מדענים באוניברסיטת קינגס קולג' שבבריטניה פיתחו טכניקה שתוכל לסייע במניעת דחיית שתלים של תרומת אברים ושתאריך גם את משך חיי השתל.
הגישה המבטיחה החדשה למניעת דחיית שתלים תוכל לעזור בשמירת איכותו של האבר הנתרם בעת המעבר מגוף התורם, ולכן תפחית את הסיכון שלו להינזק בשעות ובימים שלאחר ההשתלה.
הטכניקה פועלת על-ידי הגבלת מנגנון של המערכת החיסונית שנקרא המערכת המשלימה, שתפקידה לתקוף ולהשמיד תאים של אורגניזם פולש שמזוהה כזר לגוף.
תאי הגוף עצמם מוגנים על-ידי אברונים מפקחים שנמצאים על פני התאים שהמערכת המשלימה מזהה אותם ויודעת שאין לתקוף אותם. אך כאשר איבר מוסר מגוף התורם, היעדר דם גורם לאובדן אברונים מפקחים אלה והמערכת המשלימה מתחילה לגרום לנזק לתאי האיבר. פירוש הדבר הוא שאברים נתרמים אינם יכולים לשרוד מחוץ לגוף יותר מ- 24 שעות.
במחקר הנוכחי מתכוונים להיאבק בנזק זה לאיבר על-ידי יצירת שכבה מגנה, כדוגמת השכבה שמצפה את המעטה הפנימי של כליות התורם.
דר' ריצארד סמית, שמוביל את הפיתוח, אומר: "הנדסנו מעטה חלבון כדי להיאבק בנזק לאיבר שנגרם במהלך העברתו מחוץ לגוף אדם ומיד לאחר השתלתו. זהו תחליף מלאכותי לאברונים המפקחים של המערכת המשלימה. אם מספיק חלבון יגיע לקרומי התאים של האיבר, הוא יכול למנוע את שטף הפעולה של המערכת המשלימה ויגדיל את מספר האברים הנתרמים שמתאימים להשתלה".
ממצאי המחקר הוצגו בכינוס של האגודה הבריטית למדע שהתקיים בבירמינגהם שבבריטניה.
מסכם דר' סמית: "אם מחקר זה יתורגם לפרקטיקה קלינית, כפי שאנו משערים שכך יהיה, משמעות הדבר היא שימוש רב יותר בתרומת אברים שבדרך אחרת לא ניתן להשתמש בהם להשתלה".
10.9.2010
