חוקרים זיהו כימיקל שהשיב בהצלחה את השקיפות לעדשות העין של עכברי מעבדה עם קטרקט ולרקמה של עדשת עין אנושית. תגלית זו סוללת את הדרך ליצור טיפות עיניים נגד קטרקט כטיפול זול ולא פולשני בסיבה המובילה לעיוורון – קטרקט.
החוקרים גילו חומר שאם הוא מוסף לטיפות עיניים הוא משיב את השקיפות לרקמה של עדשת עין אנושית ולעדשת עין של עכבר מעבדה עם קטרקט.
צוות המחקר בראשותו של פרופסור ג'יסון גסטוויצקי מאוניברסיטת מישיגן שבארה"ב פרסם בתאריך 6.11.2015 את ממצאי המחקר בכתב העת היוקרתי Science. קרוב ל- 20.5 מיליון אמריקנים בני 40 שנים ומעלה סובלים מקטרקט בעין אחת או בשתי העיניים. קטרקט הוא מצב רפואי שבו עדשת העין נעשית עכורה או מעורפלת, דבר שיכול להוביל לראייה מטושטשת ואף לעיוורון מלא.
אפשר, בשלבים מוקדמים, לשפר את קשיי הראייה בעקבות קטרקט בעזרת עדשות מגדילות, משקפיים חדשים, משקפי שמש נוגדי סנוור או אורות זוהרים. אם קשיי הראייה מתגברים, ניתוח הוא אפשרות הטיפול היחידה כיום.
ניתוח קטרקט כרוך בהסרה של העדשה המעורפלת והחלפתה בעדשה מלאכותית. כ- 6.1 מיליון אמריקנים עברו ניתוח קטרקט.
על אף שניתוח קטרקט הוא בעל שיעורי הצלחה גבוהים ביותר, מחירו הגבוה של הניתוח גורם לכך שאנשים רבים, במיוחד בארצות מתפתחות, אינם זוכים בטיפול.
במחקר הנוכחי, צוות המחקר הדגים אפשרות של חלופה זולה יותר ומעשית יותר: טיפות עיניים נגד קטרקט שמכילות כימיקל שממיס את גבישי החלבונים הדחוסים שמערפלים את עדשת העין.
זיהוי רכיב ש"ממיס" גבישי חלבונים
גבישי החלבונים מסודרים בעדשת העין באופן שמעביר בצורה אופטימלית את קרני האור דרך עדשת העין ומאפשר לנו לראות. כאשר אנחנו מזדקנים גבישי החלבונים בעדשת העין מתקבצים ונדחסים ומונעים מקרני האור לעבור באופן חלק דרך העדשה.
החוקרים מאוניברסיטת קליפורניה שבארה"ב הבחינו שגבישי חלבונים מקובצים ודחוסים, שנקראים בשם כולל עמילואידים, יציבים יותר מגבישי חלבונים שאינם דחוסים ולכן קשה יותר ל"המיס" אותם.
החוקרים, בעזרת תהליך שנקרא HT-DSF (שיטה שבה חלבונים פולטים אור כאשר הם מגיעים לנקודת ההמסה שלהם), חיממו גבישי חלבונים בריאים וגבישי חלבונים בצורת עמילואידים במטרה להמיס אותם. כמו כן הוסיפו החוקרים לגבישי החלבונים חומרים כימיים שונים שבעזרתם ניתן להוריד את נקודת ההמסה לטווח נורמלי. מתוך 2,450 חומרים שנבדקו בתחילת התהליך, נותרו 12 חומרים בלבד שסייעו בהורדת נקודת ההמסה של העמילואידים. 12 החומרים שזוהו שייכים לסוג של כימיקלים שנקרא סטרולים.
החוקרים בחנו עוד 32 סטרולים, וזיהו חומר שזכה לשם "רכיב 29", חומר שהוספתו לטיפות עיניים תוכל לסייע בהמסה של גבישי עמילואידים.
רכיב שמשיב באופן חלקי שקיפות לעדשות עם קטרקט
פרופסור גסטוויצקי וצוותו בדקו את השפעת 'רכיב 29' על גבישי עמילואידים במעבדה. החוקרים מצאו שהרכיב לא רק מונע היווצרות של גבישי עמילואידים, אלא גם מצליח להמיס עמילואידים שנוצרו בעבר.
"במהלך ניסויים אלה, הצלחנו להבין את מנגנון הפעולה בפרוטרוט. כעת אנחנו יודעים להיכן נקשר 'רכיב 29', ואנחנו מתחילים להבין מה בדיוק הוא עושה" אומר פרופסור גסטוויצקי.
בשלב הבא הוסיפו החוקרים את 'רכיב 29' לטיפות עיניים וניסו אותן על עכברי מעבדה עם קטרקט.
הצוות השתמש במנורת סדק כדי למדוד את מידת השקיפות של עדשות העין של עכברי המעבדה, זו אותה בדיקה שנערכת בבני אדם כדי למדוד את ממדי הקטרקט. החוקרים מצאו שטיפות העיניים עם 'רכיב 29' השיבו באופן חלקי את השקיפות לעדשות העין של עכברים עם קטרקט.
'רכיב 29' נמצא בהליכי רישוי ואחת מאנשי הצוות, דר' ליאה מקלי מכינה נוסחה מיוחדת של הרכיב לשימוש בבני אדם.
אפשרות לשימוש נרחב יותר ל'רכיב 29'
אם 'רכיב 29' יוכח במחקר קליני כהצלחה, זה לא יוביל רק לטיפולים חדשים בקטרקט, זה יכול לפתוח דלת לטיפולים חדשים במצבים רפואיים אחרים שכרוכים בהיווצרות של עמילואידים, כמו מחלת אלצהיימר.
פרופסור גסטוויצקי מוסיף: "אם נתבונן דרך מיקרוסקופ אלקטרוני בחלבון דחוס שגורם לקטרקט, נתקשה מאוד להבחין בהבדל בינו לבין עמילואידים אחרים שגורמים למחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון או מחלת הנטינגטון. במחקרנו על קטרקט הצלחנו לקבוע אמות מידה ולהוכיח מהימנות של קונספט של טכנולוגיות לזיהוי רכיבים שיוכלו לשמש גם במחלות של מערכת העצבים, ויובילו אותנו בבטחה בדרך מהרעיון הראשוני אל התרופה שנוכל לבדוק בניסוי קליני".
עוד על קטרקט
