טרשת עורקים

אילן בומפלד מחלות לב וכלי דם השארת תגובה 570 צפיות

טרשת עורקים, או בשמה הלועזי אטרוסקלרוזיס, היא מצב רפואי שבו עורקים גדולים ובינוניים בגוף הולכים ונחסמים על-ידי חומרים שומניים, כמו כולסטרול. חומרים אלה שוקעים בדפנות העורקים ויוצרים רבדים טרשתיים. מצב זה הוא בעל פוטנציאל של החמרה ברבות הזמן.

מהי טרשת עורקים?

מערכת כלי הדם עשויה מעורקים ומורידים. עורקים הם כלי דם שמובילים חמצן ורכיבי תזונה מהלב אל כל חלקי הגוף. עורקים בריאים הם גמישים, חזקים ואלסטיים. ברבות הזמן, לחץ רב מדי בעורקים יכול לגרום להתעבותן ולהתקשותן של דפנות העורקים, דבר שיכול להגביל את זרימת הדם לאברים ולרקמות. תהליך זה נקרא ארטריוסקלרוזיס, או התקשות של העורקים.

טרשת עורקים היא סוג ספציפי של התקשות ואבדן גמישות של עורקים שמלווה בהצטברות של שומנים בתוך דפנות העורקים ועליהם בצורת רובד טרשתי שיכול לצמצם את זרימת הדם בהם. על אף שטרשת עורקים נחשבת לעתים קרובות כבעיית לב, היא יכולה לפגוע בעורקים בכל מקום בגוף.

התקשות והצרות עורקים היא מצב שיכול להיות מסוכן משתי סיבות:

זרימת דם מוגבלת לאיבר יכולה להזיק לו ולמנוע ממנו לתפקד כראוי.
אם הרובד הטרשתי פוקע (מתפוצץ) הוא יגרום להתפתחות קריש דם במקום. קריש הדם יכול לחסום אספקת דם לאבר חשוב, כמו הלב, ולעורר התקף לב, או המוח, ולעורר שבץ.

טרשת עורקים היא מצב שאפשר למנוע אותו ואפשר לטפל בו.

תסמיני טרשת עורקים

טרשת עורקים מתפתחת באופן הדרגתי. טרשת עורקים אינה מייצרת, בדרך כלל, תסמינים כלשהם עד אשר זרימת הדם הופכת מוגבלת או נחסמת לגמרי, דבר שגורם להופעתה של מחלת כלי דם (CVD). סוג מחלת כלי הדם והתסמינים שכרוכים בה תלוי במקום שבו אירעה חסימה חלקית או מלאה בעורק.

מחלות ומצבים רפואיים שידוע שנגרמים בגלל טרשת עורקים הם:

מחלת עורקים היקפיים.

מחלה זו מתחוללת כאשר מקום החסימה הוא בעורקי הגפיים (ברוב המקרים, ברגליים). התסמין השכיח ביותר הוא כאב ברגל אחת או בשתיהן, בדרך כלל, בירך, בשוק או בכף הרגל. אפשר לחוש בכאב דמוי התכווצות או תחושה של נימול או כבדות בשרירים. הכאב, בדרך כלל, בא והולך, ומחמיר בעת ביצוע פעילות גופנית שכרוכה בשימוש ברגליים כמו הליכה או טיפוס במדרגות. הדבר קורה משום שמאמץ גופני מגביר את הצורך בהספקת דם לשרירים, אך בגלל הצרות העורקים, הצורך אינו מתמלא והתוצאה היא תסמיני כאב שונים.

תסמינים נוספים של מחלת עורקים היקפיים הם:

– חולשה או נימול ברגליים.

– הופעת פצעים ברגליים שאינם מחלימים.

– שינוי בצבע העור ברגליים.

– נשירת שיער ברגליים.

– התעבות של ציפורניים.

– אין-אונות (אצל גברים).

תעוקת לב.

מצב רפואי זה נגרם בגלל אספקת דם מופחתת לשריר הלב. התסמין השכיח ביותר הוא תחושת כאב או אי-נוחות בחזה. הכאב יכול להיות עמום, כבד או מלווה בתחושת כיווץ, שחולף בדרך כלל תוך דקות ספורות.

כאב שכרוך בתעוקת לב יכול להתפשט מהחזה אל הזרוע השמאלית, לצוואר, ללסת ולגב. הכאב מופיע בדרך כלל בעקבות פעילות גופנית או עקה רגשית. במקרים מסוימים, הכאב מתפתח בעת מזג אוויר קר או לאחר אכילת ארוחה.

אנשים שלוקים בתעוקת לב חווים לעתים את התסמינים הבאים:

– קוצר נשימה.

– בחילה.

– עייפות.

– סחרחורת.

– גיהוק.

– חוסר שקט.

מפרצת.

טרשת עורקים מחלישה את דפנות כלי הדם, יכול הדבר להוביל להיווצרות של מפרצת (תפיחה דמוית בלון של כלי הדם). אם מפרצת הולכת וגדלה ישנה סכנה שדופן העורק תפקע (תקרע), דבר שיכול לגרום לדימום פנימי קטלני ולנזק באיבר.

מפרצת יכולה להתפתח בכל מקום בגוף, אך שני הסוגים השכיחים ביותר של מפרצת הם מפרצת במוח ומפרצת באבי העורקים (כלי דם גדול שיורד מהלב אל חלל הבטן).

אם פוקעת מפרצת באבי העורקים, חווים כאב פתאומי וחמור באמצע הבטן או בצידה. גברים יכולים לחוש הקרנה לשק האשכים. תסמיני מפרצת שפקעה במוח מתחילים בדרך כלל בכאב ראש פתאומי וחמור, שמתואר כמו מכה על הראש, שתוצאתה כאב משתק בעוצמה שלא חווינו קודם לכן.

יש להזמין מיד ניידת טיפול נמרץ אם מתעורר חשד שאתה או מישהו שאתה מכיר חווה מפרצת שהתפקעה.

התקף לב.

אם אחד הרבדים הטרשתיים בעורקים הכליליים (העורקים שמספקים דם לשריר הלב) פוקע (מתפוצץ), יכול להיווצר קריש דם. אם קריש הדם חוסם את אספקת הדם ללב, יגרום הדבר להתקף לב.

תסמיני התקף לב כוללים:

– כאב בחזה שממוקם, בדרך כלל, במרכז החזה ויכול להיות מלווה בתחושה של לחץ, כיווץ או סחיטה.

– כאב בחלקים אחרים בגוף שהתחושה היא שהכאב נע מהחזה אל הזרועות (בדרך כלל זרוע שמאל, על אף שאפשר להרגישו בשתי הזרועות), אל הלסת, הצוואר, הגב והבטן.

– תחושת חרדה קיצונית (דומה להתקף פניקה).

– קוצר נשימה.

– בחילה.

– סחרחורת.

– שיעול.

– הקאות.

– חרחור.

יש לזמין מיד ניידת טיפול נמרץ אם מתעורר חשד שאתה או מישהו שאתה מכיר עובר התקף לב.

שבץ.

קרישי דם יכולים לחסום אספקת דם למוח ולגרום לשבץ. התסמינים העיקריים של שבץ יכולים לכלול צניחה של צד אחד של הפנים, חוסר אפשרות לחייך או שזווית הפה והעין נפולות. אדם שחשוד כי לקה בשבץ, בגלל חולשה או אבדן תחושה בזרועות, אפשר שלא יוכל להרים את שתי ידיו ולהשאירן מורמות. הדיבור יכול להיהפך משובש.

סימנים ותסמינים אחרים של שבץ כוללים:

– סחרחורת.

– קשיי תקשורת (קושי לדבר וקושי להבין מה אומרים אנשים אחרים).

– בעיות בשיווי משקל ובקואורדינציה.

– קשיי בליעה.

– כאבי ראש חמורים.

– כהות או חולשה שתוצאתם שיתוק מלא באחד מצידי הגוף.

– אבדן הכרה (במקרים חמורים).

ישנו מצב רפואי שקשור לשבץ שנקרא שבץ חסימתי חולף (TIA). במצב זה אספקת דם למוח נפגעת באופן זמני. תסמיני שבץ חסימתי חולף זהים לתסמיני שבץ, אך חולפים תוך דקות ספורות או שעות ספורות. אין להקל ראש ב- TIA מכיוון שזהו אות אזהרה רציני לכך שקיימת בעיה באספקת דם למוח.

יש לזמין מיד ניידת טיפול נמרץ אם מתעורר חשד שאתה או מישהו שאתה מכיר עובר שבץ.

גורמים לטרשת עורקים

ברבות הזמן, ככול שאנו מזדקנים, עורקינו מתחילים, באופן טבעי, להתקשות ולהיהפך לצרים יותר, דבר שיכול להוביל להתפתחות טרשת עורקים. למרות שהגורם המדויק לטרשת עורקים אינו ידוע, מקובל לשער שהיא מתחילה בנזק או בפציעה במעטה הפנימי של העורק.

לאחר שהדופן הפנימית של העורק ניזוקה, תאי דם שנקראים טסיות נדבקים לאתר הפציעה בניסיון לתקן את הפציעה בעורק. במרוצת הזמן, משקעים שומניים שמורכבים מכולסטרול ושאר תוצרי פסולת תאית, מצטברים באתר הפציעה, מתקשים, ומצרים את קוטרו של העורק. האברים והרקמות, שניזונים מהעורק החסום באופן חלקי, אינם מקבלים מספיק דם לשם תפקוד תקין.

הנזק לדופן העורק יכול להיגרם על-ידי:

תזונה עשירה בשומנים ובכולסטרול. כולסטרול הוא סוג של שומן שאנו זקוקים לו לתפקוד הגוף. כולסטרול מסייע בייצור הורמונים, בבניית קרומי התאים ובהגנה על קצות העצבים. ישנם שני סוגים עיקריים של כולסטרול:

כולסטרול מסוג LDL שרובו שומן ומיעוטו חלבון. סוג זה של כולסטרול יכול לחסום את עורקינו, לכן מקובל לכנותו הכולסטרול הרע.
כולסטרול מסוג HDL שרובו חלבון ומיעוטו שומן. סוג זה של כולסטרול יכול לסייע בצמצום חסימות בעורקים, לכן מקובל לכנותו הכולסטרול הטוב.

רוב הכולסטרול שאנו זקוקים לו מיוצר בכבד. אם אנו אוכלים מזונות עשירים בשומנים רוויים, הם מתפרקים והופכים לכולסטרול רע. כולסטרול רע נדבק לדפנות העורקים בצורת משקעים שומניים, שמצטברים בהדרגה, מצרים את קוטר העורק או אף חוסמים לחלוטין את אספקת הדם.

בנוסף על תזונה עשירה בשומנים רוויים, גם חוסר בפעילות גופנית סדירה, השמנת יתר ושתייה מופרזת של אלכוהול יכולים להגביר את רמות כולסטרול מסוג LDL.

עישון. עישון יכול לגרום לנזק בדפנות העורקים. אם העורקים ניזוקו על-ידי עישון, תאי דם שנקראים טסיות, יצטברו באתר הנזק כדי לנסות לתקנו. הצטברות הטסיות מצרה את העורקים. עישון גם מפחית את יכולתו של הדם להוביל חמצן לגוף, דבר שמגדיל את הסיכוי להיווצרות קרישי דם.

יתר לחץ דם. לחץ דם גבוה יכול להזיק לעורקים. העורקים בנויים להוביל דם בלחץ מסוים. אם לחץ זה מתגבר, דפנות העורקים ניזוקות. יתר לחץ דם יכול להיגרם על-ידי:

– השמנת יתר.

– שתייה מופרזת של אלכוהול.

– עקה.

– עישון.

– חוסר בפעילות גופנית.

סוכרת. סוכרת מסוג 1 או מסוג 2 שאינן מטופלות כראוי מותירות רמות גבוהות מדי של סוכר בדם. עודף סוכר יכול לגרום לנזק לדפנות העורקים.

השמנת יתר. משקל עודף או השמנת יתר אינם מעלים באופן ישיר את הסיכון להתפתחות טרשת עורקים ומחלות כלי דם (CVD), אך הם מובילים להתפתחות גורמי סיכון אחרים, כמו:

– סיכון מוגבר להתפתחות יתר לחץ דם.

– נטייה לרמות כולסטרול גבוהות כתוצאה מאכילת תזונה עשירה בשומנים.

– סיכון מוגבר לפתח סוכרת מסוג 2.

חוסר בפעילות גופנית. כמו עודף משקל או השמנת יתר, חוסר בפעילות גופנית אינו קשור באופן ישיר לסיכון מוגבר לטרשת עורקים ולמחלות כלי דם. חוסר בפעילות גופנית קשור גם קשור להשמנת יתר וליתר לחץ דם.

אלכוהול. שתייה מופרזת של אלכוהול יכולה לגרום ללחץ דם גבוה ולרמות מוגברות של כולסטרול, ובכך להגדיל את הסיכון להתפתחות טרשת עורקים ומחלות כלי דם. רוב השתיינים הכבדים נוטים גם להיות בעלי הרגלים מזיקים לבריאות, כמו עישון, אכילת תזונה עשירה בשומנים ועיסוק מועט בפעילות גופנית.

עבר משפחתי. אם לקרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורה, אח או אחות) יש טרשת עורקים ומחלת כלי דם, הסיכון לפתח בעיית בריאות זו כפול בהשוואה לכלל האוכלוסייה.

זיהום אוויר. מחקר שנערך בשנת 2009 העלה את הטענה שזיהום אוויר, ובמיוחד זיהום אוויר מכלי רכב, יכול לגרום לעלייה קלה ברמות של טרשת עורקים. חוקרים מצאו שמגורים בטווח של פחות מ- 50 מטרים מציר תנועה ראשי גרם לרמות גבוהות יותר של טרשת עורקים מן המצופה.

בדיקות ואבחון טרשת עורקים

טרשת עורקים אינה מאופיינת בתסמינים עד אשר מופיעה מחלת כלי דם (CVD). בדיקת רופא, כחלק מבדיקות תקופתיות שגרתיות, יכולה לזהות סימנים להצרות ולהתקשות עורקים. הסימנים הם:

דופק חלש או אי-קיומו של דופק מתחת לאזור המוצר בעורק.
לחץ דם מופחת באיבר שנפגע.
קולות רחש בעורקים שנשמעים בסטתוסקופ.
סימנים למפרצת בבטן או מאחורי הברך.
פצעים שמחלימים בקושי רב באזורים בעלי זרימת דם מוגבלת.

על סמך ממצאי בדיקת רופא אפשר שנזדקק לבדיקות אבחון נוספות:

בדיקות דם. בדיקות מעבדה יכולות לזהות רמות מוגברות של כולסטרול וסוכר בדם שיכולות להגביר את הסיכון לטרשת עורקים.

בדיקת על-קול (אולטרה-סאונד) דופלר. זו בדיקת אולטרה-סאונד מיוחדת שמודדת את לחץ הדם בנקודות שונות לאורך הזרועות או הרגליים. מדידות אלו מאפשרות לרופא לגלות את דרגתן של חסימות שונות בעורקים, ולמדוד את מהירות זרימת הדם בעורקים.

מדד קרסול מרפק. בדיקה זו מגלה אם קיימת טרשת עורקים ברגליים. הרופא משווה את לחץ הדם בקרסול עם לחץ הדם בזרוע. הבדל לא תקין בין המדידות יכול להצביע על מחלת עורקים היקפיים, שנגרמת בדרך כלל על-ידי טרשת עורקים.

תרשים חשמליות הלב (ECG). בדיקה זו מתעדת אותות חשמליים שעוברים בלב. בדיקת ECG מגלה לעתים קרובות ראיות להתקף לב קודם או להתקף לב בהתפתחות. אם סימנים ותסמינים של בעיות לב מופיעים בתכיפות גבוהה בעת פעילות גופנית, יבקש הרופא לבצע בדיקת לב במאמץ במהלך רישום חשמליות הלב.

בדיקת לב במאמץ. בדיקת לב במאמץ משמשת לאיסוף נתונים על טיבה של פעולת הלב בעת פעילות גופנית. מכיוון שפעילות גופנית גורמת ללב לשאוב דם מהר יותר וחזק יותר מכפי שנעשה במהלך רוב פעילות השגרה, בדיקת לב במאמץ יכולה לגלות בעיות בלב שלא ניתן היה להבחין בהן בדרך אחרת. הבדיקה כוללת הליכה על הליכון או רכיבה על אופני כושר בעוד שקצב הלב, לחץ הדם והנשימה נמדדים.

צנתור לב אבחוני. בדיקה זו מראה אם העורקים הכליליים (העורקים שמספקים דם לשריר הלב) מוצרים או חסומים. מזריקים חומר ניגוד צבעוני, בעזרת צנתר דק וארוך, לעורקים הכליליים, דבר שהופך אותם לנראים בהדמיית קרני רנטגן, וכך לגלות בהם אזורים חסומים.

בדיקות הדמיה אחרות. הרופא יכול להשתמש בהדמיית אולטרה-סאונד (על-קול), בהדמיית רנטגן ממוחשבת (CT) או בהדמיית לב בתהודה מגנטית (MRA) כדי לבדוק עורקים. בדיקות אלו מגלות הצרויות והתקשויות בעורקים גדולים, ואף מפרצות ורובדי סידן על דפנות העורקים.

טיפולים ותרופות לטרשת עורקים

שינוי באורח חיים, כמו אכילת תזונה בריאה ופעילות גופנית, הם לעתים קרובות הטיפול הטוב ביותר בטרשת עורקים. אך לפעמים צריך לנקוט בהליכים תרופתיים או ניתוחיים. מגוון של תרופות יכול להאט ולפעמים גם להפוך את מגמת ההתקדמות של טרשת עורקים. להלן כמה מהטיפולים השכיחים:

תרופות לכולסטרול. הורדה נמרצת של רמות כולסטרול מסוג LDL (הכולסטרול הרע) יכולה להאט, לעצור או אפילו להפחית את הצטברות המשקעים השומניים בעורקים. העלאת רמות כולסטרול מסוג HDL (הכולסטרול הטוב) יכולה אף היא לעזור. הרופא המטפל יוכל לסייע בבחירת התרופה המתאימה מתוך מבחר הסטטינים והפיבראיטים שקיים.

תרופות נגד הידבקות טסיות דם. הרופא יכול להמליץ על תרופות שמטרתן לצמצם את יכולת ההידבקות של טסיות דם, כמו אספירין למשל. מניעת הידבקות של טסיות דם מקטינה את הסבירות להתפתחות חסימות בעורקים מוצרים, ויצירת קרישי דם.

תרופות חוסמות בטא. תרופות אלו משמשות לטיפול במחלת לב כלילית. הן מורידות את הדופק ואת לחץ הדם, מפחיתות את העומס על הלב ומשככות לעיתים קרובות תסמיני כאב בחזה. תרופות חוסמות בטא מקטינות את הסיכון להתקף לב ולבעיות בקצב הלב.

תרופות מעכבות ACE. תרופות אלה מעכבות המרה של אנזים שנקרא אנגיוטנסין. הן יכולות לסייע בעיכוב התקדמות של טרשת עורקים על-ידי הורדת לחץ דם וייצור השפעות מועילות אחרות על עורקי הלב. תרופות מעכבות ACE מפחיתות גם את הסיכון להתקף לב חוזר.

תרופות חוסמות תעלות סידן. תרופות אלו מורידות את לחץ הדם ומשמשות לעתים לטיפול בתעוקת לב.

תרופות משתנות. יתר לחץ דם הוא גורם סיכון מרכזי לטרשת עורקים. תרופות משתנות מורידות לחץ דם.

לפעמים נדרש טיפול אגרסיבי יותר. אם אנו חווים תסמינים חמורים או שחסימה בעורק מסכנת איבר או רקמה, אנו יכולים להיות מועמדים לאחד מן ההליכים הניתוחיים הבאים:

צנתור. בהליך זה מכניס הרופא צנתר אל החלק החסום או המוצר של העורק ובעזרת בלון מתנפח דוחס את הרובד הטרשתי אל דפנות העורק. בדרך כלל, מקבעים תומכן (סטנט) באזור שהיה חסום כדי לסייע לעורק להישאר פתוח.

CEA (הסרת משקעים שומניים בעורקי התרדמה). במקרים מסוימים צריך להסיר מרבצים שומניים, בהליך ניתוחי, בעורקים שמובילים דם למוח, כדי להקטין סיכון לשבץ או למפרצת באבי העורקים.

טיפול טרומבוליטי. אם עורק חסום על-ידי קריש דם, אפשר להחדיר לעורק תרופה שממיסה קרישי דם.

ניתוח מעקפים. בהליך זה נוטל הרופא כלי דם ממקום אחר בגוף, או צינורית מחומר מלאכותי, ועוקף בעזרתם את אתר החסימה או ההצרות בעורק.

שינויים מומלצים באורח חיים

שינויים באורח חיים יכולים לעזור במניעה או בהאטה של התקדמות טרשת עורקים:

הפסקת עישון. עישון מזיק לעורקים. אם מעשנים, הפסקת עישון היא הדרך הטובה ביותר לעצור התקדמות של טרשת עורקים ולהפחית סיכון לסיבוכים.

פעילות גופנית ברוב ימי השבוע. פעילות גופנית סדירה גורמת לשרירינו להשתמש בחמצן ביתר יעילות. פעילות גופנית משפרת את זרימת הדם ומקדמת התפתחות של כלי דם חדשים שיוצרים מעקפים טבעיים סביב חסימות (כלי דם משניים). פעילות גופנית מסייעת בהורדת לחץ דם ובהפחתת סיכון לסוכרת. רצוי להתאמן 30-60 דקות ברוב ימי השבוע. אם איננו יכולים לבצע את הפעילות בבת אחת, אפשר לפצלה למקטעים של 10 דקות. אפשר לעלות במדרגות במקום להשתמש במעלית, אפשר לצעוד סביב למשרד בעת הפסקת הצהרים, או לבצע מספר שכיבות סמיכה או ישיבות סמיכה בזמן צפייה בטלוויזיה.

אכילת מזונות בריאים. תזונה בריאה ללב שמתבססת על פירות, ירקות ודגנים מלאים, ודלה בשומנים רוויים, כולסטרול ומלח, יכולה לסייע בשליטה על משקל גוף תקין, לחץ דם תקין ורמות תקינות של כולסטרול וסוכר בדם. כדאי לנסות להחליף לחם לבן בלחם מלא, לאכול תפוח, בננה או גזר כחטיף מתוק, ולקרוא את התוויות של מוצרי מזון כדי לשלוט בכמות המלח והשומנים שצורכים.

ירידה במשקל עודף ושמירה על משקל גוף בריא. אם יש לנו משקל עודף, ירידה צנועה אפילו של 2-5 קילוגרמים יכולה לעזור בהפחתת הסיכון ללחץ דם גבוה וכולסטרול גבוה, שהם גורמי סיכון עיקריים להתפתחות טרשת עורקים. ירידה במשקל מסייעת גם בהפחתת סיכון לסוכרת או לשליטה טובה יותר במחלה.

הפגת עקות. כדאי להפחית עקות (Stress) עד כמה שאפשר. אפשר לתרגל טכניקות לשליטה בעקות כמו הרפיית שרירים ונשימה עמוקה.

שינויים מומלצים בתזונה

מקובל שמזונות מסוימים ותוספי תזונה יכולים לעזור בהורדת רמות גבוהות של כולסטרול ולחץ דם גבוה, שני גורמי סיכון עיקריים להתפתחות טרשת עורקים. שאל בעצת הרופא לגבי התוספים הבאים: