תרופות לערמונית מוגדלת כמו פרוסקר או תרופות להקרחה בתבנית גברית פרופסיה שנמצאו קשורות לסיכון מוגבר לדיכאון אינן קשורות לסיכון להתאבדות, כך נמצא במחקר.
תרופות אלה שמשמשות לטיפול בבלוטת ערמונית מוגדלת ובהקרחה בתבנית גברית יכולות להגביר את הסיכון לדיכאון ולגרימת נזק עצמי בקרב גברים קשישים, אך אינן מגבירות את הסיכון להתאבדות.
המחקר התמקד בסוג של תרופות לערמונית מוגדלת שנקרא מעכבי אנזים 5 אלפא רדוקטז (5ARIs) שכולל תרופות שנמצאות בשימוש נרחב למניעת נשירת שיער בתבנית גברית כמו פרופסיה ופרוסקר שמשמשת לטיפול בבלוטת ערמונית מוגדלת.
צוות מחקר בראשות דר' בליין ולק מאוניברסיטת אונטריו שבקנדה ציין כי: "התעוררו דאגות שהועלו על-ידי מטופלים ועל-ידי רשויות הפיקוח בקשר לתופעות לוואי פסיכיאטריות חמורות בקרב משתמשי תרופות מסוג 5ARIs."
צוות המחקר בחן נתונים אודות יותר מ- 93,000 גברים בקנדה בני 66 שנים ויותר. הגברים החלו ליטול מרשמים חדשים של 5ARIs בין השנים 2003-2013.
על אף שמטרת המחקר לא כללה מציאת קשר סיבתי והוכחתו, נמצאו כמה מגמות פסיכיאטריות בולטות. הגברים חוו סיכון מוגבר ב- 88% לגרימת נזק עצמי ב- 18 חודשי הטיפול הראשונים ב- 5ARIs אך סיכון זה נעלם בנקודת זמן זו. הסיכון לפתח דיכאון עלה ב- 94% במרוצת 18 חודשי הטיפול הראשונים והמשיך להיות מוגבר לאחר מכן, אך בדרגה נמוכה יותר, כך עולה מהממצאים.
נקודת האור במחקר שהתפרסם בתאריך 20.3.2017 בכתב העת היוקרתי לרפואה פנימית של ההסתדרות האמריקנית לרפואה (JAMA), הייתה שלא הופיעה עלייה כלשהי בסיכון להתאבדות בקרב הגברים שנטלו את התרופות. החוקרים מצאו כי הסיכון המוחלט להשפעות פסיכיאטריות למשתמש בודד נותר נמוך, והתועלת הפוטנציאלית בשימוש בתרופות מסוג 5ARIs עלתה על הסיכון בקרב רוב המטופלים.
אורולוג ופסיכיאטר סבורים כי ממצאי המחקר חייבים להיכלל בשיחות שבין מטופלים לבין הרופאים.
דר' מניש וירה, סגן מנהל מחלקת אורולוגיה במכון סמית בניו-יורק שבארה"ב, אומר: "בביקור המעקב הראשון, לאחר מתן תרופות לערמונית מוגדלת, חייב הרופא לשאול את המטופל בקשר לתסמינים שקשורים בדיכאון. מקובלת עלי מסקנתם של עורכי המחקר כי תרופות אלה מסוג 5ARIs אכן מעניקות תועלות משמעותיות למטופלים בקשר לתסמיני השתנה שקשורים בבלוטת ערמונית מוגדלת, ועל המטופלים להמשיך בטיפול זה".
דר' ריצ'ארד קטנזארו מנהל מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים בניו-יורק שבארה"ב מציין שנשירת שיער גברית ובלוטת ערמונית מוגדלת אינם מצבים מסכני חיים. כך שהמחקר מעלה ספקות בקשר לטיב הטיפול במצבים כאלה עם תרופות מסוג 5ARIs אם לוקחים בחשבון את התסמינים הפסיכיאטריים.
"המחקר מעלה לדיון גם נושאים מעניינים אחרים: האם זה תפקידו של רופא להחליט ממה תהיה מורכבת איכות החיים של המטופל? האם סיכון זעום שהתרופה אכן תגרום להתגברות דיכאון והסבת נזק עצמי לא גובר על התועלת בטיפול במצב שאינו מסכן חיים, אם זה גורם למישהו תחושות קשות בקשר לחייו? במקרים מסוימים, למשל, גבר עם בלוטת ערמונית מוגדלת יתעורר מספר פעמים בלילה כדי ללכת לשירותים, האם זה חמור יותר מאשר להיות מדוכא? איכות חיים היא נושא שחייב להיות בבסיס שיחה בין מטופל לבין הרופא. תקשורת גלויה בקשר לתרופות ובקשר לתופעות הלוואי הצפויות היא המפתח. רופאים צריכים לנהל שיחה מקיפה עם המטופלים שלהם בקשר לסיכונים ידועים של תרופות אלה ולחוות את דעתם האם הם סבורים שהסיכונים גדולים מהתועלת האפשרית".
עוד על נשירת שיער
עוד על ערמונית מוגדלת
