פרופסור יאיר למפל, מנהל המחלקה הנוירולוגית, המרכז הרפואי וולפסון אסף מספר מחקרים על תרומתם וחשיבותם של בני משפחה בנושא אבחון אלצהיימר ביקיריהם.
מחקר חדש שפורסם לאחרונה במגזין Brain מצא כי אבחון אלצהיימר על-ידי בני משפחה וקרובים אפקטיבי יותר בגילוי מוקדם של מחלת אלצהיימר ממבחני הזיכרון, שהם האמצעי הרווח בעולם הרפואה לגילוי מוקדם של סימני המחלה. מחקר נוסף, שהוצג בכנס של איגוד האלצהיימר הבינלאומי, שבחן את הטיפול בחולים שאובחנו בהם סימני אלצהיימר, גילה כי משפחות שקיבלו תמיכה וחניכה אישית ממערכת הבריאות הצליחו לייעל את הטיפול בחולה ולהטיב את מצבו, בד בבד עם חיסכון משמעותי בעלויות הטיפול הרפואי.
במסגרת המחקר, שנערך באוניברסיטת וושינגטון שבארה"ב, שבחן את תפקיד קרובי המשפחה והשפעתם על אבחון אלצהיימר, התבקשו בני משפחה וקרובים של 251 אנשים בסיכון לענות על שאלונים. בני המשפחה התבקשו לציין בעיות זיכרון וסימנים מקדימים לבעיות ביכולת השיפוט. תשובה חיובית לשני נושאים או יותר העידה על קיומה של מחלת אלצהיימר בשלביה המוקדמים.
בין הנושאים שנבדקו: החלטות כלכליות שגויות או בעיות אחרות ביכולת השיפוט; גילוי עניין מופחת או איבוד עניין בתחביבים או בפעילויות אהובות; חזרה על שאלות, סיפורים או משפטים שונים; קושי ללמוד כיצד להשתמש במכשיר כלשהו, כגון שלט הטלוויזיה או המיקרוגל; נטייה לשכוח את החודש או את השנה בה הם נמצאים; קשיים בביצוע פעולות בנקאיות שונות, כגון כתיבת צק; קושי לזכור פגישות שנקבעו ובעיות חוזרות בחשיבה ובזיכרון. במקביל נערכו בדיקות הדמיה ומעבדה עדכניות ביותר במטרה לאושש את האבחון.
תוצאות השאלונים הושוו לממצאים רפואיים ונמצא כי השאלונים שמולאו על-ידי קרובי משפחה היו מדויקים יותר ממבחני הזיכרון הבסיסיים שרופאים נוהגים לערוך על מנת לנסות ולאתר סימנים מוקדמים לאלצהיימר. מבחני זיכרון יכולים להיות מושפעים מתחושה מנטאלית ורמת ריכוז רגעית של המטופל, מהשפעות סביבתיות ומרמת ההשכלה. כמו כן ידוע שאנשים שלוקים במחלת אלצהיימר בשלביה המוקדמים אינם מודעים לבעיות הזיכרון שלהם ולכן לא ניתן לקבל מהם מידע אמין במהלך האבחון.
חשיבותם של בני המשפחה באה לידי ביטוי גם בהיבטים אחרים של מחלת האלצהיימר. במחקר שנערך במיניאפוליס שבארהב נמצא כי גילוי מוקדם בשילוב עם תמיכה וליווי אישי של מערכת הבריאות של החולים ומשפחותיהם, הביא לצמצום עלויות הטיפול בחולים בשיעור של 29%. המחקר בחן 1,607 קשישים מעל גיל 70, שסובלים מסימנים מקדימים של אלצהיימר. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת כללה 347 חולים עם בני משפחותיהם שקיבלו תוכנית אישית שבנויה משיחות עם אנשי מקצוע, המלצות לטיפול במטרה להאט את התפתחות המחלה ולספק את צורכי החולה באופן מיטבי, מתן חומרי מידע, סיוע בזיהוי צרכי החולים ותמיכה ישירה וליווי בטיפול בחולה. קבוצה שנייה כללה 1260 חולים ששולבו בתוכנית טיפול רגילה שאינה כוללת ליווי אישי והדרכה למשפחות. לאחר שנה נמצא כי התמיכה והליווי אישי של מערכת הבריאות במשפחות החולים הביא לצמצום עלויות הטיפול בהם בשיעור של 29% ביחס לשנה שלפני גילוי המחלה, לעומת צמצום של כ-6% בלבד בעלויות הטיפול בקבוצה שלא השתתפה בתוכנית התמיכה.
חשוב לציין כי מערכת הבריאות בישראל מעניקה לחולים מעטפת רפואית מהמתקדמות בעולם. יחד עם זאת, ליווי וחניכת המשפחות וקרובי החולים נעשה על ידי עמותות ולא באופן מוסדר באמצעות שלטונות הבריאות. אבחון מוקדם של אלצהיימר חשוב להצלחת הטיפול במחלה. מחקרים הוכיחו שתרופות למחלת אלצהיימר שמבוססות על החומר הפעיל ממנטין, ותרופות שמבוססות על בלימת אצטילכולין אקסטרז, יש גם ערך מניעתי והתרופות משיגות יעילות גדולה יותר ומשפרות את איכות חיי החולה ככל שהטיפול מתחיל בשלב מוקדם יותר. גילוי מוקדם של מחלת אלצהיימר, בנוסף להיבט החשוב של הצלחת הטיפול התרופתי, מאפשר היערכות טובה יותר וחניכה של בני המשפחה על-ידי רשויות הבריאות לטיפול בחולה, שתורם לשיפור במצבו.
10.6.2011
