פוטנציאל לפריצת דרך בחקר סרטן, חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב גילו שהם יכולים לכווץ או אפילו להיפטר מקשת רחבה של גידולים סרטניים אנושיים על-ידי טיפול בהם בנוגדן בודד.
הניסויים נערכו בגידולים סרטניים שהושתלו בחיות מעבדה, אך החוקרים מקווים להתקדם למחקרים קליניים בבני אדם בשנים הקרובות.
פרופסור אירבינג ויסמן, שהוביל את המחקר, אומר: "ביצענו, כך אנחנו חושבים, התקדמות גדולה ואנו נלחץ ונזרז את המחקר כמה שנוכל".
החוקרים התמקדו בחסימת חלבון שקיבל את הכינוי "אל תאכלו אותי". זוהי מולקולה שנקראת CD 47 שנמצאת על תאי גידולים סרטניים בגוף שמאותת למערכת החיסונית שלא לתקוף את הגידול. המדענים הצליחו באמצעות נוגדן לחסום את האיתות המגן ובכך אפשרו למערכת החיסונית לתקוף את תאי הגידול הסרטני.
המדענים טוענים שהחלבון CD47 הוא המטרה היחידה שנמצאה עד עתה על המעטה של תאי כל סוגי הסרטן. משמעות הדבר היא שיש בהפעלת הנוגדן תקווה שזה ישמש כנשק נגד סוגים רבים של סרטן, סרטן שד, סרטן שחלות, סרטן המעי הגס, סרטן שלפוחית השתן, סרטן מוח, סרטן כבד וסרטן ערמונית.
במהלך המחקר נלקחו תאי סרטן ממטופלים שהושתלו בחיות מעבדה שקיבלו את הנוגדן. הנוגדן הרס בשלמות גידולים בכמה מקרים, אך גם מנע את התפשטות הסרטן.
במחקר, שהתפרסם בכתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב, אומר פרופסור ויסמן: "התוצאה השכיחה ביותר של הטיפול עם הנוגדן הייתה שצמיחת הגידול נעצרה, לא הושג ריפוי מלא, אך לאחר שבועות ספורים הגידולים קטנו באופן דרמטי. החלבון CD47 זוהה מזמן והוא קשור בעיקר בטיפול בלוקמיה, אך הוא נמצא גם בתאים בריאים. חששנו שכל טיפול שמטרתו היא החלבון CD47 יפגע הן בתאים בריאים והן בתאי סרטן. גילינו שהנוגדן פוגע בתאי דם אדומים זקנים, וגורם לאנמיה קלה אך זמנית, אך לא לתופעות לוואי מזיקות אחרות. מצאנו דרך לגרום לנוגדן לטפל בתאי הסרטן מבלי לגרום לרעילות רצינית".
על אף שהממצאים מרגשים והשפעתם משמעותית, צריך לזכור שהמחקר הוגבל לחיות מעבדה ושמחלות בבני אדם נוטות להיות מסובכות בהרבה. זהו מודל מחקרי קדם-קליני מקובל, אך קיימות דוגמאות לרוב שיעילות טיפולית במודלים של חיות מעבדה לא תורגמו להצלחה במחלה האמתית. עלינו לחכות ולראות מה יקרה כאשר ייבדק הטיפול במחקר קליני בבני אדם.
2.4.2012
