פעילות גופנית נמרצת בעצימות גבוהה נראית כמועילה יותר במניעת מחלת לב מאימוני סיבולת, כך טוענים מדענים מאוניברסיטת מערב סקוטלנד.
החוקרים גייסו 47 תלמידים למחקרם וחלקו אותם לשתי קבוצות. קבוצה אחת נטלה חלק בתוכנית אימון בת שלושה מפגשים שבועיים במשך 7 שבועות, והשלימה במהלכם מאוצים של 32 קילומטרים. הקבוצה השנייה רצה בקצב אחיד לפרקי זמן של 20 דקות באותו דפוס אימון. קבוצת אימוני הסיבולת השלימה 420 דקות אימון וקבוצת האצנים השלימה רק 63 דקות אימון. על אף זאת שתי הקבוצות הפגינו שיפורים בגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם, דבר שמחזק את הטענה שפעילות גופנית בעצימות גבוהה מספקת אמצעי יעיל יותר מבחינת ניצול זמן לשיפור בריאות הלב.
במחקר, שהתפרסם בכתב העת האמריקני לביולוגיה אנושית, דר' דנקן בוכאן, שהוביל את המחקר, אומר: "מחלות לב וכלי דם הם גורם תמותה מוביל בכל העולם ולגורמי הסיכון שלהן שורשים בילדות. זהו המחקר הראשון שהפגין את התועלות של תוכנית אימון חדשה של מאוצים לסירוגין על גורמי סיכון מקובלים וחדשים למחלות לב וכלי דם בקרב בני נוער".
מאגודת הלב הבריטית נמסר בתגובה: "גם פעילות גופנית נמרצת לסירוגין וגם אימוני סיבולת הם בעלי השפעה משמעותית על בריאות הלב. אפשר שקשה יהיה לגרום לצעירים להיות פעילים מבחינה גופנית, אך זה חיוני לגרום להם לזוז, ולשמר דפוסי פעילות גופנית סדירה בבגרותם כדי לקבע את תועלות הבריאות ללב".
עוד על פעילות גופנית
6.4.2011
