סרטן

סרטן, או בשמותיו האחרים קרצינומה או גידול ממאיר, הוא שם כללי לשורת מחלות קשות הנגרמות כתוצאה מהתחלקות בלתי מבוקרת של תאים לא תקינים, שנוצרו בעקבות מוטציה גנטית (שינוי בקוד התורשתי). גידול פרוע זה עלול לגרום למוות כאשר הוא מונע תפקוד תקין של אברים חיוניים או כאשר הוא מתפשט בגוף ופוגע במערכות חיוניות.

מה ההבדל בין תא רגיל לתא סרטן?

במצב תקין, תאי הגוף גדלים, מתחלקים ומתים באופן מתוזמן מראש. בשנות חיינו הראשונות, התחלקות התאים מהירה יותר עד הגיענו לבגרות. לאחר מכן, התאים ברוב חלקי הגוף מתחלקים רק בכדי להחליף תאים מותשים או מתים ובכדי לתקן פציעות.
תאי הסרטן ממשיכים לגדול ולהתחלק ללא הרף וזה מה שמבדיל אותם מתאי הגוף הרגילים. במקום למות הם ממשיכים ליצר תאים פגומים חדשים.

מדוע מתפתח תא סרטני?

תאי סרטן מתפתחים בגלל נזק שנגרם ל- DNA. חומר זה מצוי בכל תא, נושא את כל המטען התורשתי ומנהל את כל פעולות התא. ברוב המקרים בהם ניזוק ה- DNA, הגוף מסוגל לתקן את הנזק. בתאים סרטניים ה- DNA שניזוק אינו מתוקן. אנשים יכולים לקבל בתורשה DNA פגום, מה שעלול לגרום לסוגי סרטן מולדים. מצב שכיח יותר הוא שגורמים סביבתיים, כמו עישון למשל, גורמים נזק ל- DNA.

גידולים סרטניים והתפשטותם

התחלקותם הנמרצת של תאי הסרטן יוצרת, בדרך כלל, גידולים. במחלות סרטן מסוימות, כמו לויקמיה (סרטן הדם) לא נוצרים גידולים, אלא התאים הסרטניים חודרים לדם ולאיברים שמיצרים דם ונודדים לרקמות אחרות, שם הם מתחלקים ומתרבים.
תכופות קורה, שהתאים הסרטניים מגיעים לאזורים שונים בגוף, מתרבים שם ופוגעים ברקמות התקינות. תהליך זה נקרא גרורות (מטסטזיס). הסרטן מקבל את שמו מהאבר בו התחיל להתפתח. לדוגמא: סרטן השד שהתפשט לכבד עדיין נקרא סרטן השד ולא סרטן הכבד.
לא כל הגידולים הם סרטניים. גידולים שפירים אינם מתפשטים (שולחים גרורות) לחלקים אחרים בגוף, ולמעט מקרים נדירים, אינם מסכני חיים.
סוגי סרטן שונים מתנהגים באופן שונה. סרטן הריאות וסרטן השד הן מחלות שונות לגמרי. הן מתפתחות בקצבים שונים ומגיבות לטיפולים שונים.

מהן הסיבות להופעת סרטן?

סיבות רבות יכולות לתרום להופעת סרטן, ביניהן: קרינה רדיו-אקטיבית, קרני השמש, טבק, נגיפים, חומרים מסרטנים ועוד, אך הסיבה להופעת רוב מקרי הסרטן אינה ידועה עדיין.

מהם סוגי הסרטן השכיחים?

שלושת סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב גברים הם: סרטן הערמונית, סרטן הריאות וסרטן המעי הגס. שלושת סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב נשים הם: סרטן השד, סרטן הריאות וסרטן המעי הגס.
תסמיני הסרטן תלויים במיקומו בגוף. סרטן הריאות, למשל, עלול לגרום לשיעול, לקוצר נשימה או לכאבים בחזה, בעוד שסרטן המעי הגס עלול לגרום לשלשול, לעצירות ולדם בצואה. במחלות סרטן מסוימות אין כלל תסמינים מוקדמים.

איך מאבחנים סרטן?

עם הופעתם של תסמינים שמעוררים חשש מוגדר או תסמינים ממושכים אחרים, כגון: חום, רעידות, הזעת לילה, ירידה במשקל, איבוד תיאבון, עייפות ובחילות, יש לבצע סדרת בדיקות בכדי לשלול או לאשש את קיומה של המחלה. הבדיקות כוללות ספירת דם וההרכב הכימי של הדם, הדמיות ממוחשבות והדמיות רנטגן, ביופסיות (דגימות זעירות) של גידול חשוד או של מוח עצם.
רוב סוגי הסרטן מאובחנים באמצעות דגימות שניטלות מהגידול החשוד. נטילת דגימה יכולה להיות הליך פשוט, אך יכולה גם להיות כרוכה בביצוע ניתוח רציני.

איך מטפלים בסרטן?

הטיפול שניתן מתבסס על סוג הסרטן שהתגלה ועל שלב ההתפתחות של הגידול. שלב ההתפתחות של הגידול פירושו לאיזה ממדים הגיע והאם התפשט (שלח גרורות) ממקום התפתחותו הראשוני.
אם נמצא כי מדובר בגידול מקומי ללא גרורות, קרוב לוודאי שיתבצע ניתוח להסרתו ותינתנה תרופות מתאימות. זה המצב, למשל, ברוב מקרי סרטן העור. אם הגידול התפשט רק לבלוטות הלימפה המקומיות, יש צורך, בדרך כלל, להסיר גם אותן בניתוח.
אם לא ניתן להסיר את כל הסרטן באמצעות ניתוח, אפשרויות הטיפול כוללות הקרנות, טיפול כימותרפי או שילוב של שניהם. בסוגי סרטן מסוימים נדרש שילוב של ניתוח, הקרנות וטיפול כימותרפי.
למרות שהטיפול בסרטן קשה ולעתים אף מסוכן, יש לדעת כי כמה סוגי סרטן ניתנים לריפוי מלא, ובמקרים בהם הריפוי אינו שלם, ניתן להאריך את תוחלת החיים באופן משמעותי.

מהו טיפול כימותרפי?

כימותרפיה היא שם כללי לתרופות המשמידות תאים סרטניים. יש כ- 50 סוגי תרופות כימותרפיות, הניתנות, לעתים, כתרופה בודדת או כשילוב בין כמה תרופות. תרופות כימותרפיות, בהכללה, משמידות תאים בעלי קצב התחלקות גבוה. תאי סרטן ידועים ככאלה, אך גם תאים אחרים בגוף הם בעלי שיעור התחלקות גבוה, כמו תאים במערכת העיכול, מערכת הרביה, השיער ועוד, ולכן אף הם נפגעים בעת טיפול כימותרפי. לאחר סיום הטיפול התאים הבריאים משתקמים בדרך כלל. 

מהן מטרות הטיפול הכימותרפי?
לטיפול הכימותרפי שלוש מטרות עיקריות:

1. השמדת כל התאים הסרטניים והשגת ריפוי מלא מהמחלה.
2. טיפול משלים לאחר ניתוח להסרת הגידול הסרטני או לאחר טיפולי הקרנות בכדי לוודא שכל תאי הסרטן הושמדו.
3. צמצום ממדי הגידול הסרטני, השגת שליטה מסוימת בקצב התפתחות הגידול והקטנת מספר תאי הסרטן בגוף במקרים בהם לא ניתן להגיע לריפוי מלא, וזאת בכדי להאריך את תוחלת החיים ולשפר את איכותם.

מהן תופעות הלוואי של טיפול כימותרפי?
הפגיעה בתאים הבריאים היא זו שגורמת לתופעות הלוואי של הטיפול הכימותרפי שלעיתים עלולות להיות קשות. תופעות הלוואי הטיפוסיות הן:

• עייפות
• ירידה במספר תאי הדם האדומים
• ירידה במספר טסיות הדם
• בחילות והקאות
• איבוד תיאבון
• עצירות
• שלשול
• נשירת שיער
• דלקות בפה
• נטייה לדלקות
• רגישות לכאבים.

עוצמת תופעות הלוואי משתנה בין חולה לחולה והיא תלויה בסוג התרופה הכימותרפית ומינונה ובתגובות הגוף לתרופה. ניתן להקל על תופעות הלוואי על-ידי נטילת תרופות שמונעות או מפחיתות את עוצמתן. תופעות הלוואי חולפות בהדרגה עם סיום הטיפול.

מהם טיפולי הקרנות?

טיפולי הקרנות הם טיפול בסרטן באמצעות אלומות של חלקיקים עתירי אנרגיה או גלים של קרינה רדיואקטיבית. קרינה רדיואקטיבית בעוצמות נמוכות משמשת כאמצעי להדמיה כמו קרני רנטגן או טומוגרפיה ממוחשבת (CT). בטיפולי הקרנות משתמשים בקרינה רדיואקטיבית בעוצמות גבוהות ובמספר רב של פעמים בכדי לטפל בסרטן.
טיפולי הקרנות פוגעים בתאים על-ידי השמדת החומר התורשתי שבהם שמפקח על התפתחותם והתחלקותם. ההקרנות פוגעות ללא הבחנה הן בתאים בריאים והן בתאים סרטניים, לכן אחת ממטרות הטיפול היא לפגוע בכמה שפחות תאים בריאים ולהתמקד ככל האפשר בתאי הסרטן. חשוב לדעת שתאים סרטניים פגיעים יותר מתאים בריאים להקרנות מכיוון שקצב התחלקותם גבוה ביותר. תאים בעת התחלקותם חשופים יותר להקרנות. תאים בריאים מחלימים יותר בקלות מנזקי הקרנות מתאי סרטן.

מהם השימושים של טיפולי הקרנות?
לטיפולי הקרנות יש ארבעה שימושים עיקריים:

• לקראת ניתוח – בכדי לצמצם את ממדי הגידול הסרטני.
• בעת ניתוח – בכדי להשמיד את שאריות הגידול שנותרו, או אם קיים חשש שנותרו.
• לאחר הניתוח – כטיפול מונע שיבלום אפשרות של התפתחות מחודשת של גידול סרטני.
• כטיפול משולב עם כימותרפיה להשמדה נמרצת של תאי סרטן.

מהם סוגי ההקרנות?
ניתן לבצע טיפולי הקרנות בשתי דרכים: חיצונית ופנימית. הקרנה חיצונית מתבצעת ממכונה הנמצאת בסמוך לגופו של המטופל, והיא הדרך הנפוצה ביותר למתן טיפולי הקרנות לסרטן. הקרנה חיצונית ממוקדת, בדרך כלל, לאזור מוגדר בגוף, ומופקת ממכונה כמו מאיץ קווי. ישנם מקרים בהם ההקרנה ניתנת לכל הגוף, כמו בהכנה לקראת השתלת מח עצמות, זאת בכדי שהגוף לא ידחה את השתל.
הקרנה פנימית מתבצעת כשקיים צורך במינון גבוה של קרינה באזור קטן בגוף. מקור הקרינה, חומר רדיואקטיבי, מוכנס בניתוח לתוך הגוף באמצעי הולכה שונים (כמוסות, צנתרים וכו) בתוך הגידול הסרטני או בסמוך לו. לעתים ניתנת ההקרנה הפנימית בצורה נוזלית דרך הוריד, דרך הפה או בזריקה לחלל בגוף.

מהן תופעות הלוואי של טיפולי הקרנות?
תופעות הלוואי של טיפולי הקרנות תלויות בחלק הגוף שמקבל את הטיפול ובכמות הקרינה. לעתים לא חווים כלל תופעות לוואי ולעתים חווים כמה מהן. רוב תופעות הלוואי הן זמניות וחולפות לאחר סיום הטיפול.
להלן תופעות הלוואי השכיחות בהתאם לחלק הגוף המטופל:

• טיפול בראש ובצוואר: יובש בפה, רוק סמיך, קשיי בליעה, שינוי בטעמו של המזון, כאבי אוזניים, כאב במפרקי הלסת, בחילה.
• טיפול בחזה: קשיי בליעה, שיעול, קוצר נשימה.
• טיפול בבטן: כאבי בטן, בחילה, שלשול.
• טיפול באגן הירכיים: כאבי בטן, בחילה, שלשול, כאב בשלפוחית השתן, שלפוחית שתן רגיזה, בעיות בתפקוד המיני.
• טיפול בכל חלק גוף שהוא: נשירת שיער באזור הטיפול (לעתים לצמיתות), גירוי בעור באזור הטיפול, עייפות.

מחקרים בנושא טיפולי הקרנות
צוותי מחקר ממשיכים ללא לאות לפתח שיטות חדשות של טיפולי הקרנות שמטרתם מיקוד של קרינה במינון גבוה אל הגידול הסרטני ובה בעת הגנה מירבית על הרקמות הנמצאות בסמוך לגידול.
להלן דוגמאות של כיווני מחקר חדשים:
– תרופות להגנה על תאים בריאים מפני נזקי הקרנות.
– תרופות ההופכות את התאים הסרטניים לפגיעים יותר להקרנות.
– הולכת חומרים רדיואקטיביים ישירות אל הגידול הסרטני באמצעות נוגדנים.

סיכום

סרטן הוא שם כללי לשורת מחלות קשות. המילה סרטן מעוררת בצדק, בקרב רבים, פחדים וחששות מכיוון שהסיבות להתפתחות חלק נכבד מסוגי הסרטן עדיין אינן ידועות, יש קושי רב לאבחן את רוב סוגי הסרטן בטרם הפכו למחלה קשה והטיפול בסרטן הוא, למרבה הצער, אלים, מגושם ומסוכן.
הבשורה הטובה היא שלמרות שהטיפול בסרטן קשה ולעתים אף מסוכן, יש כמה סוגי סרטן הניתנים לריפוי מלא, וגם במקרים בהם הריפוי אינו שלם, ניתן להאריך את תוחלת החיים באופן משמעותי ולשמור על איכות חיים סבירה.
מילת המפתח היום במלחמה בסרטן היא גילוי מוקדם של המחלה. לשם כך ממליצים ממסדי הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן לחוש ולבצע שורת בדיקות תקופתיות במטרה לגלות את הסרטן מוקדם ככל האפשר.
לנשים מומלץ לבצע אחת לחודש בדיקת מישוש בשדיים בכדי לגלות קיומם של גושים חשודים. כמו כן מומלץ להן לעבור בדיקות תקופתיות של ממוגרפיה בשדיים ובדיקות בצוואר הרחם אצל רופא מומחה.
לגברים מומלץ, לאחר הגיעם לגיל 50, לבצע בדיקות PSA בדם. עליה ברמות סמן ביולוגי זה עלולה להצביע על התפתחות סרטן בבלוטת הערמונית.
לכלל האוכלוסייה מומלץ, לאחר גיל 50, לבצע בדיקה הנקראת דם סמוי בצואה ובדיקה הנקראת קולונוסקופיה שמטרתן לבדוק אפשרות לקיומו של סרטן המעי הגס. גילוי מוקדם של סרטן מאפשר טיפול מוצלח יותר במחלה ומשפר באופן ניכר את הסיכוי להחלים ממנה.
מילת מפתח נוספת במלחמה בסרטן היא ניהול אורח חיים בריא. הפסקת עישון,ירידה במשקל עודף, אימון גופני סדיר וצריכת תזונה מאוזנת ומגוונת הם אמצעים בדוקים המקטינים באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות סרטן.

עדכון אחרון – 26/7/2010