קלאב פוט – רגל סוסנית עיוות מולד בכף הרגל

הביטוי הרפואי Clubfoot (קלאב פוט או סוסונית) מתאר קשת של עיוותים מולדים בכף הרגל. כף הרגל שפונה פנימה קטנה יותר מכף הרגל השנייה. השוק ברגל הפגועה צרה יותר ברוב המקרים, והגידים, ובראשם גיד אכילס, קצרים יותר. התקצרותו של גיד אכילס מקרבת את עקב הרגל הפגועה אל אחורי השוק כך שהחלק המרכזי של כף הרגל והבהונות מוטים כלפי מטה. מקור הביטוי Clubfoot (בתרגום חופשי כף רגל דמוית ראש של אלת גולף) הוא בגלל הדמיון בזווית החדה שבין השוק לבין הקרסול שהזכירה את החיבור שבין אלת גולף לראש האלה. קלאב פוט היא מום מולד שכיח (0.2% מהתינוקות), ובדרך כלל זוהי בעיה מבודדת שפרט לה הילוד בריא.   

בעיית קלאב פוט יכולה להיות קלה או חמורה. למחצית מהילדים עם קלאב פוט יש את הבעיה בשתי כפות הרגליים. ילד עם כף קלאב פוט יתקשה ללכת בצורה רגילה, לכן רופאים ממליצים להתחיל בטיפול מיד לאחר הלידה.

רופאים מטפלים, בדרך כלל, בהצלחה בקלאב פוט, אבל לפעמים נדרש בהמשך ניתוח.

אם יש לתינוק קלאב פוט, כף הרגל שלו תיראה כך:

• קצה כף הרגל מסובב כלפי מטה וכלפי פנים, דבר שמגדיל את הקשת בכף הרגל ומפנה את העקב פנימה.
• כף הרגל יכולה להיות מסובבת כה קשה עד שנראה כאילו שחלקה העליון פונה מטה.
• שרירי השוק ברגל הפגועה אינם מפותחים דיים.
• הרגל הפגועה יכולה להיות קצרה בסנטימטר לערך מהרגל התקינה.
• על אף המראה המעוות של קלאב פוט, היא לא גורמת לתינוק כאב או אי-נוחות כלשהי.

מהם הגורמים לקלאב פוט (Clubfoot)?

הגורם לקלאב פוט אינו ידוע. אבל מדענים סמוכים ובטוחים שהבעיה אינה נגרמת בגלל תנוחה מסוימת של העובר ברחם. ישנם מקרים בהם קלאב פוט כרוכה בבעיות נוירולוגיות מולדות כמו ספינה ביפידה (מום לידה רציני שבו הרקמה שנמצאת סביב לחוט השדרה המתפתח של העובר אינה נסגרת כראוי) או שיתוק מוחין, או תקלות מכניות ברחם בזמן ההריון.

גורמי סיכון סביבתיים יכולים להיות סיבה להופעת קלאב פוט. מחקרים מצאו סמיכות גבוהה בין עישון סיגריות בהריון לבין קלאב פוט בילוד, במיוחד במשפחות עם עבר רפואי של קלאב פוט.

גורמי סיכון לקלאב פוט כוללים:

• מגדר. קלאב פוט שכיחה יותר בקרב זכרים.
• עבר משפחתי. אם אחד ההורים או ילדים אחרים במשפחה לקו בקלאב פוט, התינוק החדש מועד יותר לבעיה. השכיחות של קלאב פוט עולה אם ישנם מומי לידה נוספים.
• עישון בזמן הריון. אם אישה עם עבר משפחתי של קלאב פוט מעשנת בזמן ההריון, הסיכון שלתינוק תהיה קלאב פוט גדל פי 20 מהממוצע.
• אין מספיק מי שפיר במהלך ההריון. מעט מדי מן הנוזל שנמצא סביב העובר ברחם יכול להגביר את הסיכון לקלאב פוט.
• הידבקות בזיהום או שימוש בסמים אסורים במהלך ההריון. זיהומים וסמים יכולים להגביר סיכון לקלאב פוט.

קלאב פוט אינה גורמת, בדרך כלל, לבעיות כלשהן עד אשר הילד מתחיל לעמוד וללכת. אם הבעיה מטופלת בזמן, הילד יוכל ללכת באופן נורמלי כמעט לחלוטין. הילד יכול לחוות את הקשיים הבאים:

• תנועתיות. תנועתו של הילד יכולה להיות מוגבלת מעט.
• מידת נעל. מידת הנעל ברגל הפגועה יכולה להיות קטנה ב- 1.5 מידות בהשוואה לרגל שלא נפגעה.

אבל, אם לא מטפלים בבעיה, קלאב פוט יכולה לגרום לבעיות רציניות יותר, כמו:

• דלקת מפרקים. הילד מועד לפתח דלקת מפרקים.
• דימוי עצמי ירוד. המראה הלא-שגרתי של כף הרגל יכול לפגוע בדימוי הגוף של הילד בעיקר בשנות הנעורים.
• חוסר יכולת ללכת באופן נורמלי. העיוות בקרסול יכול למנוע מהילד את האפשרות לדרוך על מלוא כף הרגל. כפיצוי למגבלה זו הוא יצטרך לדרוך על הבהונות, או על החלק החיצוני של כף הרגל, או במקרים חמורים על החלק העליון של כף הרגל.
• בעיות התפתחות של שרירים. התאמות דריכה והליכה אלה יכולות למנוע גדילה טבעית של שרירי השוק, לגרום לכיבים גדולים או ליבלות גדולות בכף הרגל, ובסופו של דבר לגרום להתגבשות סגנון הליכה משונה ומוזר.

כיצד מטפלים בקלאב פוט (Clubfoot) ?

ברוב המקרים יבחין הרופא בקלאב פוט  מיד לאחר הלידה כאשר יתבונן בכפות הרגליים של הילוד ובמיצוב שלהן. לפעמים תידרש הדמיית רנטגן כדי להעריך באופן מלא את חומרת הבעיה, אך בדרך כלל אין צורך בהדמיית רנטגן.

אפשר, במקרים מסוימים, לזהות קלאב פוט בעת סקירת מערכות באולטרה סאונד שנערכת במהלך ההריון. אי-אפשר לפתור את הבעיה לפני הלידה, אך ידיעה מוקדמת מאפשרת להיערך מוקדם ככל האפשר לקראת טיפול יעיל.

עצמותיו ומפרקיו של הילוד גמישים ביותר, לכן רצוי שהטיפול בקלאב פוט יתחיל, בדרך כלל, כשבוע או שבועיים לאחר הלידה. מטרת הטיפול היא לשפר את המראה ואת הפעולה של כף רגלו של התינוק לפני שהוא לומד ללכת, בתקווה שכך יימנעו מוגבלויות ארוכות טווח. אפשרויות הטיפול כוללות:

הטיפול במקובל כיום הוא תיקון העיוות על ידי סדרת גבסים, הארכת גיד אכילס וסד לילה. שיטת טיפול זו פותחה על-ידי דר' פונסטי מארה"ב.

מתיחה וגיבוס לפי שיטת פונסטי לטיפול בקלאב פוט (Clubfoot)

בשיטה זו מבצעים סידרה של מניפולציות בכף הרגל וגיבוס של כל הרגל. הרופא ממצב את כף הרגל של התינוק במיקום הנכון ומגבס את הרגל כדי לשמר את המיקום וחוזר על הטיפול מדי 7-14 ימים.

סידרת המניפולציות מותחת בצורה עדינה והדרגתית את הגידים והשרירים. באופן זה חוזרות העצמות בהדרגה למקומן הנכון. יש צורך בארבעה עד שבעה גיבוסים של הרגל מקצה הבהונות ועד למפשעה, תוך שמירת כיפוף של 90 מעלות בברכיים. ברוב המקרים (85%) יש צורך בהליך ניתוחי קל להארכת גיד אכילס והשארת הרגל בגבס במשך שלושה שבועות. עם גמר הטיפול העיוות בכף הרגל תוקן במלואו, אך כדי לשמר את התיקון מומלץ להורים לבצע תרגילי מתיחות לתינוק, ונהוג להשתמש בסד שנקרא Dennis Browne bar במשך 3 חודשים בכל שעות היממה ועד גיל 4 שנים בשעות השינה בלילה. שימוש בהתאם להוראות בסד זה מקטין באופן משמעותי את הישנות הבעיה של קלאב פוט ואת הצורך בניתוח לתיקון של קלאב פוט (Clubfoot) .

מתיחה והדבקה (שיטה צרפתית) לטיפול בקלאב פוט (Clubfoot)

טיפול זה נקרא גם השיטה התפקודית או שיטה פיזיותרפיסטית. מבצעים את הטיפול בעזרת פיזיותרפיסט ובעזרת מכונה. ההורים, לפי הנחיות של פיזיותרפיסט או בעזרתו,  מזיזים מדי יום את כף הרגל הפגועה ומקבעים אותה במיקום הנכון בעזרת סרט הדבקה, ונעזרים במכונה שמזיזה את כף רגלו הפגועה של התינוק בזמן שהוא ישן. לאחר שתוקנה צורת כף הרגל, ממשיכים לבצע תרגילי מתיחות יומיים ומשתמשים באביזר קיבוע ללילה עד שהתינוק מתחיל ללכת.

ניתוח לתיקון קלאב פוט (Clubfoot) 

אם הטיפול בשיטת פונסטי לא הניב את התוצאות הרצויות אפשר לחזור עליו כמה פעמים בתקווה לתיקון של המום המולד. אם לא נצפה שיפור לאחר כמה סבבים של טיפול בשיטת פונסטי, יש צורך בהתערבות ניתוחית כדי להאריך את הגידים והשרירים המקוצרים ולהעביר את העצמות למקומן המקורי. לאחר הניתוח יהיה התינוק בגבס עד כחודשיים. כדי לצמצם את הסיכון להישנותה של קלאב פוט מומלץ  להשתמש בסד שנקרא Dennis Browne bar  במשך 3 חודשים בכל שעות היממה ועד גיל 4 שנים בשעות השינה בלילה.

קלאב פוט, אינה ניתנת לתיקון מוחלט. אבל ברוב המקרים תינוקות שטופלו מוקדם גדלים לנעול נעלים רגילות ולנהל חיים פעילים ותקינים.