קוליטיס כיבי

אילן בומפלד מחלות מערכת העיכול השארת תגובה 323 צפיות

קוליטיס כיבי (Ulcerative Colitis) היא מחלה כרונית (ממושכת) במעי הגס, אשר מאופיינת בדלקת במעי הגס המלווה בהופעת כיבים. הדלקת והכיבים גורמים, לעתים, לשלשול דמי, לכאבי בטן ולחום. שלא כמו מחלת קרון, קוליטיס כיבי אינו פוגע במלוא אורכו של המעי הגס, ואינו פוגע כלל במעי הדק. המחלה מופיעה תחילה, בדרך כלל, בחלחולת או במעי הגס המעוקל ומתפשטת, באופן חלקי או מלא, במעי הגס. הסיבה להופעת המחלה אינה ידועה, אך תורשה או תגובה חיסונית מופרזת הן, כנראה, מן הגורמים למחלה. ישנה גם טענה כי רגישות (אלרגיה) למזונות מסוימים עלולה אף היא לגרום למחלה.
קוליטיס כיבי עלול להתחולל בכל גיל, אך, בדרך כלל, הוא מופיע בין גיל 15 ל- 30, והוא שכיח פחות בגילאים 50 עד 70. המחלה פוגעת בשני המינים באופן שווה. ב- 20% מן המקרים יש עבר משפחתי של המחלה. שיעור גבוה יותר של קוליטיס כיבי קיים בקרב יהודים.

תסמינים (סימפטומים) של קוליטיס כיבי

התסמינים השכיחים ביותר בקוליטיס כיבי הם כאבי בטן ושלשול דמי. הלוקים בבעיה עלולים לחוות גם אנמיה, עייפות, ירידה במשקל, איבוד תיאבון, דימום מן החלחולת, איבוד נוזלים, פצעים בעור, כאבי מפרקים ובעיות בגדילה (בקרב ילדים). כמחצית מן המאובחנים במחלה זו סובלים מתסמינים קלים, יתרתם עלולים לסבול מחום לעתים תכופות, שלשול דמי, בחילות ועוויתות בטן חמורות. קוליטיס כיבי עלול לגרום גם להופעת בעיות אחרות, כגון: ארטריטיס, דלקות עיניים, מחלת כבד ואוסטאופורוזיס.
לא ברור מדוע, בעקבות קוליטיס כיבי, מופיעות בעיות אלה. מדענים משערים שסיבוכים אלה הם תוצאה של דלקתיות יתר הנגרמת על-ידי המערכת החיסונית. חלק מבעיות אלה נפתר לאחר הטיפול בקוליטיס כיבי.

מה גורם להופעת קוליטיס כיבי?

קיימות השערות רבות להופעת קוליטיס כיבי. לאנשים הלוקים במחלה יש ליקויים במערכת החיסונית, אך הרופאים אינם יודעים האם ליקויים אלה הם הגורם למחלה או תוצאתה.
קוליטיס כיבי אינו נגרם בגלל לחצים נפשיים או בגלל מזונות מסוימים, אך גורמים אלה עלולים לעורר את התסמינים אצל חלק מן הלוקים בבעיה. עקת החיים עם קוליטיס כיבי עלולה להחמיר את התסמינים.

איך מאבחנים קוליטיס כיבי?

ישנן בדיקות רבות המשמשות לאבחון קוליטיס כיבי. תחילת האבחון היא בבדיקה גופנית ובבחינה של העבר הרפואי של הנבדק ומשפחתו.
בדיקות דם נערכות בכדי לגלות אנמיה שעשויה להצביע על דימום פנימי במעי או בחלחולת. רמה גבוהה של תאי דם לבנים מצביעה על דלקת המתחוללת במקום שהוא בגוף.
בדיקת צואה יכולה לגלות קיומם של תאי דם לבנים בה, דבר המצביע על קוליטיס כיבי או מחלה דלקתית אחרת. דם בצואה יכול להצביע על דימום או זיהום במעי או בחלחולת שעלול להיגרם על-ידי חיידקים, נגיפים או טפילי מעיים.
קולונוסקופיה (החדרת צנתר עם מצלמה דרך פי הטבעת לבחינה ויזואלית של דפנות המעי הגס והחלחולת) היא הדרך המדויקת ביותר לאבחון קוליטיס כיבי ולשלילת בעיות אחרות במעי, כגון: מחלת קרון, סרטן ועוד. באמצעות המצלמה יכול הרופא לראות דלקות, דימומים או כיבים על דפנות המעי. בעת הבדיקה יכול הרופא אף ליטול דגימה (ביופסיה) מדופן המעי לבחינה מיקרוסקופית.

טיפול בקוליטיס כיבי

אופן הטיפול בקוליטיס כיבי תלוי בחומרת המחלה. כל חולה חווה את הבעיה בדרך אחרת, לכן יש להתאים לו את הטיפול באופן אישי. במקרים קשים עלולה להידרש התערבות ניתוחית, במקרים פחות חמורים יינתן טיפול תרופתי.
ישנם שלושה סוגים של תרופות לטיפול בקוליטיס כיבי. תרופות על בסיס קורטיזון, תרופות המכילות אמינוסליציטים ותרופות המדכאות את התגובה החיסונית. תרופות המכילות אמינוסליציטים בטבליות לבליעה או בצורת נרות להחדרה דרך פי הטבעת משמשות להפחתת דלקת במקרים של תסמינים קלים עד מתונים. ניתן להשתמש בתרופות אלה באופן מתמשך כאמצעי למניעת התפרצות קוליטיס כיבי. תרופות על בסיס קורטיזון ניתנות בטבליות לבליעה או בצורת נרות להחדרה דרך פי הטבעת. תרופות אלה משמשות להפחתת הדלקת במקרים מתונים עד חמורים של המחלה. הזרקת קורטיזון תעשה בעת אשפוז בבית חולים במקרים חמורים מאוד. תרופות המדכאות את התגובה החיסונית ניתנות כאשר התסמינים חמורים ביותר ולא ניתן לשלוט בהם באמצעות קורטיזון.
לעתים, כאשר התסמינים חמורים במיוחד, יש צורך באשפוז בבית חולים. למשל, כשהדימום הוא רב או כשיש שלשול חמור שעלול לגרום להתייבשות. במקרים כאלה ינסה הרופא לעצור את הדימום ולהפסיק את השלשול על-ידי טיפול תוך-ורידי של נוזלים, מלחים ותרופות, או באמצעות ניתוח.
כ- 25% – 40% מהחולים בקוליטיס כיבי יעברו, בסופו של דבר, ניתוח להסרת המעי הגס או חלק ממנו בעקבות דימום כבד או פקיעה של דופן המעי או סיכון מוגבר לסרטן. לעתים יהיה הכרח בניתוח אם הטיפול התרופתי אינו עוזר או שתופעות הלוואי של התרופות מסכנות את בריאותו של החולה.

האם יש סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס בעקבות קוליטיס כיבי?

כ- 5% מן הלוקים בקוליטיס כיבי מפתחים סרטן המעי הגס. הסיכון לסרטן המעי הגס עולה עם התמשכות המחלה ועם עליית שיעור הנזק שנגרם למעי. אם רק חלקו התחתון של המעי הגס והחלחולת נפגעו בקוליטיס כיבי, כי אז הסיכון לסרטן המעי הגס אינו גבוה מהסיכון שיש לאנשים בריאים. אם כל המעי נגוע במחלה כי אז הסיכון גבוה פי 32 מהסיכון של אנשים בריאים. לעתים עלולים להופיע שינויים טרום סרטניים בתאי דופן המעי. שינויים אלה מגבירים את הסיכון לסרטן המעי הגס. ניתן לצפות בהם בעת ביצוע קולונוסקופיה.

שינויים מומלצים בתזונה ובאורח חיים

במחקרים מסוימים נמצא קשר בין צריכה גבוהה של סוכר לבין סיכון מוגבר להתפתחות קוליטיס כיבי. במחקרים אחרים לא נמצא קשר ביניהם, אך עד שתתבהר התמונה מומלץ ללוקים בקוליטיס כיבי לשקול לצמצם את צריכת הסוכר.
בשני מחקרים נמצא קשר בין צריכה מוגברת של שומנים מן החי לבין סיכון מוגבר לקוליטיס כיבי. למרות שלא הוכח הקשר הנסיבתי, הפחתת הצריכה של שומנים מן החי תשפר את הבריאות הכללית ואפשר גם שאת מצבו של הקוליטיס הכיבי.
לפני יותר מ- 50 שנים דיווחו רופאים שלרגישויות למזון יש חלק מכריע בהתפתחות קוליטיס כיבי. מאז ועד היום מבחינים רופאים רבים שהימנעות מאותם מזונות מעוררי אלרגיה מפחיתה, לעתים קרובות, את חומרת הקוליטיס הכיבי, ובמקרים מסוימים אף מייצבת את המחלה ומונעת התפרצויות שלה. בעבר נמצא קשר בין שתיית חלב לבין התעוררות המחלה, אך קשר זה נותר בלתי ברור.

מסיבות בלתי ידועות, למעשנים יש סיכון נמוך יותר לקוליטיס כיבי. שימוש במדבקות של ניקוטין הביא להפוגות במחלה אך לא מנע את פריצתה מחדש. למרות ההשפעה האפשרית המועילה של עישון ללוקים בקוליטיס כיבי, לא מומלץ לעשן משום שנזקי העישון לבריאות הכללית עולים בעשרות מונים על התועלת האפשרית.

תזונה היפואלרגנית לסובלים מקוליטיס כיבי

מכיוון שרופאים רבים מאמינים שיש קשר בין רגישות למזון לבין התפתחות קוליטיס כיבי או להתגברות תסמיניו, יש מקום לשקול מעבר לתזונה היפו-אלרגנית. תזונה היפו-אלרגנית היא תוכנית דיאטה המכילה מזונות בעלי סבירות נמוכה לעורר תגובה אלרגית. להלן רשימה של מזונות שכאלה:
משקאות: חלב שקדים, תה צמחים (לא כולל לימון או תפוז), מיצי פירות ללא תוספת סוכר, תחליפי קפה מדגנים קלויים, חלב סויה, מי מעינות.
דגני בוקר: שיבולת שועל, סובין שיבולת שועל, אורז תפוח.
דגנים וקמחים: קמח שעועית, קמח כוסמת, אטריות כוסמת, שעורה, שיפון, אורז חום, אטריות אורז, קינואה, קמח תפוחי אדמה, פריכיות אורז, קמח סויה.
קטניות: שעועית, אפונה, עדשים, פולי סויה, טופו.
אגוזים וזרעים: אגוזים, שקדים, קשיו, שומשום, (יש להימנע מבוטנים).
שמנים: שמן קנולה, שמן פשתן, שמן זית, שמן חריע, שמן שומשום, שמן סויה, שמן חמניות.
חלבון: שימורי טונה, סלמון ודגים משומרים אחרים, כבש, עוף והודו.
ירקות: כל סוגי הירקות פרט לתירס, (עגבניות עלולות לעתים לגרום לבעיות לאנשים מסוימים).

טיפולי רפואה משלימה בקוליטיס כיבי

בוטירט היא חומצת שומן המיוצרת על-ידי החיידקים הטובים במעי. מתן חומצת שומן זו, באמצעות חוקן, הביא לשיפור ניכר במצבם של חולי קוליטיס כיבי. נטילת בוטירט בבליעה אינו כה יעיל מכיוון שהוא מגיע במינונים קטנים בלבד למעי הגס.
במספר מחקרים נמצא כי השלמה תזונתית של שמן דגים המכיל חומצות שומן אומגה 3 מפחית דלקות בגוף, מפחית את הצורך בנטילת תרופות אנטי-דלקתיות ומסייע בשמירת משקל גוף תקין ללוקים בקוליטיס כיבי. המינונים שנחקרו ונמצאו יעילים הם: 3.2 גרם EPA ו- 2.2 גרם DHA ביום. EPA ו- DHA הן שתי חומצות שומן חשובות מקבוצת אומגה 3 המצויות בשמן דגי מי מעמקים קרים.
אנשים הלוקים בקוליטיס כיבי הם בעלי סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס. במחקרים נמצא כי חולים בקוליטיס כיבי שנטלו השלמה תזונתית של חומצה פולית, או שרמת ויטמין זה בדמם הייתה גבוהה, היו בעלי סיכון מופחת ללקות בסרטן המעי הגס בהשוואה לחולי קוליטיס כיבי שלא נטלו השלמה תזונתית של חומצה פולית. רמות נמוכות של ויטמין זה אופייניות ליותר ממחצית חולי קוליטיס כיבי. חולי קוליטיס כיבי הנוטלים תרופה מסוג סולפסלזין, להפחתת הדלקת, הם בעלי רמות נמוכות של חומצה פולית. השלמה תזונתית של חומצה פולית היא חיונית לרוב הלוקים בקוליטיס כיבי, אך יש לזכור כי השלמה זו עלולה למסך מחסור בויטמין B12, דבר המצריך ניטור תקופתי של רמות ויטמין חשוב זה.
במחקרים ראשוניים נמצא כי מתן השלמה תזונתית של פרוביוטיקה (חיידקים טובים) היה יעיל בשמירת ההפוגה במחלת קוליטיס כיבי. מתן חיידקים טובים נמצא יעיל, במחקר אחר, במניעת פקיעת דופן המעי בקרב חולי קוליטיס כיבי. פקיעת דופן המעי היא הסיבוך השכיח ביותר במחלת קוליטיס כיבי המחייב התערבות ניתוחית.

למיץ המופק מצמח האלו-ורה יש פעילות אנטי-דלקתית. במחקר מבוקר ניתנה השלמה תזונתית של מיץ אלו-ורה לחולים בעלי קוליטיס כיבי פעיל. בקרב 47% מן החולים נצפתה הפוגה מלאה במחלה או שיפור ניכר. גם לאחר שתיית 100 מל מיץ אלו-ורה פעמיים ביום במשך 4 שבועות, לא נראו תופעות לוואי משמעותיות.
במחקר קליני (טיפולי) קטן קיבלו חולים בקוליטיס כיבי 550 מג של בוסווליה שלוש פעמים ביום במשך 6 שבועות. השיפור בחומרת תסמיניהם היה דומה לשיפור המושג בעזרת תרופה מסוג סולפסלזין. ל- 82% ממקבלי הבוסווליה הייתה הפוגה במחלה, בהשוואה ל- 75% בקרב מקבלי התרופה סולפסלזין.
במחקר ראשוני שנערך בקרב חולי קוליטיס כיבי נמצא כי נטילת 20 גרם פסיליום טחון פעמיים ביום עם מים שמרה על ההפוגה במחלה. נטילת זרעי פסיליום טחונים עם מים (2 כוסות לפחות) מרככת את תוכן המעי, לוכדת רכיבי מזון בלתי מעוכל ומשפרת את התנועתיות של המעי.
במחקר מבוקר בו ניתנה השלמה תזונתית של מיץ עשב חיטה, במשך חודש, לחולי קוליטיס כיבי, ניצפה שיפור בקרב 78% מן החולים. בתחילת המחקר קיבלו החולים 20 מל מיץ עשב חיטה ובסופו 100 מל.
רופאים בגרמניה המתמחים ברפואת צמחים ממליצים לחולי קוליטיס כיבי לשתות שלוש פעמים ביום חליטה של תה קמומיל וחוקן עם משקה זה כשהוא בטמפרטורת הגוף. אותם רופאים ממליצים לבצע גם חוקנים על בסיס זרעי פשתן וליקוריץ המקובלים כבעלי פעילות אנטי-דלקתית.

סיכום

קוליטיס כיבי הוא מחלת מעיים דלקתית הפוגעת, בעיקר, בחלק מן המעי הגס ולעתים בכולו. הלוקה במחלה סובל מדלקות, דימומים וכיבים בדפנות המעי. חולה בקוליטיס כיבי חווה תסמינים רבים, שהשכיחים שבהם הם כאבי בטן ושלשול דמי. סיבת הופעת המחלה אינה ברורה, אך ההשערה המקובלת היא לקוי במערכת החיסונית.
הדרך המדויקת לאבחון המחלה היא באמצעות החדרת צנתר עם מצלמה דרך פי הטבעת (קולונוסקופיה) לשם בחינה ויזואלית של דפנות המעי הגס והחלחולת.
אופן הטיפול בקוליטיס כיבי תלוי בחומרת המחלה. במקרים קשים עלולה להידרש התערבות ניתוחית, במקרים פחות חמורים יינתן טיפול תרופתי שמטרתו הפחתת הדלקת והשגת הפוגה במהלך המחלה. כ- 5% מן הלוקים בקוליטיס כיבי מפתחים סרטן במעי הגס.
רופאים מדווחים כי לרגישויות למזון יש חלק בהתפתחות קוליטיס כיבי, והימנעות ממזונות מעוררי אלרגיה עשויה להפחית את חומרת התסמינים, ולעתים, להביא להפוגה במחלה. מספר השלמות תזונה וצמחי מרפא יכולים לסייע ללוקים בקוליטיס כיבי. השלמה תזונתית של שמן דגים המכיל אומגה 3 ופרוביוטיקה (חיידקים ידידותיים) מקלים על הדלקת ומאריכים את ההפוגות במחלה.

עדכון אחרון – 29/7/2010