הקשר בין חרדה לבין מחלה גופנית

המחקר אודות הפיסיולוגיה של מחלות שקשורות בחרדה הוא בתחילת דרכו, אך הולכות ומצטברות עדויות על ההשפעה ההדדית בין תפקודים רגשיים וגופניים.לפי ההשערה כשישית מאוכלוסיית ארהב לוקה בהפרעות חרדה. הלוקים בהפרעות חולקים פחד או מועקה בלתי מוצדקים שמחבלים בשגרת חייהם. חרדה משפיעה על מספר מחלות גופניות, כולל מחלת לב, הפרעות נשימה כרוניות ובעיות במערכת העיכול. אנשים שלוקים במחלות כאלו, ושחרדתם אינה מאובחנת, קשים יותר לטיפול, התסמינים חמורים יותר לעיתים, ובכמה מקרים המוות הוא בטרם עת.
חרדה והפרעות במערכת העיכולבשתי הפרעות העיכול השכיחות ביותר, תסמונת המעי הרגיז (IBS) ובחומציות גבוהה בקיבה, העצבים שמווסתים את תהליכי העיכול הם, כנראה, בעלי רגישות יתר לגירויים. תסמיני הפרעות אלו שכוללים כאבי בטן, נפיחות, שלשול, עצירות, בחילה והקאה, יכולים להיות כרוניים וקשים מנשוא.אין מידע מוצק אודות שכיחות של הפרעות חרדה בקרב הלוקים בהפרעות עיכול, אך במחקר שנערך בשנת 2007 בניו-זילנד נמצא קשר בין רמות גבוהות של חרדה לבין התפתחות תסמונת המעי הרגיז בעקבות דלקות במעיים.
הפרעות נשימה כרוניותבאסטמה, דרכי נשימה דלוקות מתכווצות בעת התקף ומצמצמות את זרם האוויר דרך הריאות. בנפחת (COPD) דלקות בדרכי הנשימה מחמירות בגלל אובדן גמישותן של הריאות, לא רק שקשה לאוויר להגיע לריאות, הריאות אינן מתמלאות או מתרוקנות כפי שצריך.בכמה מחקרים בחולי נפחת, חרדה הייתה כרוכה בתכיפות גבוהה יותר של אשפוז בבתי חולים ובמצוקה חמורה יותר בכל רמה של תפקודי הריאות. כך שעל אף שהחרדה לא השפיעה על התקדמות המחלה, היא חיבלה באופן אנוש באיכות החיים.
חרדה ומחלת לבהפרעות חרדה נמצאו קשורות להתפתחות מחלת לב ולאירועים לבביים בחולי לב. במחקר האחיות המפורסם, נשים בעלות הרמות הגבוהות ביותר של חרדה היו מועדות ב- 59% יותר לקבל התקף לב, ומועדות ב- 31% יותר למות מהתקף לב, בהשוואה לנשים בעלות רמות החרדה הנמוכות ביותר. מחקר בקרב 3,300 נשים בגיל המעבר הראה שבעלות עבר של התקפי בהלה היו בעלות סיכון גבוה פי 3 לאירוע לבבי או לשבץ.
תועלת גופנית של טיפול בחרדהטיפולים מוצלחים בהפרעות חרדה משמשים כיום להקלה על תסמינים של הפרעות עיכול כרוניות ומחלות נשימה, ויכול להיות להם תפקיד חשוב במניעה ובטיפול במחלת לב. להלן גישות טיפוליות שנחקרו היטב:• טיפול תפיסתי התנהגותי (CBT). הרכיב התפיסתי שבטיפול מסייע לאנשים לזהות ולהימנע ממחשבות שמייצרות חרדה, והרכיב ההתנהגותי מסייע להם איך להגיב אחרת במצבים מעוררי חרדה.• טיפול פסיכו-דינאמי. חרדה מתעוררת לעיתים בעקבות קונפליקט רגשי שנטוע עמוק או בעקבות התנסות טראומטית שניתן לחקור אותם ולפותרם באמצעות פסיכותרפיה.• טיפול תרופתי. מתן טיפול תרופתי בלבד יעיל פחות מפסיכותרפיה בטווח הארוך. יכולות להיות לו תופעות לוואי בלתי נעימות ותגובות גומלין עם תרופות אחרות שנוטלים. למרות זאת, טיפול תרופתי יכול לעזור אם הוא ניתן במשולב עם טיפול מילולי. הטיפולים המקובלים כוללים תרופות נוגדות חרדה ותרופות אנטי-דיכאוניות.
לחפש עזרהכ- 30% מהאנשים שלוקים בהפרעות חרדה אינם מטופלים בכל מהלך חייהם. אם אנו משערים שאנו חלק מקבוצה זו או שלקינו בתסמונת המעי הרגיז, אסטמה, נפחת או מחלת לב ולא נבחנה רמת החרדה שלנו, רצוי לסור לרופא המשפחה ולהתייעץ עימו. גם אם חווים תסמינים גופניים כמו כאב, סחרחורת, נדודי שינה ושאר תסמינים שאינם חולפים, ולאחר שנשללו סיבות גופניות, צריך להתייעץ עם רופא המשפחה. עוד על חרדה