חוקרים בארה"ב טוענים כי מוות בגלל שברון לב בסמוך למותו של בן משפחה או בן זוג הוא דבר אפשרי.
דר' כריסטקיס מבית הספר לרפואה בהרוורד מצא, במחקר שנערך בחסות המכון הלאומי להזדקנות בארה"ב, כי אישפוזו של בן זוג מחמת מחלה קשה מגביר את הסיכון למותו של בן הזוג השני.
המדענים טוענים כי מחקרם הוא הראשון בסוגו, ושהסיכון למוות גדול יותר כאשר אחד מבני הזוג לקה במחלה, כגון: התקף לב, שבץ, שבר באגן או מחלה נפשית כמו שיטיון (סניליות).
אומר דר' כריסטקיס: "כאשר אחד מבני הזוג מאושפז, הסיכון של בן זוגו למות מתגבר באופן משמעותי ונותר מוגבר למשך שנתיים".
המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי לרפואה ניו אינגלנד, ניתח מידע שנאסף בין השנים 1993 ל- 2001 על יותר מחצי מליון זוגות בני 65 ומעלה. במחקר נמצא שמחלתו של בן הזוג מזיקה לבריאותו של שותפו לחיים ברבע מהנזק הנגרם לבריאותו עם מותו של בן הזוג.
מסכמים החוקרים: "ככל שהמחלה שהובילה לאישפוז משבשת את יכולתו הגופנית או הנפשית של החולה, כך גדלה השפעתה על בן זוגו של החולה. בני זוגם של חולים נמצאים בסיכון מוגבר למוות מיד לאחר האישפוז או המוות של החולה. בריאותם של אנשים תלויה גם במרקם יחסיהם האישיים. בבואנו לטפל בחולים, עלינו להשגיח ולטפל גם בבני זוגם. סיוע לבן הזוג עשוי לשפר את בריאותו של החולה ואף לקצר את משך האישפוז".
מומחי בריאות רבים מאמינים כי אהבה בין בני זוג תורמת לבריאות ולאריכות ימים ממש כמו תזונה נכונה ופעילות גופנית.
16.2.2006
