האם יש רכיב התפתחותי בסיכון לדיכאון

פסיכיאטרים נותרו חלוקים בדעתם איך להגדיר ולסווג הפרעות מצב רוח וחרדה שהן ההפרעות הנפשיות השכיחות ביותר.וועדות בכל רחבי העולם יושבות ודנות איך לשפר ולקבוע מערכת אבחון איכותית שתיהפך לתקן מקובל ויעיל. מחקר חדש בנושא התפרסם בכתב העת לפסיכיאטריה ביולוגית.עורך המחקר, דר איאן קולמן אומר: רק לעיתים נדירות שיטות סיווג בפסיכיאטריה שקלו את טבעם של תסמיני דיכאון וחרדה לאורך זמן, אף על פי שהמחקרים הראו שלקיחה בחשבון של התסמינים לאורך זמן יכולה לשפר את הבנת הסיבות והתוצאות של הפרעות אלה.דר קולמן וצוותו מאוניברסיטת קיימברידג שבבריטניה, באמצעות שימוש ברעיונות בסיסיים בקשר למקורות ששאובים ממהלך חיים ממושך על מחלות נפשיות שכיחות אלה, טכניקות סטטיסטיות לעיבוד כמויות רבות של מידע ובמחקר מן המקיפים שנערך אי פעם, הצליחו לנתח את המידע על-ידי סידור המטופלים בקבוצות לפי תסמיני החרדה והדיכאון שלהם במשך תקופה של יותר מ- 40 שנים. החוקרים הצליחו לזהות ששה מהלכים של בריאות נפשית, החל ממצב של תסמינים חמורים שחוזרים ונשנים וכלה בבריאות נפשית טובה, עם ארבעה מצבי ביניים.אומר דר קולמן: אפיון האנשים על סמך הניסיון שהצטבר לאורך זמן נמצא כשימושי כאשר חקרנו סמנים של התפתחות מוקדמת, ומצאנו שבעלי בריאות נפשית רעועה לאורך זמן היו, בסבירות גבוהה יותר קטנים יותר בעת הלידה ונטו להגיע מאוחר יותר לאבני הדרך ההתפתחותיות מאלה שהיו בבריאות נפשית טובה.הטענה שעולה מן המחקר היא שילדים בעלי משקל נמוך בילדותם או בעלי עיכוב התפתחותי יכולים להיות בעלי סיכון מוגבר לפתח דיכאון. איך פועל הסיכון, אחרי הכול לא סביר בצורה קיצונית שמבוגרים ישאו צלקות נפשיות מעיכוב קלים בשלב העמידה או ההליכה. החוקרים מסבירים שהממצאים תומכים בסברה של תיכנות מילדות של דיכאון וחרדה שגורמים לשינויים קבועים במוחו של הילד והשפעתם הופכת לניכרת בהמשך החיים.עוד על דיכאון    עוד על חרדה