הפרעות בקצב הלב

הפרעות בקצב הלב הן תוצאה של חסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב (l/rBBB (Bundle Branch Block). זו מחלה או בעיה במערכת החשמלית של הלב. קצב ליבו של אדם שלקה בחסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב אינו סדיר והוא אטי יותר מהרגיל. במקרים מסוימים יכולה פעולת הלב להיפסק אפילו ל- 20 שניות. חסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב נגרמת על-ידי עיכוב, חסימה או הפרעה במסלולים שבהם נעים הפולסים החשמליים שקוצבים את פעולת הלב.

מהן הפרעות בקצב הלב?

חסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב יכולה לפגוע באנשים שנראים בריאים. היא לעתים אות וסימן לבעיית לב אחרת שנמצאת ברקע. הפולסים החשמליים שקוצבים את הלב יכולים להיות מואטים או להיחסם כתוצאה מפציעה או נזק לשריר הלב, או כתוצאה מחסימה בכלי דם בלב. שינוי של אפילו שבריר שנייה באותות החשמליים יכול לגרום לחסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב .

לעתים חסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב מקשה על יכולת הלב להזרים דם כראוי במערכת כלי הדם, כלומר ששרירי הגוף ואבריו, כולל המוח, אינם מקבלים די חמצן לשם תפקוד תקין.

חסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב שלעצמה אינה מחייבת, בדרך כלל, טיפול ישיר. אך בעיות הבריאות שנמצאות ברקעה, כמו מחלת עורקים כליליים, מחייבות טיפול.

חסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב גורמת, בדרך כלל, לסחרחורת, התעלפות ולפרכוסים כתוצאה מנפילת לחץ דם. מחלת העורקים הכליליים, לעומתה, גורמת לכאבים בחזה (תעוקת לב) או להתקף לב.

ליבו של אדם בריא פועם בממוצע 60-80 פעימות בדקה. פעימת לב היא התכווצות אחת של שריר הלב, אשר מזרימה דם לגוף. כל התכווצות שריר נשלטת על-ידי אותות חשמליים שנעים בין העליות בחלקו העליון של הלב לבין החדרים שנמצאים בחלקו התחתון של הלב.

חסימה חלקית בדרכי ההולכה החשמלית של הלב – מתחוללת כאשר האותות החשמליים מעוכבים או נעצרים. הלב אינו פועם בקצב סדיר.

חסימה מלאה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב – מתחוללת כאשר האותות החשמליים נעצרים לגמרי. דופק הלב צונח ל- 40 פעימות בדקה בערך.

 

שלושה סוגים של חסימות בדרכי ההולכה החשמלית של הלב שגורמות הפרעות בקצב הלב:

חסימה מדרגה ראשונה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב. הכוונה בדרך כלל היא להפרעות קלות בקצב הלב, כמו דילוג על פעימה. זהו הסוג הקל ביותר של חסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב שאינו מצריך בדרך כלל טיפול, למעט מקרים בעלי השפעה קלינית על המטופל.

חסימה מדרגה שנייה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב. כמה מהאותות החשמליים אינם מגיעים כלל ללב, וישנה צניחה בשיעורי הדופק. החולה חווה סחרחורת ויכול להזדקק לקוצב לב.

חסימה מדרגה שלישית בדרכי ההולכה החשמלית של הלב או חסימה מלאה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב. אותות חשמליים אינם נעים בין העליות לבין החדרים. סוג זה שכיח יותר בקרב חולי לב. אם אינו מטופל באמצעות השתלת קוצב לב, קיים סיכון רציני להתקף לב.

ישנן שתי הסתעפויות של צרורות סיבי שריר בלב שמוליכים אותות חשמליים שקוצבים את פעימות הלב. צרור סיבים אחד יוצא מהעלייה הימנית אל החדר הימני, וצרור סיבים שני יוצא מהעלייה השמאלית אל החדר השמאלי. חסימת אותות במסלול הימני אינה נחשבת, בדרך כלל, לבעיה חמורה, אך חסימה במסלול השמאלי חמורה יותר ומצביעה, לעיתים תכופות, על סיכון להתפתחות מחלת העורקים הכליליים או על בעיית לב אחרת.

 

מהם הסימנים והתסמינים להפרעות בקצב הלב?

תסמין הוא דבר שהחולה חש בו ומדווח עליו, בעוד שסימן הוא דבר שאנשים אחרים, דוגמת הרופא, מבחינים בו. הסימנים והתסמינים העיקריים לחסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב הם:

• דופק נמוך או לא סדיר.
• קוצר נשימה.
• תחושה של דפיקות לב.
• סחרחורת.
• התעלפות.
• תחושה שעומדים להתעלף.
• כאב או אי-נוחות בחזה.
• קושי בביצוע פעילות גופנית, בגלל שלא מגיע מספיק דם לגוף.

סחרחורת, התעלפות, תחושה שעומדים להתעלף, כאב בחזה וקושי בביצוע פעילות גופנית יכולים להיגרם בגלל לחץ דם נמוך שמקורו בחסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב. חסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב שכיחה יותר בקרב קשישים מעשנים או בעלי עבר רפואי של מחלת לב.

 

מהם הגורמים להפרעות בקצב הלב בעקבות חסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב?

בלב בריא האותות החשמליים שנעים בתוך שריר הלב מאותתים לו להתכווץ ולפעום. האותות נעים במסלול שתחילתו במעלה הלב בסמוך לעליות הלב במקום שנקרא סינוס, המשכו בצומת שנקראת AV, וסופו בתחתית הלב בסמוך לחדרי הלב. לאורך המסלול ישנם צרורות של סיבי שרירי הלב שמתפצלים לשני ענפים, ענף ימני וענף שמאלי. לכל אחד מחדרי הלב יש ענף משלו. אם אחד הענפים נפגע הלב אינו פועם כשורה. האותות שמורים ללב לפעום יכולים להיות חסומים או מואטים. התוצאה היא התכווצות לא מתואמת של חדרי הלב.

להלן כמה גורמים לחסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב:

• פגיעה בשריר הלב (קרדיומיופתיה).
• פקקת בעורקי הלב.
• דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס).
• מחלה במסתמי הלב.
• התפתחות של רקמה צלקתית בלב לאחר ניתוח.

חסימה פתאומית בדרכי ההולכה החשמלית של הלב יכולה להתחולל לאחר התקף לב או לאחר ניתוח לב. לפעמים זהו מצב מולד.

 

איך מאבחנים הפרעות בקצב הלב?

בדיקת רופא המשפחה, שתתבסס על האזנה ללבו של הנבדק עם סטתוסקופ  שיחה על תסמינים וסימנים, ובחינת עברו הרפואי של הנבדק כמובן, יכולה לעורר חשד למחלת לב. במקרה כזה יופנה המטופל לקרדיולוג שהוא רופא שמתמחה בבעיות לב. להלן מספר בדיקות שעליהן יורה הקרדיולוג:

רישום הפעילות החשמלית של הלב (ECG). זוהי הבדיקה השכיחה ביותר לאבחון חסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב (BBB). מכשיר הבדיקה מתעד את פעילות הלב. כמה אלקטרודות מוצמדות בנקודות שונות על החזה ומגלות דפוסים של אותות חשמליים שעוברים בלב בצורת גלים. אי-תקינות במבנה הגלים יכולה להצביע על חסימה בענף של סיבי שריר שמוליכים את האותות החשמליים. בבדיקה זו ניתן לקבוע האם החסימה היא בענף הימני או בענף השמאלי.

מקלט הולטר. זהו אביזר נייד שמתעד את דופק הלב וקצבו. המטופל מתבקש להצמיד את האביזר מתחת לבגדיו למשך יום או יומיים כדי לתעד את הפעילות החשמלית של ליבו במהלך שגרת יומו. על גבי האביזר ישנו כפתור שאפשר ללחוץ עליו כאשר חשים בתסמינים. דבר זה מאפשר לרופא לראות איזה קצבי לב היו בעת הופעת התסמינים.

אקו- לב (Echocardiogram). הדמיית על-קול (אולטרה-סאונד) שמאפשרת לרופא לראות את שרירי הלב ואת שסתומיו.

בדיקת מיטה מסתובבת. הנבדק שוכב על משטח שאפשר לשנות את זוויתו. שינוי בזוויות יכול לעורר באופן יזום הפרעות בקצב הלב ולהצביע על קיומה של חסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב .

 

מהן אפשרויות הטיפול בהפרעות בקצב הלב?

אין בנמצא טיפול ספציפי בחסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב. רוב האנשים שלוקים ב- BBB אינם חשים בתסמינים ואינם זקוקים לטיפול. אך אלה שהם בעלי בעיות רקע שיכולות לגרום לחסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב יזדקקו לטיפול בבעיות הרקע.

מכיוון שחסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב משפיעה על הפעילות החשמלית של הלב, קשה לפעמים בגללה לאבחן בעיות לב אחרות, ובמיוחד התקף לב.

תרופות. תרופות תשמשנה לטיפול בבעיות הרקע, כמו תרופות ליתר לחץ דם (לחץ דם גבוה).

לפי הנחיות אגודת הלב האמריקנית (AHA), שמקובלות גם ברוב העולם המערבי, מטופלים עם חסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב בענף השמאלי שעברו התקף לב צריכים להיות מטופלים במדללי דם ובתרופות להמסת קרישי דם. שני סוגי תרופות אלו מגדילים את הסיכון לדימומים פנימיים בגוף.

קוצב לב.

אם למטופל יש עבר של התעלפויות, יכולים הרופאים להמליץ על השתלת קוצב לב מלאכותי. זהו אביזר שמופעל על-ידי סוללה ומושתל מתחת לעור. גודלו כמטבע ומשקלו פחות מ- 25 גרמים. הקוצב מושתל בקרבת עצם הבריח בניתוח בהרדמה מקומית שאורך כ- 1-2 שעות.

קוצבי לב היום הם אביזרים מתוחכמים ביותר. אפשר לתכנתם לייצר אות חשמלי רק בעת הצורך. כמה מהם יכולים לזהות האם פעימות הלב נעצרו ולייצר פולס חשמלי שיאתחל אותן. הסוללה מחזיקה שנים רבות עד שמתעורר צורך להחליפה.

קוצבי לב אינם מושפעים מטלפונים סלולריים או ממכשירים חשמליים ביתיים. אדם שהשתילו בו קוצב לב אינו יכול לעבור הדמיה בתהודה מגנטית (MRI). כמו כן עליו להימנע ממעבר בשערים ביטחוניים שיש בהם גלאי מתכות מגנטי.

 

מהם הסיבוכים של הפרעות בקצב הלב?

אנשים שלקו בחסימה בדרכי ההולכה החשמלית של הלב בענף השמאלי נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים מאלה שלקו בבעיה בענף הימני. להלן דוגמאות של כמה סיבוכים:

• קצב לב לא סדיר (אריתמיה).
• קצב לב אטי (ברדיקרדיה).
• דום לב. אין התכווצות כלל או שישנה התכווצות בלתי מספקת של החדר השמאלי של הלב, שמובילה לכשל מיידי של מערכת כלי הדם בכל הגוף.
• מוות פתאומי. מוות בלתי צפוי של מטופל בגלל בעיות לב שקורה תוך שעה מהופעת התסמינים.