מקרים חמורים של תסמונת טורט באנשים צעירים יכולים להיות מטופלים על-ידי גירוי מוח עמוק באמצעות אלקטרודות שיושתלו במוחם, כך נטען במחקר קטן היקף.
הליך של השתלת אלקטרודות במוח ידוע בשם גירוי מוח עמוק (DBS) ומשמש זה זמן רב לטיפול במקרים מסוימים של מחלת פרקינסון והפרעות אחרות שמקורן במוח. טיפול בתסמונת טורט בשיטה זו נחשב עדיין ניסיוני.
תסמונת טורט היא הפרעה שגורמת לאנשים שלוקים בה להשמיע קולות ו/או לבצע תנועות בלתי רצוניות שנקראות טיקים,
הממצאים החדשים שהתפרסמו בתאריך 7.4.2017 בכתב העת ניתוחים נוירולוגיים, מוסיפים עוד נדבך של ראיות לכך שגירוי מוח עמוק יכול לסייע בהקלה על טיקים חמורים.
עורך המחקר, פרופסור אלון מוגילנר, מהמחלקה לניתוחים נוירולוגיים במרכז הרפואי של אוניברסיטת ניו-יורק שבארה"ב, אומר: "התקווה היא שבסופו של דבר תיאספנה מספיק הוכחות כדי לקבל את אישור ה- FDA."
עמותת תסמונת טורט בארה"ב משערת כי 0.6% מהילדים בני 5-17 שנים לוקים בתסמונת טורט בארה"ב. במקרים רבים, הטיקים של תסמונת טורט הם די מתונים ומשתפרים עם הזמן. ילדים שלקו בתסמונת חווים הקלה בטיקים בהגיעם לבגרות.
"לפעמים טיקים של תסמונת טורט יכולים להיות כה חמורים עד כי הם מונעים מהמטופלים ללכת לבית הספר או לעבוד או לקיים חיי חברה. טיפול פסיכולוגי התנהגותי ותרופות הם אופציות הטיפול המקובלות, אך מטופלים מסוימים אינם מגיבים לטיפולים אלה. אפשר לעשות מעט מאוד כדי לעזור למטופלים אלה". אומר פרופסור מוגילנר.
מסיבה זו, קבוצות מחקר מאוניברסיטת ניו-יורק ומרכזים רפואיים אחרים בארה"ב חוקרים השפעות של טיפול באמצעות גירוי מוח עמוק במטופלים נבחרים.
הטיפול כרוך בהשתלת אלקטרודות באזורים ספציפיים במוח וחיבורן למחולל פעימות חשמליות שמושתל מתחת לעור בבית החזה. לאחר מכן מתכנתים את המחולל להפיק פעימות חשמליות מתמשכות שמשנות את הפעילות במעגלים עצביים ספציפיים במוח.
"חוקרים בהולנד ניסו לטפל באמצעות גירוי מוח עמוק במקרים חמורים של טורט כבר לפני 15 שנים, אך ההליך הטיפולי נותר ללא אישור רגולטורי מכיוון שלא נערכו מספיק מחקרים קליניים לשם בדיקה קפדנית של ההליך הטיפולי". אומר פרופסור מוגילנר.
"הבעיה היא שרק מספר קטן של מטופלים עם תסמונת טורט הוא מועמד לטיפול של גירוי מוח עמוק, ולכן אין ליצרנים של אביזרים רפואיים מוטיבציה לממן מחקרים יקרים" מוסיף ואומר פרופסור מוגילנר.
צוות המחקר הציע את הטיפול בגירוי מוח עמוק לכמה בני נוער על בסיס מחקרי. ועדה בלתי תלויה של מומחים בחנה כל מקרה לגופו, כדי לוודא שהמטופלים אכן ניסו ללא הצלחה את הטיפולים המקובלים והם מועמדים מתאימים לטיפול בגירוי מוח עמוק.
צוות המחקר בחן את תוצאות גירוי מוח עמוק ב- 13 מטופלים שהיו תחת מעקב רפואי במשך שנתיים לאחר הניתוח להשתלת האלקטרודות במוח.
החוקרים מצאו כי המטופלים דיווחו על שיפור ממוצע של 50% בטיקים בביקורת האחרונה שנערכה.
"גירוי מוח עמוק לא העלים לגמרי את התסמינים, אך גרם להבדל משמעותי באיכות החיים. ההקלה בתסמינים הספיקה כדי לאפשר לכמה מהנערים שלמדו בבית לשוב וללמוד בבית הספר. שני מטופלים חוו סיבוכים של זיהום בגולגולת וקרע בחיווט החשמלי, דבר שחייב החלפה של האביזר הרפואי, אך באופן כללי ההליך היה בטוח". מסכם פרופסור מוגילנר.
דר' ברברה קופאי, מנהלת המרכז הלאומי לתסמונת טורט בארה"ב, אומרת בתגובה: "המחקר החדש מתווסף להוכחות המצטברות לגבי השפעות של גירוי מוח עמוק על תסמונת טורט. אך יש לי מספר הערות לגביו. לא היה זה מחקר קליני השוואתי עם קבוצת ביקורת שלא קיבלה טיפול של גירוי מוח עמוק, לכן לא ברור האם המטופלים היו משתפרים גם ללא גירוי מוח עמוק. משתתפי המחקר היו צעירים וכמה מהם מתחת לגיל 18 שנים. אפשר שלפחות חלק מהם היה משתפר במרוצת הזמן מבלי לקבל טיפול של גירוי מוח עמוק".
פרופסור מוגילנר מסכים: "זו מגבלה גדולה של המחקר. אין באפשרותנו לענות על השאלה הבסיסית, האם הם היו משתפרים בכל מקרה. ישנן שאלות נוספות שעולות ממחקר זה. המטופלים במחקר עברו השתלה של אלקטרודות באזור מוח שנקרא תלמוס (רמה) אמצעי. אך ישנם אזורי מוח אחרים שיכולים להיות מטרה לגירוי מוח עמוק בתסמונת טורט, ואין אנו יודעים בוודאות מהו האזור הטוב ביותר. בקשר לטיפול ארוך טווח. גירוי מוח עמוק משמש משנת 1990 לטיפול במחלת פרקינסון ועד עתה הוא נראה כטיפול בטוח, אך אף אחד עדיין לא יודע מהן השפעות ארוכות טווח על גירוי עמוק באזור של התלמוס האמצע"י.
עוד על תסמונת טורט
