כאשר מטופלים עם תסמונת סומטית אינם משתכנעים מדברי הרופא כי אין להם כל סיבה לחשש או לדאגה, עלול מצבם הרגשי לגרום להם לשכוח את המידע שמסר להם הרופא, כך נטען במחקר חדש.
אנשים רבים חוששים לבריאותם ופונים לרופא לקבלת חוות דעת בעת הופעת תסמינים קלים, כגון: כאב ראש או מחושים בקיבה. כאשר הרופא בודק אותם ואומר כי אין ממה לחשוש, רוב האנשים שמים את מבטחם ברופא ומתעודדים. ישנם אנשים, בעלי עבר ממושך של חששות מפני תסמינים קלים. אנשים אלה מבקרים שוב ושוב את הרופא משום שמלאכת השכנוע של הרופא נכשלה. לאנשים אלה נטען כי יש להם, ככל הנראה, תסמונת סומטית. זהו מצב שכיח שאינו בר טיפול המטיל עומס רב על מערכת שירותי הרפואה.
חוקרים בגרמניה ערכו מחקר בו נתבקשו מטופלים שלוקים בתסמונת סומטית להאזין לשלוש קלטות. לשם בקרה, הושמעו הקלטות גם לאנשים בריאים ולאנשים שלקו בדכאון.
בקלטת אחת מתאר הרופא תוצאות בדיקה של מטופל שלקה בכאב בטן (אירוע רפואי). שתי הקלטות האחרות עוסקות באירוע חברתי (ארוחה שלא הוזמנו אליה) ובאירוע שיגרתי (תקלה ברכב).
כל אחת מן הקלטות מכילה עשרה מסרים ובהם ארבעה מסרים שמספקים הסבר לבעיה, שני מסרים חד משמעיים ושליליים (אין לך שפעת בבטן), ושני מסרים דו משמעיים אך בלתי סבירים בעליל (אני לא משער שיש לך סרטן קיבה, זה מאוד נדיר).
לאחר ההאזנה לקלטות, בחנו החוקרים כמה טוב וכמה קרוב זכרו המשתתפים את ההסברים שניתנו לתסמינים, את ההסברים שניתנו להזמנה שלא הגיעה ואת ההסברים לתקלה ברכב.
נבדקים שלקו בתסמונת סומטית נטו ליחס לתסמינים סיבות רפואיות מופרכות אפילו כאשר ההסבר היה חד משמעי ושלל סיבות רפואיות. הנבדקים האחרים זכרו כשורה את ההסבר ששולל בעיה רפואית, כמו כן הם זכרו היטב את ההסברים בנושאים האחרים. הממצאים מצביעים על כך שהלוקים בתסמונת סומטית נוטים להבין שלא כשורה הסברים רפואיים על סיבת תסמיניהם. הם מגיבים בצורה רגשית לנאמר להם ולא באופן שכלתני. מסקנת החוקרים היא שעל הרופא לשוב ולוודא, לאחר מתן ההסבר המרגיע, מה הבין המטופל מן ההסבר ולתקן את תפיסתו הלקויה. בכך הם מאמינים שיוקל למטופלים וירד העומס ממערכת שירותי הבריאות.
3.8.2006
