מחקר חדש טוען כי מיפוי הגנום האנושי לכולם, כלומר פענוח הקוד הגנטי האישי של כל אחד ואחד מאיתנו לא יהיה בהכרח הדרך לחזות ולנבא את הבריאות בעתיד.
כיום מדענים ממפים גנום מלא בעיקר לשם מחקר, כדי ללמוד לאיזה מוטציות גנטיות יש תפקיד במחלות שונות, או לחלופין כדי לאבחן מחלות מסתוריות שעוברות במשפחה מדור לדור. עוד ארוכה הדרך עד לקיומה של בדיקה גנטית כדי לזהות, למשל, גן מסוים שגורם לסרטן.
אך מכיוון שמיפוי גנום נעשה מהיר יותר וזול יותר, מדענים ומטופלים החלו להרהר באפשרות להרחיב את השימוש בו ולנסות לענות על השאלה האם מציאת כל התקלות שמסתתרות במפה הגנטית שלנו תוכל לאפשר חיזוי של מחלות שנעמוד בפניהן בעתיד?
צוות מחקר מאוניברסיטת גון הופקינס שבארה"ב פיתח מודל שעשה שימוש ברישומים של אלפי זוגות של תאומים זהים, שלמרות שהם חולקים את אותו מטען גנטי יכולים לפתח מחלות שונות. הצוות בחן 24 מחלות כולל כמה סוגי סרטן, מחלת לב, סוכרת ומחלת אלצהיימר.
במחקר, שהתפרסם בכתב העת מדע מתורגם לרפואה, דר ברט פוגלשטיין, שהוביל את המחקר, אומר: "במצב האידאלי יאמר לרוב האנשים שיש להם באופן מסוים סיכון מוגבר לפחות למחלה אחת. אך התוצאה השלילית לגבי רוב המחלות האחרות אין פירושה שלא נלקה בה. הפירוש הוא שאיננו נמצאים בסיכון רב יותר מכלל האוכלוסייה. מדוע כך הוא הדבר? סרטן למשל אינו נגרם בדרך כלל בגלל גנים שירשנו אלא ממוטציות שיכולות להיווצר בכל זמן שהוא. מחלות שכיחות רבות מושפעות מאורח חיים ומהסביבה, לכן עלינו לאכול היטב, לעסוק בפעילות גופנית ולהיזהר".
ממצאי המחקר, כצפוי, עוררו זעם בקרב חסידי המיפוי הגנטי כאמצעי לתחזיות בריאות. אותם מתנגדים טענו שהמחקר בחן רק שימוש עתידי אחד במיפוי גנטי ולכן אין פירוש הדבר שאין תועלות אחרות בו. התועלת שרבים מאמינים בה היא האפשרות ליצר טיפולים מותאמים באופן אישי לכל מטופל ומטופל על סמך הגנום שלו.
2.4.2012
