ריח רע מהפה

רוב המבוגרים סובלים, מדי פעם, מבואש הפה (ריח רע הנודף מהפה). אצל כרבע מהם עלולה בעיה להיות כרונית (ממושכת). ריח רע מן הפה הוא, בדרך כלל, תוצאה של פירוק חלבונים על-ידי חיידקים במקום כלשהו בחלל הפה. לעתים נודף ריח רע מהפה בגלל המצאות כימיקלים נדיפים (ארומטיים) במערכת העיכול. כימיקלים אלה נספגים לזרם הדם ונעים בו עד שהם מופרשים דרך הריאות באמצעות הנשיפה. דוגמא מובהקת לריח רע מהפה שמקורו באכילת מזון המכיל כימיקלים נדיפים היא אכילת שום או חילבה, שבעקבותיה משתחרר ריחם של מזונות אלה מהריאות לחלל הפה ומשם לאוויר הפתוח. 
שמה הרפואי של הבעיה הוא הליטוסיס ומקובל לחלק אותה לשתי קטגוריות: הליטוסיס פיזיולוגי (מצבים גופניים שונים) והליטוסיס פתולוגי (כתסמין המצביע על מחלה).

הסיבות לריח רע מהפה

המזון שאנו אוכלים עלול לגרום לריח רע מהפה בשלוש דרכים עיקריות: חלקיקי מזון (ובעיקר החלבונים שבהם) עלולים להישאר בין השיניים ותוצרי פירוקם על-ידי חיידקים עלולים להדיף ריח רע. מאכלים המכילים שמנים נדיפים כגון בצל או שום הם מקור לריח רע מהפה. מזונות המכילים כימיקלים נדיפים הנפלטים דרך הריאות לאחר שעברו את מערכת העיכול והגיעו לריאות דרך כלי הדם, חילבה או אלכוהול למשל. 
בעיות בשיניים ובחניכיים אף הם מקור לריח רע הנודף מהפה. שמירה לקויה על נקיון השיניים והחניכיים עלולה לגרום להיווצרות רובד שקוף על השיניים הנקרא פלק, שמכיל שאריות מזון ומושבות חיידקים המדיפים ריח רע. רובד זה עלול לגרום לדלקות בחניכיים, לעששת ולנשירת שיניים מואצת בעקבות התרופפות החניכיים שתפקידם לשמור את השיניים מקובעות היטב בעצמות הלסת. 
יובש בפה, שפירושו הפרשה לא סדירה של רוק, עלול לגרום לריח רע מהפה. תפקיד הרוק הוא לנקות את חלל הפה ולשמור על לחותו. יובש בפה מאפשר לתאים מתים להצטבר על הלשון, החניכיים והלחיים. תאים אלה מתפרקים על-ידי פעילותם של החיידקים ואחד מתוצרי הפירוק הוא ריח רע. חלל הפה מתייבש באופן טבעי בעת השינה, ולכן ההשכמה בבוקר מאופיינת בריח רע מהפה הנקרא בואש הבוקר. הבעיה מעצימה אצל הישנים עם פה פתוח. עישון סיגריות ומספר מסוים של תרופות עלולים לגרום ליובש פה ממושך (כרוני), כמו גם בעיות בתפקוד בלוטות הרוק. 
מחלות שונות תורמות אף הן לריח רע הנודף מהפה. מחלות ריאה כרוניות עלולות לגרום לריח דמוי דלק. כשל כיליתי עלול לגרום לריח דמוי שתן וכשל בתפקודי הכבד עלול לגרום לריח דמוי דגים. סוכרת שאינה מטופלת עלולה לגרום לריח דמוי פירות. חומציות יתר בקיבה והתרופפות השוער (השסתום שבין הקיבה לוושט) עלולים לגרום לריח רע בפה. 
מחלות בדרכי הנשימה העליונות עלולות לגרום לנדיפת ריח רע מהפה. זיהום בסינוסים עלול לגרום להפרשת ליחה לחלל הגרון שתדיף ריח רע. כך גם דלקות בשקדים, בפוליפים ובגרון. דלקת בסימפונות והשיעול הנלווה לה מקדמים ליחה בעלת ריח רע לחלל הפה. כיבי פה (אפטות), אם הם מלווים גם במחלות חניכיים, הם מקור לריח רע מהפה. 
עישון מוצרי טבק שונים מיבש את חלל הפה וגורם להופעת ריחות בלתי נעימים ממנו. מעשנים סובלים יותר ממחלות חניכיים שהן מקור נכבד של ריח רע מהפה. 
דיאטות הרזיה חריפות, בהן כמות הקלוריות הנצרכת היא זעומה, גורמות לפירוק מואץ של רקמות השריר. תוצרי הפסולת של פירוק רקמות השריר הם קטונים המאופיינים, בין השאר, בריח רע דמוי פירות האופייני גם במקרים של מחלת הסוכרת כשאינה מטופלת כנדרש.

טיפול עצמי בריח רע מהפה

מכיוון שברוב המקרים, הריח הרע הנודף מהפה, נגרם מבעיות שיניים או מבעיות חניכיים, חשוב ביותר לשמור על היגיינת הפה. בנוסף לצחצוח סדיר של השיניים (בוקר וערב), חשוב לנקות, בעזרת חוט דנטלי או מחצצת עץ את הרווחים בין השיניים. את הלשון יש להבריש בעזרת מתקן המסיר פטריות זעירות שהתנחלו על הלשון, תאים מתים, שאריות מזון וחיידקים. יש להבריש את הלשון לפחות חמש פעמים, כולל את חלקה האחורי. ביקורת תקופתית אצל רופא השיניים (לפחות פעמיים בשנה) והסרת הרובד הדנטלי (במידת הצורך) מהשיניים על-ידי שיננית ישפרו את היגיינת הפה וימנעו, ברוב המקרים, את בואש הפה. חשוב להרבות בשתיית מים כדי לשמור על לחות חלל הפה. לעיסת גומי לעיסה נטול סוכר מגבירה את הפרשת הרוק. הרוק מנקה את חלל הפה ושומר על לחותו. אכילת ירקות טריים עשירים בסיבים תזונתיים מסייעת בהעלמת גורמי ריח רע בפה. בעלי שיניים תותבות טוב יעשו אם ינקו אותן לפחות פעם ביום. רצוי להחליף את מברשת השיניים אחת לשלושה או ארבעה חודשים ולהשתמש במברשת בעלת זיפים רכים. חשוב לחנך את הילדים מגיל צעיר לצחצח את השיניים באופן סדיר ולנקות את הרווחים בין השיניים עם חוט דנטלי או מחצצת עץ מתאימה.

מתי רצוי לפנות לרופא?

אם בואש הפה אינו נעלם, למרות הטיפול העצמי, רצוי להיפגש עם רופא השיניים. אם מקור הריח הרע מהפה אינו דנטלי, חשוב להיפגש עם רופא המשפחה כדי שיאבחן את הסיבה לבואש הפה הכרוני. הרופא יבדוק האם לבואש הפה יש ריח רע מוגדר (דגים, שתן, פירות, צואה ועוד). במידה ובואש הפה הוא בעל ריח רע מוגדר, יתכן ותזדקק למספר בדיקות מעבדה כדי להפריך או לאושש את חשדו של הרופא. מחלות שונות, כגון: סוכרת, תפקודי כבד לקויים, כשל כלייתי ועוד מתאפיינים, בין השאר בבואש הפה. הרופא יבקש גם לדעת מהן התרופות וההשלמות התזונתיות אותן אתה נוטל. תרופות למחלת פרקינסון, תרופות נוגדות דיכאון וחרדה, תרופות נוגדות אלרגיה וויטמינים ומינרלים במינונים גבוהים עלולים לגרום לריח רע מהפה.

עדכון אחרון – 29/7/2010