טיפול בבעיות נשימה בלילה, ובראשן דום נשימה בשינה, יכול לעזור יותר משיפור המנוחה בשעות הלילה, ויכול גם לסייע במניעת אי-ספיקת לב.
במחקר, שהתפרסם בכתב העת זרם הדם של אגודת הלב האמריקנית, חוקרים מבריטניה גילו שדום נשימה חסימתי (OSA) מתון עד חמור בעת שינה יכול לגרום לשינויים בצורת הלב ובתפקודו, בדומה להשפעות של יתר לחץ דם. שינויים אלה כוללים הגדלת מסת שריר הלב, התעבות של דפנות הלב וירידה ביכולת השאיבה של הלב.
אבל, לאחר ששה חודשים של טיפול להשגת לחץ נשימתי חיובי ומתמשך (CPAP) במטופלים עם דום נשימה בשינה, השינויים בצורת הלב ובתפקודו שבו למצבם הקודם.
החוקר הראשי, דר גרגורי ליפ מאוניברסיטת בירמינגהם שבבריטניה, אומר: "למיטב ידיעתנו, זה המחקר הראשון שמספק הערכה מקיפה של מבנה החדר השמאלי ותפקודו באמצעות אקו-קרדיו-גרם (אקו לב) במטופלים בריאים. ממצאינו מרמזים שדום נשימה בשינה יכול להיות קריטי לתפקודי החדר השמאלי בלב ויכול להוביל לאי-ספיקת לב ולהגברת תמותה באם לא יטופל".
החוקרים השוו בין 40 מטופלים עם דום נשימה מתון עד חמור בשינה, לבין 40 מטופלים עם יתר לחץ דם ו- 40 אנשים בריאים.
המטופלים עם OSA היו בעלי שינויים בלתי תקינים במבנה הלב ובתפקודו שדמו לשינויים אופייניים לבעלי יתר לחץ דם, על אף שלחץ הדם שלהם היה גבוה רק במעט.
מסכם דר ליפ: "מטופלים עם דום נשימה בשינה (OSA) חווים שינויים מבניים בלב שלעתים קרובות אינם מתגלים, אך טיפול להשגת לחץ נשימתי חיובי ומתמשך (CPAP) יכול להשיב את המצב לקדמותו כמעט. מטופלים צריכים להבין שדום נשימה בשינה אינו הפרעה שפירה, אלא הפרעה שטמון בה סיכון לבעיות לב שאפשר לטפל בה בקלות ובהצלחה. רופאים צריכים לשאול מטופלים עם יתר לחץ דם או עם ממצאים בלתי תקינים של אקו-לב בקשר לנחירות ולתסמינים אחרים של דום נשימה בשינה, על אף שתשובות מבני הזוג של המטופלים אמינות יותר בדרך כלל".
14.3.2012
