עודף משקל בקרב קשישים אינו קשור בהכרח בירידה באיכות החיים הנפשית, כך נטען במחקר רב תרבותי שבחן איכות חיים ומצב בריאות בארה"ב ובבריטניה.
המחקר, בהובלת מדענים מאוניברסיטת וורוויק שבבריטניה, ניתח אורח חיים ודפוסי בריאות של יותר מ- 10,000 אנשים בשתי הארצות וקשריהם לאיכות החיים הנפשית והגופנית ולמצב הבריאות שלהם.
מדידת איכות החיים נעשתה באמצעות בחינה של 8 גורמים שונים כולל תפיסה של בריאות כללית, כאב, תפקוד חברתי ובריאות נפשית.
החוקרים מצאו שאנשים דיווחו על איכות חיים נפשית טובה יותר ככל שהזדקנו, על אף הירידה באיכות החיים הגופנית.
ממצא זה תואם ממצאים קודמים במחקרו של פרופסור אנדריו אוסוולד, אף הוא מאוניברסיטת וורוויק, שטען שגרף רמות האושר הוא בעל צורת האות יו שנקודת השפל שלו נמצאת באמצע שנות ה- 40, שלאחריה ישנה עלייה מתמדת ככל שהאנשים מזדקנים.
ממצאים תומכים בטענתו של פרופסור אוסוולד התקבלו גם במחקר הנוכחי שערך השוואה בין ארה"ב לבין בריטניה. על אף שבשתי מדינות יש מערכת רווחה ומערכת בריאות שונות לחלוטין, גורמים שיכולים להשפיע באופן ניכר על איכות חיי אנשים, הממצאים היו תלויי גיל בעיקרם.
החוקרים מצאו גם שלעודף משקל או להשמנת יתר אין השפעה משמעותית על איכות חיים נפשית. אנשים עם מדד מסת גוף (BMI) של יותר מ- 30 (נתון שמצביע על השמנת יתר) הפגינו רמת איכות חיים נפשית דומה לזו שהפגינו אנשים עם משקל גוף תקין.
מסכמים החוקרים: "ברור שאיכות חיים גופנית מידרדרת ככל שמזדקנים, אך מה שמעניין הוא שאיכות חיים נפשית אינה מידרדרת גם היא, למעשה היא משתפרת. אנו משערים שזו כנראה תוצאה של יכולות הסתגלות טובות יותר, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במחקר הקודם שהראה שלקשישים ישנם מנגנונים פנימיים שמתמודדים טוב יותר עם קשיים ועם השלכות שליליות בהשוואה לצעירים יותר. אפשר שזו תוצאה של הנמכת צפיות מהחיים, כשקשישים מלחיצים את עצמם פחות להגיע ליעדים אישיים או מקצועיים. בקשר לממצאים על השמנת יתר ואי-השפעתה על איכות חיים נפשית, אפשר ויש רגליים להיפותזה של השומן השמח על אף שאינה עקבית".
המחקר התפרסם בכתב העת האירופאי לאפידמיולוגיה.
12.3.2012
