בין שבוע 15 להריון לבין שבוע 20 להריון מומלץ לבצע בדיקת תבחין משולש ולפעמים בדיקת תבחין מרובע שנקראות גם בדיקת חלבון עוברי. מטרת הבדיקה היא לגלות קיומם של מומים מולדים בתעלת העצבית שנשארת פתוחה. הפרעה בסגירת התעלה העצבית יכולה לגרום למומים מולדים כמו ספינה ביפידה, וכמו כן לבדוק בשנית את הסיכון לתסמונת דאון.
שקלול תוצאות בדיקת תבחין משולש או תבחין מרובע עם תוצאות בדיקות ביוכימיות והדמיית שקיפות עורפית, מגביר את הדיוק בחיזוי קיומה של תסמונת דאון ליותר מ־90%.
מדגימת דם של האימא נבדקים הסמנים הבאים: חלבון עוברי (AFP), הורמון ההריון שמופרש מהשליה (HCG), אסטריול, ולפעמים אינהיבין A. בדיקה זו מאפשרת להעריך סיכונים מבלי לבצע בדיקות פולשניות יותר כמו דיקור מי שפיר.
מטרת הבדיקה היא להעריך את הסיכון לתסמונת דאון או למומים במערכת העצבים המרכזית של העובר. הסיכון לתסמונת דאון נעשה על ידי שקלול של תוצאות בדיקת שלושת הסמנים. רמה גבוהה של חלבון עוברי יכולה להעלות חשש למום במערכת העצבים המרכזית.
במהלך השליש השני להריון צפוי שרמות חלבון עוברי (AFP) ורמות של אסטריול יתגברו ואילו רמות של הורמון ההריון (HCG) ירדו. הכמות של אינהיבין A תישאר יציבה באופן יחסי. חלבון עוברי עובר מהעובר אל דמה של האימא. עובר עם מום בתעלה העצבית שיש בה פתח באזור חוט השדרה או באזור הראש, מזרים יותר חלבון עוברי לדם של האימא. כך גם קורה בהריון מרובה עוברים, בטעות בחישוב גיל ההריון ועוד גורמים בלתי ידועים. במקרים של הפרעה כרומוזומלית נבחין ברמות מופחתות של חלבון עוברי (AFP) ושל אסטריול, ורמות מוגברות של הורמון ההריון (GCG) ושל אינהיבין A.
תוצאות תבחין משולש או מרובע משוקללות עם גיל האימא, משקלה ומוצאה האתני. אם התוצאות לאחר שקלול אינן תקינות, ימליץ הרופא על דיקור מי שפיר כדי לאושש או לשלול, ברמת דיוק כמעט מרבית, את ממצאי התבחין המשולש או המרובע.
