אנשים לומדים טוב יותר אם אזורי מפתח במוחם מקבלים גירוי מוחי עמוק עם מנות קטנות של זרם חשמלי, כך נטען במחקר חדש שממצאיו יוכלו יום אחד לסייע לחולי אלצהיימר לשמור יותר את זיכרונותיהם.
במחקר קטן זה התבקשו המשתתפים לשחק במשחק וידאו שבו למדו את מיקומן של חנויות בעיר וירטואלית. המשתתפים זכרו את המיקומים טוב יותר אם בזמן שלמדו אותם קיבלו זרם חשמלי שאינו מכאיב דרך אלקטרודות שהושתלו עמוק במוחם.
שימוש באלקטרודות מושתלות לשם טיפול במחלת מוח אינו דבר חדש. טיפול שנקרא גירוי מוח עמוק (DBS) נמצא בשימוש כעשור בקרב חולי מחלת פרקינסון והפרעות מוח אחרות. חוקרים בוחנים טיפול זה גם לדיכאון. כ- 80,000 אנשים ברחבי העולם עברו השתלה של אלקטרודות ליצירת גירוי עמוק במוחם, רובם חולי פרקינסון.
המחקר, בראשותו של דר יצחק פריד מאוניברסיטת קליפורניה שבארה"ב, מומן על-ידי ממשלת ארה"ב והתפרסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine. אומר דר' פריד: "בעתיד, אפשר שגישה זו תוכל לעזור בהאטת אבדן זיכרון בקרב אנשים בשלבים הראשונים של מחלת אלצהיימר, אך צריך להיזהר במסקנות מכיוון שאלה הם ממצאים ראשוניים בלבד".
במחקר השתתפו 7 חולי אפילפסיה שעברו השתלה של אלקטרודות למוחם כדי לאפשר זיהוי של המקור להתקפים שחוו. צוות המחקר השתמש באלקטרודות המושתלות כדי לגרות אזור מפתח של לימוד במוח. המשתתפים לא יכלו להרגיש את הגירוי.
במשחק הוידאו התבקשו המשתתפים להיות נהגי מונית בעיר קטנה שיש בה 16 גושי בנינים. הם חיפשו אחר נוסעים והורידו אותם באחת משש חנויות שהתבקשו למצוא. הגירוי החשמלי הופעל בעת שלמדו את מיקומן של חנויות מסוימות ולא הופעל בעת שלמדו את מיקומן של החנויות האחרות.
בדיקות הראו שהגירוי החשמלי הוא זה שעשה את ההבדל. כאשר התבקשו המשתתפים למצוא חנות, שבעת לימוד המיקום שלה קיבלו גירוי חשמלי, הם בחרו בדרך הישירה והמהירה יותר אליה. החוקרים מצאו שהגירוי החשמלי הביא להפחתה ממוצעת של 64% בחיפושים אחר המיקום של החנות.
מסכם דר' פריד: "המשתתפים נבדקו תוך דקות ספורות לאחר שלמדו את מיקום החנויות, כך שלא ברור עדיין לכמה זמן יכולה להישמר השפעת הגירוי החשמלי. עלינו גם לבחון האם הגירוי החשמלי יכול לסייע לצורות אחרות של ידע".
9.2.2012
