תרופה אורולוגית שקשורה בסיכון מוגבר לשיטיון נלקחת על-ידי מיליוני קשישים אמריקנים שסובלים משלפוחית שתן רגיזה. אפשר שמחירה הזול של התרופה הוא זה שגורם למתן יתר של התרופה.
תרופה אורולוגית בשם אוקסיבוטינין (דיטרופן) נרשמת ליותר מרבע מהמטופלים שסובלים מבעיות השתנה, כך מצא צוות מחקר בינלאומי.
"השימוש הנרחב הוא על אף שהתרופה אוקסיבוטינין היא תרופה גרועה במיוחד לבעיות של שלפוחית שתן רגיזה בקרב קשישים" אומר החוקר הראשי, דר' דניאל פוצ'ריל, אורולוג מבית חולים בדטרויט שבארה"ב.
"מחקרים קודמים מצאו קשר בין נטילת תרופה אורולוגית זו לבין בעיות חשיבה וסיכון מוגבר לשיטיון בקרב קשישים, כנראה בגלל השפעת התרופה על כימיקלים מסוימים במוח. אוקסיבוטינין היא תרופה מעולה ויעילה למטופלים צעירים יותר, אך תרופה בעלת סיכון לקשישים. היא מגבירה את הסיכון לשיטיון גם אם לוקחים אותה באופן לא רציף." אומר דר' פוצ'ריל.
"קיימות תרופות חלופיות אבל הן יקרות יותר ואינן מכוסות על-ידי ביטוחי בריאות, לפחות בשלבי הטיפול הראשונים. בתוכנית ביטוח בריאות ממשלתית, למשל, המטופלים חייבים לנסות תחילה את התרופה אוקסיבוטינין, ורק לאחר שניסו ונגרם להם נזק הם זכאים לקבל את הדור החדש יותר לבעיות שלפוחית שתן רגיזה, שגם לגבי בטיחות השימוש בתרופות אלה קיימת מחלוקת." אומר דר' פוצ'ריל.
הקרן לטיפול אורולוגי בארה"ב מעריכה כי 33 מיליון אמריקנים סובלים משלפוחית שתן רגיזה. מטופלים אלה צריכים להשתין לעיתים תכופות או להשתין בדחיפות רבה. חלקם אף סובל מבריחת שתן. טיפולים שאינם רפואיים כוללים שינויים בתזונה, אימון גופני והשתנה מתוכננת. אלו הם, בדרך כלל, טיפולי קו ראשון. אם מתעורר צורך, ניתוח יכול להיות אופציה טיפולית וכך גם תרופות שמעכבות את פעילות היתר של שלפוחית השתן כמו אוקסיבוטינין.
החוקרים בחנו סטטיסטיקות שנערכו בסקר טיפול רפואי לאומי בין השנים 2006-2012 כדי לקבוע באיזו תכיפות נרשמה התרופה אוקסיבוטינין לקשישים. החוקרים התמקדו ב- 2,600 מטופלים בני 65 שנים ומעלה שקיבלו מרשמים לאוקסיבוטינין או לתרופות דומות לטיפול בשלפוחית שתן רגיזה.
רק 9% מנוטלי התרופה אוקסיבוטינין עברו בדיקה נוירולוגית, על אף שה- FDA ממליץ לעקוב אחר מטופלים אלה כדי לזהות סימנים של בעיות מוח. אומרים החוקרים.
"איננו יכולים לומר האם מטופלים שהשתתפו במחקר נמצאו במעקב לגילוי בעיות נוירולוגיות בדרכים אחרות. בנוסף, חלק לא קטן מהרופאים, אך לא כולם כמובן, אינו מודע לתופעות הלוואי הנפשיות של אוקסיבוטינין" אומר דר' פוצ'ריל.
על אף שקיימות חלופות, לא כל הרופאים סבורים שהן בטוחות יותר לשימוש. מחקר שהתפרסם בשנת 2011 בכתב העת לדיווחים אורולוגיים עדכניים אמנם מתאר שורה של תרופות לשלפוחית שתן רגיזה כבעלות סיכון מזערי או נטולות סיכון לתופעות לוואי מוחיות כמו של התרופה אוקסיבוטינין. אך פרופסור דויד סטסקין, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת טפטס אינו מסכים לקביעה זו ואומר: "אף אחד מעולם לא הראה כי התרופות הללו אכן בטוחות יותר מאוקסיבוטינין. פרט לתרופה אחת שנקראת טרוספיום שאינה חודרת לעומק מערכת העצבים המרכזית. הבעיה שנשארה פתוחה לפיכך היא האם מעבר לתרופות אחרות יוכל להעלים לגמרי את הסיכון לשיטיון".
דר' פוצ'ריל טוען כי קיימות אופציות טיפוליות אחרות כמו:
- סוג חדש של תרופות שנקרא נוגד בטא 3
- גירוי עצבי בעזרת זרם חשמלי
- שימוש בבוטוליניום טוקסין באמצעות החדרת קטטר ישירות לשלפוחית השתן.
אורולוג מקנדה דר' אדריאן ווג, מומחה לאורולוגיה גריאטרית באוניברסיטת אלברטה שבקנדה, מציין כי אוקסיבוטינין בשחרור מידי הוא הצורה שהכי קשורה בסיכון לשיטיון. "רצוי שקשישים שמטופלים בתרופה אוקסיבוטינין ייפנו לברור דחוף אצל הרופא".
המחקר התפרסם בתאריך 30.3.2017 בכינוס של האיגוד האירופאי לאורולוגיה שהתקיים בלונדון שבבריטניה. מחקר שמוצג בכינוס רפואי נחשב למחקר מקדמי בלבד עד שיפורסם בכתב עת לאחר שנבחן על-ידי רופאים עמיתים.
עוד על שיטיון
