהם יפגינו ידע רב ומגוון. ילדים רבים עם תסמונת אספרגר מגלים עניין מעל ומעבר למקובל בפרטים של מכלול (רואים את כל העצים שביער) או בפעילויות לא מקובלות לגילם, כמו עיצוב בתים, ציור מפורט ועשיר בהתרחשויות או לימודי אסטרונומיה. הם יכולים גם להפגין עניין בלתי רגיל בנושאים כמו נחשים ארסיים, שמות של כוכבים בשמים או דינוזאורים.
- להיות עם עיכוב בהתפתחות תנועתית (מוטורית). הילד יפגר ברכישת היכולת להשתמש במזלג או בכף, או בלימוד איך לרכוב על אופניים או במיומנות איך לתפוס כדור. יכולה להיות לו הליכה מוזרה, ובדרך כלל, יש לו כתב יד בלתי קריא.
- להיות בעלי רגישות מוגברת וסף גירוי נמוך לרעשים רמים, לאורות מרצדים או לטעמים ומרקמים עזים של מזון.
ילד שלוקה באחד או שניים מהתסמינים הללו אינו בהכרח עם תסמונת אספרגר. כדי להיות מאובחן עם תסמונת אספרגר, צריך להופיע שילוב של תסמינים אלה עם בעיה משמעותית במצבים חברתיים.
הפרעה זו, דומה, בדרכים מסוימות, לאוטיזם, אך גם נבדלת ממנה כי ילד עם תסמונת אספרגר הוא, בדרך כלל, בעל כישורי שפה והתפתחות אינטלקטואלית תקינים לגמרי. בנוסף, הלוקים בתסמונת אספרגר משקיעים מאמץ רב יותר מאלה שלוקים באוטיזם במציאת חברים ובטיפוח קשרים חברתיים עם אנשים אחרים.
תסמיני אספרגר בנעורים ובגיל ההתבגרות
רוב תסמיני ההפרעה מתקופת הילדות ממשיכים להתקיים בנעורים. על אף שנערים עם תסמונת אספרגר יכולים להתחיל לרכוש כישורים חברתיים שחסרים להם, נושאים של תקשורת עם אנשים אחרים קשים להם. סביר גם שהם ימשיכו להתקשות ב"קריאה" ובהבנה של התנהגות אנשים אחרים.
- נער עם תסמונת אספרגר, כמו נערים אחרים, ירצה למצוא לו חברים אך יחוש בושה או יחוש מאוים כאשר יפנה אל נערים אחרים. סביר שירגיש שהוא שונה מאחרים. למרות שרוב בני הנוער שמים דגש על להיות ולהיראות "קול", בני נוער עם תסמונת אספרגר יחושו מתוסכלים ותשושים רגשית בניסיון להיות כמו כולם. אפשר שיהיו לא בשלים לגילם ותמימים ונוטים לסמוך על אחרים, דבר שיכול להוביל להתגרויות, להצקות ולגילויי בריונות כלפיהם.
- כל הקשיים הללו יכולים לגרום לבני נוער עם תסמונת אספרגר להיהפך למנותקים ולמבודדים מבחינה חברתית ואף ללקות בדיכאון או בחרדה.
- אבל ישנם בני נוער עם תסמונת אספרגר שיכולים ליצור חברויות ואף לשמור על יחסים קרובים עם כמה חברים בכל שנות הלימודים בבית הספר. כמה מהתכונות הקלסיות של תסמונת אספרגר יכולות לפעול לטובתם של בני נוער אלה. בני נוער עם תסמונת אספרגר אינם נוטים ואינם מעוניינים ללכת בתלם של מקובלות חברתית, או להתעמק בדפוסי חשיבה שגרתית (קונבנציונלית), דבר שפותח בפניהם את הדרך לחשיבה יצירתית וגורם להם לחתור אחר עניינים ומטרות מקוריים. העדפה שלהם לשמירה על חוקים ועל יושר והגינות יכולה להוביל אותם להצטיינות בכיתת הלימוד וכאזרחים.
תסמיני אספרגר בבגרות
תסמונת אספרגר היא מצב בריאותי שמלווה את הלוקים בו במשך כל חייהם, למרות שהתסמונת נוטה להתייצב ברבות הזמן, ושיפורים במצב הם דבר שכיח. מבוגרים הם, בדרך כלל, בעלי הבנה משופרת לחוזקות ולחולשות שלהם. הם מסוגלים לרכוש כישורים חברתיים, כולל יכולת לזהות רמזים חברתיים של אנשים אחרים. אנשים רבים עם תסמונת אספרגר מתחתנים ומקימים משפחות.
כמה מהתכונות הטיפוסיות של תסמונת אספרגר, כמו תשומת לב לפרטים ונושאי עניין ממוקדים, יכולות להגביר במידה רבה את סיכויי ההצלחה באוניברסיטה ובקריירה. אנשים רבים עם תסמונת אספרגר מוקסמים מנושאי טכנולוגיה, ובוחרים במקרים רבים לעסוק בהנדסה. אבל קריירה מדעית אינה התחום היחיד שבו אנשים עם תסמונת אספרגר מפגינים מצוינות. למען האמת, דמויות היסטוריות רבות היו בעלות תסמיני אספרגר, כמו המלחין הגאון – וולפגנג אמדאוס מוצרט, הפיזיקאי הגדול מכולם – אלברט איינשטיין, המדענית הדגולה – מרי קירי והמדינאי האמריקני המוביל– תומס ג'פרסון.
בדיקות ובחינות לגילוי תסמונת אספרגר
תסמונת אספרגר היא מצב התפתחותי שבו אנשים חווים קושי להבין איך לקיים יחסי חברה. הדרך הטובה ביותר לאבחן מצב זה היא באיסוף מידע מהורים, מרופאים, ממורים ומאנשים אחרים שמתבוננים בילד. תסמונת אספרגר מאובחנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:
- יחסי גומלין חברתיים דלים.
- התנהגות לא שגרתית, תחומי עניין ופעילות לא שגרתיים.
- אין עיכוב בהתפתחות השפה.
- אין עיכוב בהתפתחות של כישורי עזרה עצמית וסקרנות כלפי הסביבה.
הרופא יבחן את עברו הרפואי של הילד בעזרת שאלות על התפתחותו, כולל מידע על התפתחות תנועתית (מוטורית), התפתחות כישורי שפה, תחומי עניין מיוחדים, וקשרי חברה. כמו כן יערך בירור על מהלך ההריון ועל העבר הרפואי של בני המשפחה הקרובים.
בדיקות יכולות לסייע לרופא לגלות האם הבעיה של הילד קשורה לתסמונת אספרגר. בדיקות אצל רופא מומחה כוללות:
- הערכה פסיכולוגית. תפקוד אינטלקטואלי וסגנון למידה יבדקו. מבחני מנת משכל ובדיקות של כישורים תנועתיים (מוטוריים) הם הבדיקות השכיחות. יערכו גם מבחני הערכת אישיות
- הערכה תקשורתית. ייבדקו מיומנויות שפה ודיבור. ילדים ייבחנו כדי לגלות כמה טוב הם מבינים את השפה ומשתמשים בה כדי לתקשר רעיונות. כמו כן ייבחנו הבנות באמצעות צורות של תקשורת לא מילולית וכישורים לא מילוליים כמו הבנת הומור או הבנת דימויים ומטפורות. תתבצע גם האזנה לרמת הקול של הילד, עוצמתו והרגש שמובע בו.
- בדיקה פסיכיאטרית. הרופא ייבחן את היחסים בין הילד לבין בני המשפחה, תגובות שלו למצבים חדשים, ואת היכולת של הילד להבין את רגשותיהם של אחרים וסוגים של תקשורת עקיפה כמו התגרות או לגלוג. הרופא ייבחן את התנהגותו של הילד בבית ובבית הספר, וינסה לזהות מצבים כמו חרדה ודיכאון שאופייניים, במקרים רבים, לאנשים עם תסמונת אספרגר.
טיפול בתסמונת אספרגר
טיפול בתסמונת אספרגר חותר לשפר את היכולות של הילד ליצור קשרים חברתיים עם אנשים אחרים וכך לתפקד באופן יעיל בחברה ללא תלות באחרים ובאופן עצמאי. לכל ילד עם תסמונת אספרגר יש שילוב אחר של מספר תסמינים בדרגות חומרה שונות, כך שהטיפול צריך להיות מותאם לצרכיו המיוחדים וליכולות של משפחתו. הטיפולים משתנים בהתאם לתסמינים השונים.
דרכי טיפול בתסמונת אספרגר
הטיפול מיועד לשיפורים בתקשורת, לשכלולים בכישורים חברתיים ולהשגת שליטה על התנהגות. תוכנית הטיפול צריכה להיות מותאמת לילד לפי צרכיו המיוחדים.
צריך לנצל את החוזקות של הילד על-ידי עידודו לגלות עניין בדברים שונים בבית ובבית הספר. השתתפות בקבוצות מכוונות פעילות בשילוב עם טיפול ופיקוח פסיכולוגי ממוקד יכולים להועיל.
ילדים רבים עם תסמונת אספרגר חווים גם הפרעות נוספות כמו הפרעת קשב ופעלתנות יתר, הפרעה דו-קוטבית, הפרעה כפייתית טורדנית, הפרעת חרדה חברתית ודיכאון. מצבי בריאות אלה מחייבים, בדרך כלל, טיפול תרופתי ייעודי.
אין מרפא, למרבה הצער לתסמונת אספרגר, אך טיפולים שונים יכולים להפחית את חומרתם של תסמיני ההפרעה ולעזור לילד למצות את מלוא יכולתו. הטיפולים התרופתיים מותאמים לתסמינים ספציפיים שהילד חווה:
הטיפול התרופתי השכיח כולל:
- תרופות להפחתת עצבנות.
- תרופות להפחתת היפר-אקטיביות (פעלתנות יתר).
- תרופות להפחתת התנהגויות כפייתיות.
- תרופות להפחתת רוממות רוח ונדודי שינה.
הטיפול התרופתי מיועד להשגת שליטה על תסמיני אספרגר. הטיפולים האחרים מיועדים לשפר כישורי תקשורת, להביא לוויסות רגשי, וליצירת יחסי גומלין חברתיים. הטיפולים המקובלים כוללים:
- אימוני מיומנויות חברתיות.
- טיפולי שפה ודיבור.
- טיפול תעסוקתי.
- טיפול פיזיותרפי
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
מניעה של תסמונת אספרגר
חוקרים טרם מצאו דרך למנוע תסמונת אספרגר. ישנן קבוצות באוכלוסייה שטוענות שמתן חיסון משולש לילדים גורם לתסמונת אספרגר ולאוטיזם. מספר רב של מחקרים שנערכו בנושא רגיש זה לא מצא כל קשר בין מתן החיסון המשולש לבין הסיכון להתפתחות אוטיזם או תסמונת אספרגר. כל ממסדי הבריאות בעולם ממליצים לחסן את הילדים כולל מתן חיסון משולש (חזרת, חצבת ואדמת) מכיוון שהימנעות מחיסונים יכולה להציב את הילדים ושאר אנשים בקהילה בסיכון למחלות רציניות ואפילו בסיכון למוות.
טיפול בבית בתסמונת אספרגר
השירות הטוב ביותר שההורה יכול לתת לילד עם תסמונת אספרגר היא ללמוד ולהכיר היטב מהי התסמונת ולהעניק לילד סביבה ביתית אוהבת ותומכת. ילד עם תסמונת אספרגר, כמו כל ילד אחר, הוא בעל חוזקות וחולשות וזקוק למרב התמיכה, הסבלנות וההבנה שאפשר להעניק.
לימוד מדוקדק של הפרעה תקשורתית זו ושל מה לצפות מילד שלקה בתסמונת אספרגר הם חלק חשוב בעזרה לילד לפתח עצמאות והצלחה מחוץ לכותלי הבית. אפשר ללמוד על התסמונת מרופא מומחה, מאתרי אינטרנט נבחרים ומעמותות ייעודיות. ידע על תסמונת אספרגר יפחית באופן ממשי חרדות ודאגות של בני המשפחה ויעזור לילד להצליח.
להלן עצות ודרכי סיוע שיוכלו לעזור לילד עם תסמונת אספרגר. צריך להשתמש בעצות אלה בתבונה ולזכור שגמישות, יצירתיות והרבה רצון טוב להמשיך ללמוד יעזרו ביחד לגדל את הילד לדרך טובה יותר.
שיטות כלליות להגברת הצלחה בטיפול בתסמונת אספרגר
- ילדים עם תסמונת אספרגר יכולים לשאוב תועלת משגרה יומית סדורה של ארוחות, שיעורי בית וזמן מוגדר ללכת לישון. חביבים עליהם כללים ספציפיים, ויש להם ציפיות עקביות להתקיימות הכללים, דבר שפירושו עבורם הוא פחות מועקות, מבוכות ולחצים.
- אנשים רבים עם תסמונת אספרגר פועלים טוב יותר אם מתקיימת איתם תקשורת מילולית ברורה של לימוד והטלת משימות לביצוע. גישה ישירה, מודעת וללא התחכמויות יכולה להועיל יותר.
- אנשים עם תסמונת אספרגר מתקשים לפעמים להבין או לקלוט את "התמונה הגדולה" ונוטים לראות חלק של המצב ולא את כולו. מסיבה זו תועיל להם יותר גישה חינוכית שכיוונה מ"הפרטים החלקיים-אל-השלם". מתחילים עם הסבר של חלק מהתפיסה הכוללת ומוסיפים לה עוד ועוד פרטים כדי להראות בסופו של דבר מהם הרעיונות שנמצאים בבסיס התפיסה הכוללת.
- הדגמות חזותיות, כולל לוחות זמנים ושאר חומרים כתובים שיכולים לשמש כעזרים ארגוניים, יכולים להיות מאוד מועילים.
- צריך להיות ערניים לרעשי רקע כמו תקתוק שעון או זמזום נורת פלורסנט שיכולים להסיח את דעתו של הילד.
- ילדים עם הפרעות הספקטרום האוטיסטי (שכולל את תסמונת אספרגר) מתעניינים באופן יוצא דופן במשחקי וידאו, במחשבים או בכל מכשיר שמבוסס על מסך תצוגה כמו טלוויזיה. אם אפשר רצוי להרחיק מחדרו של הילד טלוויזיות, משחקי וידאו ומחשבים. ילדים עם הפרעות הספקטרום האוטיסטי שיש בחדרם את האביזרים הללו מועדים להמעיט בשעות שינה. זה נכון בעיקר כאשר נמצאים בחדר משחקי וידאו. אם הילד אינו ישן כפי שצריך תסמיני הפרעות הספקטרום האוטיסטי נוטים להחמיר.
- ילדים עם תסמונת אספרגר מתבגרים לאט יותר. אל תצפו מהם תמיד "לפעול לפי גילם".
- נסו לזהות דברים שמעוררים מתחים ומועקות והימנעו מהם ככל האפשר. צריך להכין את הילד מראש לקראת מצבים קשים, וללמוד אותו דרכים להתמודדות עם המצב הקשה. לדוגמא, כדאי ללמד את הילד דרכי התמודדות עם שינויים או עם מצבים חדשים.
שיטות לפיתוח כישורים חברתיים
- אפשר שהילד לא יבין את הנורמות החברתיות והחוקים שמובנים באופן טבעי לילדים אחרים. העניקו לו הסברים בהירים מדוע יש לצפות להתנהגויות מסוימות, ולמדו אותו את החוקים של התנהגויות אלו.
- עודדו את הילד ללמוד איך להתחבר עם אנשים ומה לעשות כאשר מדברים אליו, ולהסביר למה זה כל כך חשוב. הרבו במתן שבחים, במיוחד אם הילד עשה שימוש בכישור חברתי מבלי שעזרתם לו.
- תרגלו פעילויות כמו משחקים או סדרה של שאלות ותשובות שקוראות לילד לפעול בתורו או לשים את עצמו במקום של אדם אחר.
- עזרו לילד להבין רגשות של אנשים אחרים באמצעות משחקי תפקידים והתבוננות ושיחה על התנהגויות אנושיות כפי שראיתם בסרטים או בטלוויזיה.. שמשו דוגמא לילד על-ידי שתספרו לו על הרגשות שלכם והתגובות שרגשות אלה מעוררים.
- למדו את הילד איך לקרוא ואיך להגיב נכון לרמזים חברתיים. תנו מצבור של ביטויים שיוכל להשתמש בהם במצבים חברתיים, כמו למשל במצב שבו הוא מציג את עצמו. אפשר גם ללמד את הילד איך להגיב בעזרת משחקי תפקידים.
- טפחו מעורבות עם אנשים אחרים, במיוחד אם הילד נוטה להתבודד.
- למדו את הילד על מקומות פרטיים ומקומות ציבוריים, כך שהוא ילמד מה ראוי לעשות בשני המקרים. למשל שחיבוק יכול להיות התנהגות לא הולמת בבית הספר אבל התנהגות מצוינת בבית
שיטות התנהגות בבית הספר
- להשתמש בעזרים חזותיים כמו לוח שנה, דף משימות, פנקס הערות שיעזרו להגדיר ולארגן את הפעילות בבית הספר.
- ערכו לילד הכרות עם בית הספר וסביבתו, עוד לפני תחילת שנת הלימודים. שננו אתו את לוח הזמנים היומי. אפשר להשתמש בתמונות כדי שבית הספר ייהפך למוכר ולא מאיים.
- היו מודעים ונסו להגן על הילד מפני בריונות והצקות. דברו עם המורה או היועצת החינוכית על שיעור לתלמידים בנושא תסמונת אספרגר.
- בקשו מהמורה שיושיב את הילד ליד תלמיד שרגיש לצרכים המיוחדים של הילד. תלמידים אלה אמורים לשמש כ"שומרי ראש" של הילד בזמן הפסקות בין השיעורים.
- עודדו את המורה לשתף את הילד בפעילויות בכיתה שידגישו את יכולותיו כמו קריאה, אוצר מילים ואומנות.
- קבעו שגרת הכנת שיעורי בית בזמנים קבועים ובמקום קבוע מדי יום. דבר זה יעזור לילד ללמוד על ניהול נכון של הזמן.
- השתמשו בפרסים כדי להניע את הילד לפעולה וליצור לו מוטיבציה להצליח. אפשרו לו לצפות בטלוויזיה או לשחק במשחק וידאו שחביב עליו במיוחד כאשר הוא מצטיין במעשיו.
- ילדים מסוימים עם תסמונת אספרגר הם בעלי כתב יד גרוע ביותר. הקלדת שיעורי בית במחשב יכולה להיות אחת הדרכים להקל על הכנת שיעורי בית. שימוש במחשבים יכול גם לעזור בשיפור של מיומנויות תנועה עדינה וארגון של מידע. טיפול תעסוקתי יכול גם הוא לעזור.
