גלאוקומה

אילן בומפלד מחלות מערכת העצבים השארת תגובה 528 צפיות

גלאוקומה אינה מחלה בודדת, אלא קבוצה של בעיות בעין שתוצאתה היא נזק לעצב הראיה, שיכול לגרום לאובדן הראיה. לחץ גבוה בתוך העין (לחץ תוך עיני) הוא הגורם, אך לא תמיד, לנזק זה.
גלאוקומה היא הגורם השני בשכיחותו בעולם לעיוורון. המחלה מכונה, לעתים, הגנב השקט של הראיה, מכיוון שהנזק לראיה הוא כה הדרגתי ואטי עד שאין מבחינים כמעט בירידה כלשהי ביכולת הראיה, אלא רק בשלביה המתקדמים של המחלה.
הסוג השכיח ביותר של גלאוקומה הוא גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית, שאין לה סימנים או תסמינים מובחנים, למעט ירידה הדרגתית ביכולת הראיה.
אבחון מוקדם וטיפול יכולים למזער או אף למנוע נזק לעצב הראיה, ולצמצם ירידה ביכולת הראיה שקשורה בגלאוקומה. חשוב לכן לבדוק את העיניים באופן שגרתי, ולוודא שרופא העיניים מודד את הלחץ התוך עיני.

תסמינים של גלאוקומה

הסוגים השכיחים יותר של גלאוקומה, גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית וגלאוקומה אקוטית סגורת זווית, הם בעלי תסמינים שונים לגמרי.

תסמיני גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית הם:

אובדן הדרגתי של ראיה היקפית, בדרך כלל בשתי העיניים.
שדה ראיה דמוי מנהרה בשלבים מתקדמים של המחלה.

תסמיני גלאוקומה אקוטית סגורת זווית הם:

כאב עיניים חמור.
בחילה והקאות (שמלוות את כאב העיניים החמור).
התפרצות פתאומית של הפרעה בראיה, בדרך כלל בתאורה נמוכה.
ראיה מטושטשת.
הילות סביב למקורות אור.
עיניים אדומות.

שני סוגי המחלה יכולים להיות במצב ראשוני או במצב שניוני. מצב ראשוני הוא מצב שסיבתו אינה ידועה. מצב שניוני הוא מצב שניתן בו לאתר סיבה ידועה, כמו פציעה בעין, דלקת, גידול, תבלול (קטרקט) מתקדם או סוכרת. בגלאוקומה שניונית התסמינים כוללים את תסמיני הסיבה הידועה ואת התסמינים האופייניים לסוג הגלאוקומה.

בדיקות עיניים תקופתיות

אין להמתין עד להופעתן של בעיות ברורות בעיניים. אותות האזהרה או התסמינים של גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית הם מועטים ביותר עד להופעת נזק קבוע בראיה. בדיקות עיניים סדירות הן המפתח לגילוי מוקדם דיו של גלאוקומה לשם קבלת טיפול מונע מוצלח.
מומלץ לעבור בדיקות עיניים מקיפות בהגיענו לגיל 40 שנים ולחזור עליהן מדי 3-5 שנים אם אין גורמי סיכון לגלאוקומה. לאחר גיל 60 מומלץ להיבדק אחת לשנה.
בנוסף, צריך לשים לב להופעתם של כאבי ראש חמורים, כאב בעין או בגבה, בחילה, ראיה מטושטשת, או הילות דמויות קשת סביב למקורות אור. אלה יכולים להיות תסמיניה של גלאוקומה אקוטית סגורת זווית. אם חווים שנים או יותר מתסמינים אלה יחדיו, חשוב ביותר לפנות מיד לטיפול בחדר מיון או במרפאת רופא העיניים.

מהם הגורמים לגלאוקומה?

מסיבות שאינן מובנות במלואן, לחץ מוגבר בתוך העין (לחץ תוך עיני) כרוך בדרך כלל בנזק אופייני לגלאוקומה לעצב הראיה. הלחץ נוצר כתוצאה של הצטברות נוזל, שמופק באופן טבעי ומתמשך, בקדמת העין. נוזל זה, במצב תקין, יוצא מהעין באמצעות מערכת ניקוז שנמצאת בזווית המפגש בין הקשתית לקרנית. כאשר מערכת הניזוק אינה פועלת כסדרה, הנוזל אינו מסתנן החוצה בשיעור התקין, ולחץ נוצר בתוך גלגל העין.

גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית

בגלאוקומה ראשונית פתוחת זווית, זווית הניקוז בין הקרנית לבין הקשתית נותרת פתוחה, אך תעלות הניקוז המיקרוסקופיות שבה חסומות באופן חלקי וגורמות לניקוז אטי מדי של הנוזל. מצב זה מוביל לאצירת הנוזל ולעלייה הדרגתית בלחץ בתוך העין. נזק לעצב הראיה הוא אטי ואינו מכאיב, כך שחלק נכבד מהראיה יכול לאבד מבלי שנהיה מודעים כלל לבעיה. הסיבה המדויקת לגלאוקומה ראשונית פתוחת זווית עדיין אינה ידועה.

גלאוקומה סגורת זווית

גלאוקומה סגורת זווית מתחוללת כאשר הקשתית נוטה קדימה ומצרה או חוסמת את זווית הניקוז שבין הקשתית לקרנית. כתוצאה מכך, הנוזל אינו יכול להגיע לתעלות הניקוז שבזווית, כך שהלחץ בתוך העין עולה בחדות. סוג זה של גלאוקומה מתחולל בדרך כלל באופן פתאומי, אך יכול גם להתפתח בהדרגה. רבים מהאנשים שמפתחים גלאוקומה סגורת זווית הם, מלכתחילה, בעלי זווית ניקוז צרה. אפשר שזווית ניקוז צרה לעולם לא תגרום לבעיה, ולכן לא תזוהה כלל.
אם יש לנו זווית ניקוז צרה, התרחבות פתאומית של האישונים יכולה לעורר גלאוקומה אקוטית סגורת זווית. האישונים מתרחבים בעת חשכה, אור מעומעם, עקה, התרגשות ונטילת תרופות מסוימות.

גורמי סיכון לגלאוקומה

מכיוון שהצורות הכרוניות (הממושכות) של גלאוקומה יכולות להרוס את הראיה לפני שהתסמינים הפכו לברורים, חשוב להיות מודעים לגורמים הבאים:

לחץ תוך עיני מוגבר. אם הלחץ בתוך העין גבוה יותר מהלחץ התקין, אנו עומדים בפני סיכון מוגבר לפתח גלאוקומה. על אף זאת, לא כל אדם שלוקה בלחץ תוך עיני מוגבר מפתח את המחלה.
גיל. כל אדם מעל לגיל 60 שנים נמצא בסיכון מוגבר לגלאוקומה. קבוצות אוכלוסייה שונות, כמו שחורי עור, מועדות לפתח את המחלה בגיל צעיר יותר.
רקע אתני. שחורי עור מועדים פי 5 יותר לפתח גלאוקומה בהשוואה ללבני עור.
עבר משפחתי של גלאוקומה. אם במשפחה יש עבר של גלאוקומה, אנו נמצאים בסיכון רב יותר לפתח את המחלה. אפשר שקיים רקע גנטי למחלה, כלומר שפגם בגן אחד או יותר יכול להפוך אנשים מסוימים למועדים יותר מאחרים לפתח גלאוקומה. גלאוקומה פתוחת זווית בקרב בני נוער קשורה באופן ברור לתקלות גנטיות.
מצבי בריאות. סוכרת ותת-פעילות של בלוטת המגן מגבירות את הסיכון להתפתחות גלאוקומה.
בעיות עיניים אחרות. פציעה חמורה בעין יכולה לגרום ללחץ תוך עיני מוגבר. פציעה יכולה להזיז את העדשה ממקומה ולסגור את זווית הניקוז. גורמי סיכון אחרים הם היפרדות הרשתית, גידולים בעין ודלקות עיניים. ניתוחים מסוימים בעיניים יכולים לעורר גלאוקומה שניונית.
קוצר ראיה. קוצר ראיה, כלומר קושי לראות למרחק בלי משקפיים או עדשות מגע, מגביר סיכון להתפתחות גלאוקומה.

שימוש ממושך בקורטיזון. שימוש לפרקי זמן ארוכים בקורטיזון, ובמיוחד בטיפות עיניים שמכילות קורטיזון, מגביר, ככל הנראה, סיכון להתפתחות גלאוקומה שניונית.

בדיקות ואבחון של גלאוקומה

מספר בדיקות יכול לאושש אבחון של גלאוקומה:

מדידת לחץ תוך עיני. טונומטריה היא הליך פשוט ונטול כאב שמודד לחץ תוך עיני, לאחר אלחוש העיניים באמצעות טיפות.זהו בדרך כלל הצעד הראשון בניטור גלאוקומה.
בדיקת נזק בעצב הראיה. כדי לבדוק נזק בסיבי עצב הראיה, משתמש הרופא במכשירים שבעזרתם הוא יכול להתבונן באופן ישיר, דרך האישונים, באחורי גלגל העין. בדיקה זו מאפשרת לזהות שינויים קלים שיכולים להצביע על תחילתה של גלאוקומה.
בדיקת שדה ראיה. מטרת הבדיקה היא לבחון האם שדה הראיה נפגע מגלאוקומה. בעזרת הבדיקה אפשר להעריך את שיעור הראיה ההיקפית (ראיה לצדדים).
מדידת עובי הקרנית. בבדיקה זו, לקביעת עובי הקרנית, מאלחשים את העין. מדידת עובי הקרנית היא גורם חשוב באבחון גלאוקומה. אם הקרנית עבה, הלחץ התוך עיני יכול להיות גבוה מהרגיל על אף שאין גלאוקומה. מנגד, אנשים עם קרנית דקה יכולים להיות בעלי לחץ תוך עיני תקין עם גלאוקומה.

בדיקות נוספות. כדי להבדיל בין גלאוקומה פתוחת זווית לבין גלאוקומה סגורת זווית, נעשה שימוש בהליך שבו מציבים עדשות מיוחדות על העין כדי לבחון את זווית הניקוז. בדיקה אחרת יכולה למדוד את מהירות הניקוז.

טיפולים ותרופות לגלאוקומה

טיפולי גלאוקומה מפחיתים לחץ תוך עיני על-ידי שיפור זרימת נוזל העין, על-ידי הפחתת ייצור נוזל העין או שניהם. אי אפשר לרפא לגמרי גלאוקומה, והנזק שגורמת המחלה אינו הפיך, אך טיפול ובדיקות שגרתיות יכולים למנוע אובדן ראיה בקרב אנשים שנמצאים בשלב מוקדם מאוד של גלאוקומה. אם כבר קיימת ירידה בראיה, טיפול יכול להאט אותה או למנוע ירידה נוספת.
טיפות עיניים. טיפול בגלאוקומה מתחיל, בדרך כלל, עם טיפות עיניים תרופתיות. יש לוודא שימוש מדויק בטיפות לפי המרשם, אחרת, הנזק לעצב הראיה יכול אפילו להחמיר. אם מקבלים יותר מסוג אחד של טיפות, חייבים לדעת כמה זמן יש להמתין בין טיפול אחד למשנהו. מכיוון שחלק מטיפות העיניים נספג בזרם הדם, אפשר שנחווה תופעות לוואי שאינן קשורות לעיניים. כדי לצמצם ספיגה זו, עלינו לעצום את העיניים למשך דקה או שתיים לאחר הזלפת הטיפות. עלינו ללחוץ בעדינות על פינת העין שקרובה לאף כדי לסגור את תעלת הדמעות למשך דקה או שתיים, ולנגב את הטיפות שנותרו על העפעף. להלן סוגי טיפות העיניים השכיחים ביותר:

תכשירים דמויי פרוסטגלנדין. טיפות אלו מגבירות את זרימת נוזל העין. תופעות לוואי אפשריות הן אדמומית קלה ותחושת דקירה בעיניים, התכהות הקשתית, שינוי בגוון צבע העפעפיים וראיה מטושטשת בגלל התנפחות הקרנית.
חוסמי בטא. טיפות אלו מפחיתות את ייצור נוזל העין. תופעות לוואי אפשריות כוללות: קשיי נשימה, דופק איטי, נשירת שיער, לחץ דם נמוך, אין-אונות, עייפות, חולשה, דיכאון ואובדן זיכרון. אם סובלים מבעיות נשימה כמו אסטמה, ברונכיט או נפחת, מומלץ להמיר טיפות אלו שמחמירות בעיות נשימה בסוג אחר.
נוגדי אלפא. טיפות אלו מפחיתות את ייצור נוזל העין. תופעות לוואי אפשריות הן: עייפות, סחרחורת, עיניים אדומות, נפוחות ומגורות, יובש בפה ותגובות אלרגיות.
מעכבי אנהידראז פחמני. גם טיפות אלו מפחיתות ייצור של נוזל העין. השתנה תכופה ותחושות נימול באצבעות הידיים והרגליים הן תופעות לוואי אפשריות. אם סובלים מרגישות לסולפה אין להשתמש בטיפות אלו, אלא אם אין חלופה אחרת.
תכשירים כולינרגיים. טיפות אלו מגבירות את זרימת נוזל העין. תופעות לוואי אפשריות הן: כאב סביב העין או בתוכה, כאב בגבות, ראיה מטושטשת, קוצר ראיה, תגובות אלרגיות, אף סתום, הזעה, ייצור מוגבר של רוק ולפרקים בעיות עיכול.
תכשירי אפינפרין. טיפות אלו מגבירות את זרימת נוזל העין. תופעות לוואי אפשריות הן: עיניים אדומות, תגובות אלרגיות, פרכוסים, לחץ דם מוגבר, כאב ראש וחרדה.

תרופות בבליעה. אם טיפול בטיפות עיניים בלבד אינו מוריד את הלחץ התוך עיני לרמה הרצויה, נאלץ ליטול תרופות בבליעה, בדרך כלל תרופות מעכבות אנהידראז פחמני. נטילת התרופות עם האוכל מפחיתה את תופעות הלוואי.
בתחילת הטיפול, תרופות מעכבות אנהידראז פחמני גורמות להשתנה תכופה ולתחושות נימול באצבעות הידיים והרגליים, תסמינים שחולפים, בדרך כלל, תוך מספר ימים. תופעות לוואי נוספות של תרופות אלו יכולות להיות פריחה, דיכאון, עייפות, אבנים בכליות, כאבי בטן, אין-אונות וירידה במשקל.
תרופות להגנה על עצב הראיה. תרופות להורדת לחץ תוך עיני מספקות פתרון חלקי בלבד לשימור יכולת ראיה בקרב אנשים עם גלאוקומה. מחקרים קליניים בוחנים כיום תרופות מסוימות שיכולות לעזור בהגנה על עצב הראיה מנזקים שכרוכים בגלאוקומה.

ניתוח

אפשר שנזדקק לניתוח אם איננו יכולים לשאת את התרופות או שהן אינן יעילות עבורנו. לעיתים, אין די בהליך ניתוחי אחד כדי להוריד, במידה מספקת, לחץ תוך עיני, ויש צורך להמשיך וליטול טיפות עיניים או לעבור ניתוח נוסף. סיבוכים אפשריים של ניתוח גלאוקומה כוללים: זיהום, דימום, לחץ תוך עיני לא תקין (גבוה מדי או נמוך מדי) ואפשרות לאבד את הראיה. ניתוח גם יכול להחיש התפתחות של קטרקט. אפשר לטפל ביעילות ברוב הסיבוכים.

ניתוח לייזר. בעשורים האחרונים פותח הליך ניתוחי בעזרת לייזר לטיפול בגלאוקומה פתוחת זווית. לאחר הזלפת טיפות עיניים מאלחשות, ישתמש הרופא בקרן לייזר עתירת אנרגיה כדי לפתוח תעלות ניקוז חסומות ובכך לסייע לניקוז נוזל העין. זהו הליך שאורכו 10-20 דקות שלאחריו אפשר לשוב לשגרת החיים ללא אי-נוחות. בשבועות הבאים ייבדק הלחץ התוך עיני מספר פעמים. יכולים לעבור שבועות ספורים עד שהשפעתו המלאה של הניתוח תהיה ברורה.
ניתוח סינון. אם טיפות העיניים וניתוח הלייזר לא היו יעילים דיים לשם השגת שליטה על הלחץ התוך עיני, יידרש ביצוע של הליך ניתוחי שנקרא ניתוח סינון. הליך זה מתבצע בבית החולים. בעזרת מכשור עדין שמופעל תחת מיקרוסקופ, יוצר המנתח פתח בלובן העין ומסיר פיסה קטנה של תעלות ניקוז. נוזל העין יכול כעת לעזוב באופן חופשי דרך הפתח. כתוצאה מכך יורד הלחץ בתוך העין. הפתח מכוסה בלחמית ולכן לא נשאר חור פתוח בעין. ההליך פועל במיטבו אם לא עברנו ניתוח קודם בעין.

שתלי ניקוז. שתלי ניקוז הם אפשרות טיפולית לאנשים עם גלאוקומה שניונית או לילדים עם גלאוקומה. המנתח שותל צינורית סיליקון זעירה בעין כדי לסייע בניקוז נוזל העין.

מניעת גלאוקומה

מכיוון שאין מרפא לגלאוקומה, מומלץ לנקוט בצעדי המניעה הבאים:

בדיקות עיניים סדירות. בדיקות עיניים סדירות יכולות לסייע בזיהוי גלאוקומה בשלביה המוקדמים עוד לפני שנגרם נזק בלתי הפיך. ככלל, מומלץ לערוך בדיקות עיניים מקיפות אחת ל- 3-4 שנים לאחר הגיענו לגיל 40 שנים, ומדי שנה לאחר גיל 60 שנים. אם קיימים גורמי סיכון לגלאוקומה מומלץ להגביר את תכיפות הבדיקות.
טיפול בלחץ תוך עיני. טיפות עיניים לטיפול בגלאוקומה יכולות להפחית באופן משמעותי סיכון ללחץ תוך עיני מוגבר שיתפתח לגלאוקומה. כדי להשיג הגנה יעילה יש להזליף את הטיפות באופן סדיר גם אם אין תסמינים מובחנים.
שמירה על משקל גוף תקין ולחץ דם תקין. מחקרים הראו שעמידות לאינסולין, דבר שיכול לנבוע מיתר לחץ דם ומהשמנת יתר, קשורה ללחץ תוך עיני מוגבר.