שבר ליספרנק הוא פציעה בחלק האמצעי של כף הרגל. מטופלים עם פציעות ליספרנק חווים נפיחות וכאבים משמעותיים במרכז כף הרגל, ולעיתים קרובות ניכרים סימני חבלה בתחתית מרכז כף הרגל. המטופלים מתקשים או שאינם יכולים לסבול עומס כלשהו על כף הרגל מחמת הכאבים. טווח פציעות ליספרנק מתחיל מקריעה חלקית של רצועות במרכז כף הרגל עם יציבות במיקום עצמות מרכז כף הרגל, ומגיע עד לשיבוש מלא במפרקי מרכז כף הרגל שכרוך בשברים ופריקה במפרקים.
שבר ליספרנק מאובחן, במקרים רבים בטעות, כנקע בגלל דמיון רב בגורמים לפציעה ובתסמינים של שתי בעיות אלה. מכיוון שהקרסול אינו מעורב, ברוב המקרים, בפציעה, מאובחנת הפציעה כפי שנאמר באופן מינימלי כ"נקע בכף הרגל" לכן יש לשמר רמה גבוהה של חשדנות בעת אבחון של פציעה מסוג זה במיוחד אם התסמינים אינם דועכים במהירות.
אבחון של שבר ליספרנק מחייב בדיקה יסודית והדמיות. במקרים מסוימים יידרש ניתוח, ואז יתארך זמן ההחלמה. טיפול בשבר ליספרנק כולל קיבוע של הרגל בגבס למספר שבועות..
כף הרגל היא איבר מורכב שאפשר לחלקו לשלושה אזורים כדי להקל על הדיון בחלקיו הספציפיים.
החלק האחורי של כף הרגל מורכב מעקב ומקרסול שתומכים בעצמות הרגל, בעצמות השוק ובעצם הירך. מרכז כף הרגל הוא אוסף של עצמות שיוצר את הקשת בכף הרגל. החלק הקדמי של כף הרגל מורכב מחמש בהונות ומעצמות שתומכות בהן שנקראות עצמות המסרק.
קומפלקס ליספרנק נמצא במרכז כף הרגל והוא מורכב מעצמות, ממפרקים ומרצועות שמחברות את עצמות המסרק למרכז כף הרגל. עצמות ליספרנק מעניקות את הקשת לכף הרגל. העצמות אחוזות במקומן על-ידי רצועות שנמתחות לרוחב כף הרגל ומתחתיה.
גורמים של שבר ליספרנק
שבר ליספרנק יכול לקרות בגלל פציעה בעת פעילות גופנית שלא מושקעת בה אנרגיה, כמו סיבוב כף הרגל בעת נפילה. או כתוצאה ממעידה בזמן ריצה (אפשר לראות תדיר שחקני כדורגל שמועדים ברגלים כפופות בזמן ריצה כתוצאה מעיקול כף הרגל כלפי מטה).
שברי ליספרנק יכולים להיגרם גם על-ידי טראומה רצינית יותר. נפילה מגובה רב יכולה לגרום לפציעת ליספרנק נרחבת.
הפלת דבר מה על כף הרגל בעודה כפופה יכולה אף היא לגרום לשברים או לפריקה במפרקים. מעורבות בתאונת רכב או בתאונת אופניים היא גורם נוסף של פציעות ליספרנק.
תסמינים של שבר ליספרנק
שברי ליספרנק מאובחנים, בדרך כלל, באמצעות טכניקות של הדמיה. פציעת ליספרנק יכולה לקרות בעצמות, במפרקים, או ברצועות של קומפלקס של עצמות, מפרקים ורצועות במרכז כף הרגל שנקרא על-שם ליספרנק (רופא צרפתי בצבא נפוליאון שהגדיר ותיאר לראשונה בעיה רפואית זו). פציעה מסוג זה נדירה יחסית ולכן מאובחנת, לפעמים בשוגג כבעיה אחרת בכף הרגל. שבר ליספרנק יכול לגרום לסיבוכים רציניים אם אינו מחלים כראוי. תסמינים של שבר ליספרנק יכולים לדמות לתסמיני פציעות רבות בכף הרגל. מסיבה זו חשוב ביותר לדייק ולאבחן כראוי פציעות ליספרנק.
תסמינים שכיחים של פציעות ליספרנק הם:
- כאב שמחמיר בזמן עמידה או הליכה
- אי-יכולת ללכת בלי עזרה, קביים למשל.
- סימני חבלה בחלק העליון או התחתון של כף הרגל
קיומה של חבלה נראית לעין בתחתית כף הרגל היא אינדיקציה די מובהקת לפציעת ליספרנק, אבל לא בכל מקרה של פציעת ליספרנק מופיעה חבלה ניכרת לעין בתחתית כף הרגל.
טווח החומרה של שברי ליספרנק יכול לנוע משבר פשוט עד לשבר מורכב ביותר וכך גם עוצמת התסמינים מעוצמה קלה עד לעוצמה חמורה. שברי ליספרנק נוטים גם לגרום נזק לסחוסים במפרקי מרכז כף הרגל. אם הפציעה אינה מטופלת היטב, יכול הדבר להוביל לנזק מוגבר לסחוסים וסטרס מופרז על שאר מפרקי מרכז כף הרגל.
אבחון של שבר ליספרנק
רופאים צריכים לאבחן שברי ליספרנק באופן איטי ויסודי, מכיוון שהם יכולים בקלות לשגות באבחון. האבחון כולל בדיקות פיזיות ובדיקות הדמיה.
בדיקות פיזיות
בדיקות פיזיות מתבצעות כדי לסייע באבחון וטיפול נאותים של שברי ליספרנק. לאחר שיחה עם הרופא על נסיבות הפציעה ואיך היא קרתה, יבצע הרופא בדיקה פיזית של כף הרגל שנפצעה.
תחילה יחפש הרופא סימני חבלה. איתור חבלות יכול להצביע על המקום בכף הרגל שבו יש חשש לשבר או לבעיה אחרת. חבלה שמתאפיינת בנפיחות, אדמומית או פצע גלוי בעור יכולה להיות סימן לקרע ברצועה, לטראומה עמומה, לנקע או לשבר.
הרופא אף יילחץ בעדינות על אזורים שונים במרכז כף הרגל. פציעת ליספרנק תגרום לרגישות ולכאב מוגברים סביב לאזור שניזוק. אפשר שהרופא יכופף ויסובב בעדינות את החלק הקדמי של כף הרגל כדי לבדוק האם חש המטופל בכאב במרכז כף הרגל. במקרים פשוטים יבקש הרופא מהמטופל לעמוד על קצות האצבעות של כף הרגל הפגועה. פעולה זו גורמת לעקה (סטרס) משמעותית במרכז כף הרגל. המטופל יבחין בכאב חד אפילו מפציעה קלה, דבר שיסייע לרופא לדעת מה לבחון בבדיקות הדמיה. אפשר גם שהרופא יבדוק פציעה במרכז כף הרגל על-ידי אחיזה בבהונות והנעתם למעלה ולמטה כדי לבדוק כאב. מניפולציה זו גורמת ללחץ במרכז כף הרגל ותגרום לכאב אם אכן ישנה פגיעה במרכז כף הרגל.
בדיקות הדמיה
בדיקות הדמיה הן הדרך הטובה ביותר לאושש אבחון של פציעת ליספרנק. הרופא יבצע בדיקת הדמיה אחת או יותר כדי להתבונן בעצמות וברקמות בכף הרגל לפני שיחליט על טיפול.
הדמיית קרני רנטגן בתנוחת עמידה ,במידת האפשר, תוכל להצביע על עצמות שבורות ועל מידת המתאם והיישור של קומפלקס מפרק ליספרנק. אם קומפלקס המפרק אינו מיושר, יכול הדבר להצביע על פגיעה ברצועות במרכז כף הרגל. אפשר שתערך השוואה בהדמיית רנטגן עם כף הרגל שלא נפגעה. במקרים מסוימים תערך הדמיית CT או הדמיית MRI. בדיקות אלה מספקות הדמיה מפורטת יותר על מצב כף הרגל מהדמיית קרני רנטגן, ומבט טוב יותר על רקמות רכות יותר. ביצוע הדמיות אלה שכיח יותר במקרים של פציעה מורכבת שכרוכה בניתוח.
טיפול של שבר ליספרנק
הטיפול הבסיסי בפציעה בכף הרגל מיד עם התרחשותה הוא מנוחה, קומפרס של קרח והרמת הרגל. יש להימנע מהליכה ומדריכה על כף הרגל הפגועה. רצוי שרופא יבחן את כף הרגל מהר ככל האפשר. ככל שמזדרזים במתן הטיפול, קל יותר לצמצם את כמות השברים ולהימנע, במקרים מסוימים מהליך ניתוחי פולשני.
טיפול לא ניתוחי
במקרים פשוטים יותר של פציעת ליספרנק, כאשר הרצועות לא נקרעו לגמרי ואין שברים או פריקת מפרקים, הטיפול יכלול קיבוע של כף הרגל בגבס למשך 6 שבועות. במרוצת תקופה זו אין לגרום לעומס כלשהו על כף הרגל הפגועה. לאחר מכן תבוא תקופה עם סד הליכה ובעקבותיה מעקב סדיר. הדמיית קרני רנטגן נוספת תידרש כדי לוודא שכף הרגל אכן החלימה כראוי. אם התאחות השברים אינה מדויקת ייתכן שיידרש ניתוח.
טיפול ניתוחי
פציעות במרכז כף הרגל שכוללות שברים בעצמות, פריקת מפרקים או מיקום לא תקין של עצמות, או רצועות קרועות מחייבות ברוב המקרים ניתוח. אופי הניתוח ישתנה בהתאם לסוג הפציעה ולחומרתה.
ניתוח שבמהלכו מתבצעים קיבועים פנימיים הוא הטיפול הניתוחי השכיח ביותר. סוג זה של הליך ניתוחי כולל מיקום מתוקן של העצמות הפגועות והצמדתן במיקום המתוקן בעזרת כבלים, ברגים או לוחיות. הלוחיות נותרות עד אשר העצמות או המפרקים מחלימים ואז הן מוסרות בניתוח.
מיזוג עצמות היא שיטה נוספת שתומלץ במקרים של פציעה חמורה. הליך זה כרוך בהצמדת העצמות שנפגעו אחת לחברתה כך שלאחר ההחלמה תיהפכנה לעצם אחת.
מיזוג עצמות יכול לגרום לצמצום טווחי התנועה בכף הרגל, אך הוא מהלך הפעולה הטוב ביותר במקרים בהם קיבוע פנימי אינו מעשי.
טיפול בשברי ליספרנק כולל גם תקופה של שיקום בטיפול פיזיותרפי. הטיפול מתבצע בהשגחת רופא ובאמצעות פיזיותרפיסט שעוזרים להחלים מהפציעה בקצב הנכון. תקופת השיקום יכולה להימשך כמה חודשים.
התאוששות והחלמה
זמן התאוששות מפציעת ליספרנק תלוי בחומרת הפציעה ובהצלחת הניתוח. רוב הניתוחים מחייבים גיבוס למשך 6-12 שבועות ושימוש במגפי הליכה מיוחדים.
פיזיותרפיה ושיקום אף הם לוקחים זמן. החלמה מלאה תושג לאחר שנה, אך יתכנו הבדלים ניכרים במשך ההחלמה בין מטופל למטופל. משך ההחלמה לאתלטים עד שיוכלו לשוב לפעילות במלוא הכוח והניידות יכול להיות ארוך יותר. חשוב לפעול בעצה אחת עם הרופא ולהימנע מפעילות גופנית אם זו לא אושרה קודם לכן על-ידי הרופא או הפיזיותרפיסט.
שברי ליספרנק הם פציעה חמורה, ואפילו הטיפולים המוצלחים ביותר יכולים לגרום לתופעות לוואי בלתי רצויות. הבעיות שיכולות להתעורר הן טווח תנועה מוגבל או חולשת שרירים על אף תקופת השיקום, וכאב כרוני שיכול להיגרם מהנזק לסחוסים שבמפרקי כף הרגל.
לאור רצינותה של פציעת ליספרנק, הדבר הטוב ביותר לעשותו הוא לגשת לבדיקת רופא, מהר ככל האפשר, ולהתחיל בטיפול מיד.
עוד על פציעות ספורט
עדכון אחרון 21.7.18
