אנזים חדש, שפותח במקור עבור תעשיית המזון, נמצא כיעיל בפירוק מולקולות גלוטן ותאי המערכת החיסונית הגורמים למחלת צליאק.
אנזים זה, אנזים שמפרק גלוטן, פועל במיטבו בסביבה פיסיולוגית של הקיבה האנושית ומהיר פי 60 מאנזים קודם שפותח למטרה זו אך נמצא בלתי יעיל בסביבה חומצית ובנוכחות האנזים פפסין שנמצאים בקיבה.
אומר דר' פריץ קונינג, עורך המחקר: "על בסיס ממצאינו, יש כעת אפשרות ריאלית שמתן האנזים כהשלמה תזונתית יגרום לפירוק הגלוטן בקיבה לפני הגיעו למעי הדק, בו הוא מעורר את מחלת הצליאק".
המחקר, שנערך באוניברסיטת ליידן בהולנד, פורסם בכתב העת האמריקאי לפיסיולוגיה של מערכת העיכול.
במחקר שנערך במעבדה יצרו עבור האנזים החדש, שמקורו מפטריה ששמה אספרגילוס ניגר שמשמשת ליצור חומצת לימון, סביבה פסיולוגית בעלת תנאים זהים לסביבה שקיימת בקיבה האנושית. כאשר צרפו לאנזים גלוטן (חלבון שמצוי בחיטה) גרם האנזים לפירוקו הכמעט מלא של הגלוטן.
מסכם דר' קונינג: "מכיוון שלא ניתן לחקור את האנזים החדש על מודל של חיות מעבדה, בדיקת יעילות האנזים חייבת להעשות במחקר קליני עם חולי צליאק שאנו מקווים לבצע בקרוב".
אין תרופה למחלת צליאק, שהיא מחלה אוטואימונית (כשל של המערכת החיסונית), והטיפול המקובל הוא הימנעות קפדנית ממוצרי מזון המכילים את חלבון החיטה גלוטן.
עוד על מחלת צליאק
5.7.2006
