זאבת (לופוס)

זאבת (לופוס) היא מחלה אוטואימונית דלקתית כרונית שמתחוללת כאשר המערכת החיסונית שלנו תוקפת את רקמות הגוף ואבריו. הדלקת שנגרמת על-ידי זאבת (לופוס) יכולה לפגוע במערכות גוף רבות ושונות, כגון: מפרקים, עור, כליות, תאי דם, מוח, לב וריאות.

זאבת (לופוס) יכולה להיות קשה לאבחון משום שתסמיניה וסימניה דומים עד מאוד לתסמיני מחלות אחרות. הסימן המובהק ביותר של זאבת (לופוס), פריחה על הפנים שדומה לכנפי פרפר פרושות על שתי הלחיים, מופיעה במקרים רבים של המחלה אך לא בכולם.

אנשים מסוימים נולדים עם נטייה לפתח זאבת, שיכולה להתעורר בעקבות זיהומים, בגלל תרופות מסוימות ואפילו חשיפה לקרינת השמש. אין מרפא לזאבת, אך הטיפולים הקיימים יכולים לעזור בהשגת שליטה מסוימת בתסמיני המחלה.

תסמיני זאבת (לופוס)

אין שני מקרי זאבת (לופוס) זהים לגמרי. תסמיני המחלה יכולים להופיע בפתאומיות או להתפתח באיטיות, התסמינים יכולים להיות קלים או חמורים, והם יכולים להיות זמניים או קבועים. רוב המטופלים עם זאבת (לופוס) חווים את המחלה באופן מתון עם אפיזודות שנקראות התלקחות שבהן התסמינים מחמירים לזמן מה ולאחר מכן משתפרים או אף נעלמים לגמרי לפרקי זמן מסוימים.

הסימנים והתסמינים שנחווה תלויים במערכת הגופנית שנפגעה על-ידי המחלה. הסימנים והתסמינים השכיחים ביותר הם:

• עייפות וחום
• כאבי מפרקים, מלווים בנוקשות ונפיחות
• פריחה דמוית פרפר על הפנים שמכסה את הלחיים ואת גשר האף.
• פצעים על העור שמופיעים או מחמירים עם חשיפה לקרני השמש
• אצבעות הידיים והרגליים הופכות לבנות או כחולות כשהן נחשפות לקור או בתקופות של סטרס ומתחים
• קוצר נשימה
• כאבים בחזה
• יובש בעיניים
• כאבי ראש, בלבול ואובדן זיכרון

מתי לפנות לרופא

צריך לפנות לרופא אם מפתחים פריחה בלתי מוסברת, חום שאינו חולף, כאב עיקש או עייפות שאינה חולפת לאחר מנוחה.

זאבת (לופוס) מתחוללת כאשר המערכת החיסונית תוקפת רקמות בריאות בגופנו. סביר כי זאבת היא תוצאה של שילוב בין הגנטיקה שלנו לבין תנאי הסביבה שבה אנו חיים. נראה כי אנשים עם מועדות מולדת לזאבת יפתחו את המחלה כאשר הם באים במגע עם דבר מה בסביבתם שיכול לעורר לופוס.

גורמים אפשריים לזאבת

הסיבה להופעת זאבת, במרבית המקרים, אינה ידועה. להן מספר דברים שיש בהם פוטנציאל לעורר לופוס:

• קרינת השמש. חשיפה לקרינת השמש יכולה לגרום להופעת פצעי זאבת על העור או לעורר תגובה פנימית באנשים שרגישים למחלה.
• זיהומים. קיומו של זיהום יכול להוביל להתפתחות זאבת או לגרום להישנות המחלה בקרב אנשים מסוימים.
• תרופות. מחלת זאבת יכולה להתעורר בעקבות נטילה של סוגים מסוימים של תרופות נגד התקפים, תרופות ללחץ דם גבוה ואנטיביוטיקה. אנשים שלקו בזאבת בהשראת תרופות יבחינו כי התסמינים חולפים כאשר הם מפסיקים את נטילת התרופות.

גורמים שמגבירים סיכון להופעת לופוס הם:

• מגדר. לופוס שכיח יותר בקרב נשים.
• גיל. על אף שזאבת תוקפת אנשים בכל הגילאים, שכיחות אבחון המחלה בין גיל 15-40 שנים גבוה יותר.
• גזע. לופוס שכיח יותר בקרב שחורים, היספאנים ואסייתיים.

איזה אברים יכולים להיפגע על-ידי זאבת (לופוס)?

דלקת שנגרמת על-ידי זאבת (לופוס) יכולה לפגוע באברים הבאים:

• כליות. זאבת יכולה לגרום לנזק רציני בכליות. אי-ספיקת כליות היא אחד מגורמי התמותה המובילים של אנשים עם זאבת. סימנים ותסמינים של בעיות בכליות כוללים גירוד ועקצוץ בכל הגוף, כאב בחזה, בחילות, הקאות ובצקות (נפיחות) ברגליים.
• מוח ומערכת העצבים המרכזית. אם המוח שלנו נפגע על-ידי זאבת, נחווה כאבי ראש, סחרחורות, שינויי התנהגות, הזיות ואפילו שבצים או התקפים. רבים מהלוקים בזאבת חווים בעיות זיכרון ויכולים להופיע קשיים ביכולתם לבטא את מחשבותיהם.
• דם וכלי דם. זאבת יכולה להוביל לבעיות דם, כולל אנמיה, סיכון מוגבר לדימומים או להופעת קרישי דם. זאבת יכולה לגרום גם לדלקת בכלי דם (וסקוליטיס).
• ריאות. זאבת מגבירה את הסיכוי להתפתחות דלקת בקרומי חלל החזה, דבר שהופך את הנשימה למכאיבה. ישנה גם מועדות רבה יותר לדלקת ריאות.
• לב. זאבת יכולה לגרום לדלקת בשריר הלב, בעורקי הלב ובקרומי הלב (פריקרדיטיס). הסיכון למחלות לב ולהתקף לב מתגבר באופן ניכר.

סוגים אחרים של סיבוכים

זאבת מגבירה סיכון לדברים הבאים:

• זיהום. אנשים עם זאבת פגיעים יותר לזיהום בגלל שמחלתם ודרך הטיפול במחלה מחלישות את המערכת החיסונית. זיהומים שכיחים שמתפתחים בקרב מטופלים עם לופוס כוללים: זיהום בדרכי השתן, זיהום בדרכי הנשימה, זיהומי שמרים, זיהומי סלמונלה, הרפס ושלבקת חוגרת.
• סרטן. לופוס מגביר, ככל הנראה, סיכון לסרטן.
• נמק ברקמת העצם. מוות של רקמת עצם מתחולל כאשר הספקת הדם לעצם מצטמצמת. נמק ברקמת העצם מוביל, במקרים רבים, לשברים קטנים בעצם ובסופו של דבר לקריסה של העצם. מפרק הירך הוא הנפגע השכיח מנמק ברקמת העצם.
• סיבוכי הריון. נשים עם זאבת נמצאות בסיכון מוגבר להפלה. זאבת אף מגבירה את הסיכון ללחץ דם גבוה במהלך ההריון (רעלת הריון) ולידה בטרם עת (לידת פג). כדי להפחית סיכון לסיבוכים אלה ממליצים רופאים לדחות את ההריון עד ששולטים על מהלך המחלה במשך לפחות ששה חודשים.

אבחון

אבחון של לופוס יכול להיות קשה מכיוון שהסימנים והתסמינים משתנים באופן ניכר בין אדם לאדם. תסמיני לופוס משתנים גם במרוצת הזמן והם חופפים לתסמינים של מחלות רבות אחרות. אין בנמצא בדיקה אחת לאבחון לופוס. להלן שילוב של בדיקות דם ושתן, עם סימנים ותסמינים ובדיקה גופנית שמובילים לאבחון המחלה:

בדיקות מעבדה – בדיקות דם ובדיקות שתן:

• ספירת דם מלאה. בבדיקה זו נמדדים מספר תאי הדם האדומים, מספר תאי הדם הלבנים, מספר טסיות הדם וכמות המוגלובין. תוצאות הבדיקה יכולות להצביע אם יש לנו אנמיה, שהיא דבר שכיח בזאבת. ספירה נמוכה של תאי דם לבנים או של טסיות דם אף היא אופיינית לזאבת.
• שקיעת דם. בבדיקה זו קובעים את שיעור שקיעת תאי דם אדומים בתחתית המבחנה לאחר שעה. שקיעה בשיעור מהיר מהנורמה יכולה להצביע על מחלה מערכתית כמו לופוס. שקיעת דם אינה בדיקה ספציפית לאבחון לופוס. שקיעת דם מהירה מהנורמה מתחוללת אם לוקים בזאבת, במחלה דלקתית אחרת, בסרטן או בזיהום.
• תפקודי כבד ותפקודי כליות. בדיקות דם להערכת תפקודי כבד ותפקודי כליות. לופוס פוגע בתפקודי אברים אלה.
• בדיקת שתן. בדיקה של דגימת שתן יכולה לגלות רמות חלבונים מוגברות בשתן או רמות מוגברות של תאי דם אדומים בשתן. דברים שקורים כאשר לופוס פגע בתפקודי כליות.
• בדיקת נוגדנים אוטואימוניים (ANA). תוצאה חיובית של נוכחות של נוגדנים אוטואימוניים (נוגדנים שתוקפים את גרעין התא) מצביעה על מערכת חיסונית מגורה לפעילות נמרצת נגד רקמות ואברים של הגוף. תוצאה חיובית בבדיקה זו אופיינית לרוב האנשים שלקו בזאבת, אך צריך לזכור כי לרוב הנבדקים עם תוצאה חיובית בבדיקה זו אין לופוס. אם התקבלה תוצאה חיובית יערכו בדיקות נוגדנים ספציפיות יותר.

בדיקות הדמיה

אם הרופא חושד שזאבת פגעה בריאות או בלב שלנו, תערכנה הבדיקות הבאות:

• צילום חזה ברנטגן. הדמיה של בית החזה תוכל לגלות צללים שמצביעים על אפשרות של נוזלים או דלקת בריאות.
• אקו לב. בדיקה זו שעושה שימוש בגלי על קול (אולטרה סאונד) מייצרת הדמיה בזמן אמת של ליבנו הפועם. אפשר בעזרת אקו לב לבחון בעיות במסתמי הלב ובחלקים אחרים של הלב.

ביופסיה

זאבת יכולה להזיק לכליות בדרכים רבות ושונות, והטיפול שנדרש משתנה בהתאם לסוג הנזק שהתחולל. במקרים מסוימים יש צורך בנטילת דגימה קטנה (ביופסיה) של רקמת הכליה כדי לקבוע מהו הטיפול המיטבי. דגימת הרקמה נלקחת בעזרת מחט דקה שמוכנסת לגוף דרך חתך זעיר.

טיפול

טיפול בזאבת תלוי בסימנים ובתסמינים שלנו. ההחלטה לטפל בסימנים ובתסמינים ובאיזה תרופות להשתמש מחייבת שיחה רצינית עם הרופא על תועלות ונזקים אפשריים של הטיפול. כאשר התלקחות התסמינים והסימנים דועכת, אפשר שנזדקק להחלפת התרופות או לשינוי במינון שלהן. התרופות השכיחות ביותר שמשמשות לשליטה ולבקרה של לופוס הן:

• תרופות נוגדות דלקת. תרופות נוגדות דלקת מסוג NSAIDs ללא מרשם רופא כמו נפרוקסן ואיבופרופן יכולות לשמש לטיפול בכאב, בנפיחות ובחום שקשורות בזאבת. תרופות חזקות יותר מסוג זה מחייבות מרשם רופא. תופעות הלוואי של תרופות מסוג NSAIDs כוללות, דימום בקיבה, בעיות כליות וסיכון מוגבר לבעיות לב.
• תרופות נגד מלריה. תרופות שמשמשות כטיפול במלריה יכולות לסייע בשליטה על לופוס. תופעות לוואי של תרופות אלה כוללות, כאבי בטן, ולעיתים נדירות ביותר נזק לרשתית העין.
• קורטיזונים. פרדניסון וסוגי אחרים של קורטיזונים יכולים לנגוד דלקת של לופוס, אך לעיתים קרובות, הם יוצרים תופעות לוואי ארוכות טווח, כולל עלייה במשקל, מועדות לחבלות ופציעות, דלדול עצמות (אוסטאופורוזיס), לחץ דם גבוה, סוכרת וסיכון מוגבר לזיהומים. הסיכון לתופעות לוואי הוא תלוי מינון (מינון גבוה – סיכון מוגבר) ותלוי משך הטיפול (טיפול ממושך – סיכון מוגבר).
• מדכאי המערכת החיסונית. תרופות שמדכאות את תגובת המערכת החיסונית יכולות להועיל במקרים רציניים של לופוס. תופעות לוואי אפשריות הן: סיכון מוגבר לזיהום, נזק לכבד, ירידה בפוריות וסיכון מוגבר לסרטן. תרופות חדשות יותר של מדכאי המערכת החיסונית מפחיתות אף הן תסמיני לופוס ותופעות הלוואי שלהן כוללות בחילה, שלשול וחום.

התמודדות עם זאבת

עלינו לנקוט במספר צעדים כדי לדאוג לגופנו אם לקינו בזאבת. אמצעים פשוטים יכולים לעזור לנו למנוע התלקחות של תסמיני לופוס, ואם הם מתחוללים, להתמודד טוב יותר עם התסמינים שחווים. להלן צעדים שראוי לנקוט:

• לבקר באופן סדיר אצל רופא. ביקורת סדירה אצל הרופא במקום פגישות רק כאשר התסמינים מחריפים יכולה לעזור במניעת התלקחויות של לופוס ויכולה להועיל בהתייחסות אוהדת לבעיות שגרתיות, כמו סטרס, תזונה ופעילות גופנית שטיפול בהן יכול לעזור במניעת סיבוכים של לופוס.
• לנוח כראוי. אנשים עם לופוס חווים לאות, ששונה מעייפות נורמלית, שאינה נפתרת בהכרח במנוחה. מסיבה זו, נתקשה להחליט מתי עלינו להאט את הקצב. מה שברור הוא שעלינו להרבות בשינה מרעננת בלילה ובתנומות קצרות במשך היום ולקחת לעצמנו פסקי זמן אם מתעורר צורך.
• להיחשף לשמש בחוכמה. מכיוון שקרינה אולטרה סגולה יכולה לעורר התלקחות של לופוס, עלינו להתלבש בצורה שמגנה על העור, כובע רחב שוליים, חולצות עם שרוול ארוך ומכנסיים ארוכים. להשתמש בקרם עם מסנן קרינה (מינימום 50) בעת שיוצאים מחוץ לבית.
• פעילות גופנית סדירה. פעילות גופנית יכולה לעזור לנו להחלים מהתלקחות של לופוס, להפחית את הסיכון להתקף לב, לסייע במאבק בדיכאון ולקדם את איכות החיים שלנו.
• לא לעשן. עישון מגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם ויכול להחמיר השפעות של לופוס על הלב וכלי הדם.
• לאכול תזונה בריאה. תזונה בריאה פירושה לשים דגש על אכילת פירות, ירקות ודגנים מלאים. במקרים מסוימים נאלץ להקפיד על תזונתנו ולהימנע ממזונות מסוימים, במיוחד אם יש לנו לחץ דם גבוה, נזק בכליות או בעיות במערכת העיכול.

רפואה משלימה או רפואה אלטרנטיבית

רפואה משלימה ו/או רפואה אלטרנטיבית יכולות לפעמים להועיל לאנשים עם לופוס. מכיוון שטיפולים אלה נלקחים במקביל לטיפול התרופתי, כדאי להיוועץ ברופא המטפל לפני שמתחילים בטיפול הנוסף. נוכל לשקול עם הרופא תועלות וסיכונים ונבחן האם ישנה התנגשות בין הטיפול האלטרנטיבי לבין התרופות שאנו נוטלים לזאבת.

טיפולים אלטרנטיביים ומשלימים לזאבת, כוללים:

• תוסף תזונה של DHEA. תוספי תזונה שמכילים הורמון זה נמצאו כמפחיתים את גובה המינון הנדרש של קורטיזונים שנלקחים כדי לייצב תסמינים של לופוס.
• שמן דגים. תוספי תזונה של שמן דגים עם חומצות שומן אומגה 3 יכולים להיות מועילים לאנשים עם לופוס. מחקרים מקדמיים נראים מבטיחים, אך נדרשים מחקרים נוספים. תופעות לוואי של שמן דגים יכולות להיות בחילה וגיהוקים עם טעם של דגים בפה.
• ויטמין D. ישנן הוכחות מסוימות שאנשים עם לופוס יכולים לשאוב תועלת מנטילת תוספי תזונה של ויטמין D.

חיים עם לופוס

אנשים עם לופוס חווים קשת של תחושות כואבות, וחשים לפעמים פחד ותסכול קיצוני. האתגר לחיות עם זאבת יכול להגביר את הסיכון לדיכאון ולבעיות בריאות נפש אחרות שקשורות בו, כמו חרדה, עקה (סטרס) והערכה עצמית נמוכה. כדי לסייע לנו להתמודד עם זאבת, כדאי לנסות:

• ללמוד כל מה שאפשר על זאבת. שאלו את הרופא בכל דבר ועניין שכרוך בזאבת. בררו היכן ישנם מקורות מידע אמינים. ככל שנדע יותר על המחלה יתגבר ביטחוננו באפשרויות הטיפול השונות.
• לחפש תמיכה מחברים ומבני משפחה. דברו עם האנשים היקרים לכם והציגו בפניהם דרכים שבהן יוכלו לעזור לכם בעת התלקחות של זאבת. זוהי מחלה שיכולה להיות מתסכלת לאנשים שקרובים אלינו מכיוון שהיא סמויה מהעין ואנחנו לא תמיד נראים חולים. עלינו להיות גלויים איתם בקשר לתחושותינו והציפיות שיש לנו מהם.
• להקדיש זמן לעצמנו. התמודדות עם סטרס ומתחים בחיים דורשת שנפנה זמן לעצמנו. זמן שבו נוכל לקרוא, לעשות מדיטציה, להקשיב למוזיקה או לכתוב. כדאי למצוא פעילויות שמרגיעות ומחדשות את כוחותינו הנפשיים.
• ליצור קשר עם אנשים שיש להם זאבת. חשוב לדבר עם אנשים שלקו בזאבת. אפשר ליצור איתם קשר דרך קבוצות תמיכה או דרך האינטרנט. אנשים אחרים עם זאבת יכולים להעניק לנו תמיכה מיוחדת במינה של אנשים מנוסים שעמדו בפני אותם מכשולים ותסכולים שאנחנו מתמודדים איתם.

עוד על המערכת החיסונית

עדכון אחרון 4.7.2017