בריחת שתן אצל גברים

בריחת שתן פירושה דליפה אקראית בלתי רצונית של שתן. במהלך החיים ישנם הבדלי מגדר בתדירות בריחת השתן. בעת הילדות, הבנות מפתחות מוקדם יותר את יכולת השליטה בשלפוחית השתן, ולכן הרטבת המיטה נפוצה פחות בקרב ילדות. לעומת זאת נשים בוגרות מועדות יותר לבעיית בריחת שתן, הן בגלל המבנה האנטומי של דרכי השתן התחתונות שלהן, והן בגלל העקות הנגרמות לגופן כתוצאה מהריון ומלידה. גברים עלולים לסבול מבריחת שתן כתוצאה מבעיות בבלוטת הערמונית, וגברים ונשים כאחד עלולים לסבול מן הבעיה כתוצאה מנזק עצבי שיפגום בתקשורת בין המוח לבין שלפוחית השתן. למרות שבעיית בריחת השתן נפוצה יותר ככל שעולה הגיל, אין זו תוצאה בלתי נמענת של תהליך ההזדקנות. בריחת שתן היא בעיה רפואית ובכדי למצוא לה מזור יש להגיע לחקר שורשי הבעיה באמצעות הרופא המטפל, למרות המבוכה הטבעית הכרוכה בדבר. 
ישנם ארבעה גורמים לבריחת שתן: בריחת שתן זמנית והפיכה הנגרמת מזיהום בדרכי השתן, מעצירות או מבעיות נפשיות, בריחת שתן עקתית הנגרמת כתוצאה מחולשת שרירי שלפוחית השתן או שרירי סוגרי השופכה, בריחת שתן מדחף שאינו בר שליטה הנגרמת כתוצאה מעצבים מגורים או ניזוקים, בריחת שתן גולשת הנגרמת כתוצאה מחוסר יכולת להביא להתרוקנות מלאה של שלפוחית השתן.

איך פועלת מערכת השתן?

מערכת השתן כוללת שתי כליות, שני שופכנים (צינורות המנקזים את השתן מהכליות לשלפוחית השתן), שלפוחית השתן, שני שרירי סוגרים ושופכה (צינור המנקז את השתן, דרך הפין, אל מחוץ לגוף). לתהליכים השונים בגוף יש תוצרי פסולת. הפסולת של מערכת העיכול נאגרת בחלחולת, מתמצקת (משיבה את הנוזלים לגוף) ויוצאת את הגוף בצורת צואה דרך פי הטבעת. השתנן (אוריאה), שהוא תוצר פסולת של חלבונים, נאגר בדם ומוסר ממנו בתהליך סינון המתחולל בכליות. יחידת הסינון הבסיסית בכליות נקראת נפרון. הנפרון בנוי מכדורית המכילה נימי דם וצינורית ניקוז. לאחר הסינון מתערבב השתנן עם מים וחומרי פסולת אחרים, יוצר את השתן ומוזרם דרך שני השופכנים לשלפוחית השתן. דפנות השופכנים מתכווצות ומתרפות באופן תדיר ומרחיקות את השתן מן הכליות, כל 10 שניות לערך. השתן נאגר בשלפוחית השתן, שהיא אבר שרירי חלול דמוי בלון. שלפוחית השתן ממוקמת ליד רצפת אגן הירכיים ומקובעת אליו ברצועות. השתן הנאגר בשלפוחית גורם לה להתנפח, ואם המערכת תקינה, יכולה השלפוחית להכיל כשתי כוסות למשך שעתיים עד חמש שעות. שני שרירים טבעתיים הנקראים סוגרים ממוקמים בין שלפוחית השתן לבין השופכה ומונעים את דליפת השתן מן השלפוחית.

כאשר אנו משתינים, מאותת המוח לשרירי שלפוחית השתן להתכווץ, ובו זמנית, מאותת לסוגרים להתרפות. בעקבות כך יוצא השתן דרך השופכה אל מחוץ לגוף. אם איתותי המוח מתחוללים בסדר הנכון מתאפשרת השתנה תקינה.

סיבות לבריחת שתן אצל גברים

כדי שמערכת השתן תבצע את תפקידה, השרירים והעצבים הקשורים אליה חייבים לפעול בתיאום מלא כדי לאצור את השתן בשלפוחית וכדי להטיל אותו בזמן הנכון. תינוקות אינם נולדים עם היכולת לשלוט בהשתנה. כאשר הילד גדל הוא לומד לפרש את המסרים העצביים ומפתח שליטה בשרירי השלפוחית והסוגרים וכך נשאר יבש. אצל ילדים בני 5 עד 10 מתחוללת לעתים בריחת שתן כתוצאה מקיבולת מוגבלת של שלפוחית השתן או כתוצאה מעיכוב בהתפתחות המסלולים העצביים דרכם עוברים האותות המבשרים שהשלפוחית מלאה או מתרוקנת. צורה זו של בריחת שתן נעלמת אט אט ככל ששלפוחית השתן גדלה והעצבים מבשילים לכלל בגרות מלאה. אצל גברים בוגרים עלולות בעיות עצביות אחרות ובעיות בבלוטת הערמונית לגרום לבריחת שתן.

בעיות עצביות בבריחת שתן אצל גברים

כל מחלה או פציעה הגורמות לנזק עצבי עלולות להביא להתפתחות בריחת שתן. גברים הסובלים ממחלת הסוכרת במשך שנים רבות, עלולים לפתח נזק עצבי שישפיע על יכולת השליטה שלהם בשרירי שלפוחית השתן וכמו כן בתפקודם המיני. שבץ מוחי, מחלת פרקינסון וטרשת נפוצה, הן מחלות הפוגעות במוח ובמערכת העצבים, לכן הן עלולות לגרום גם לבריחת שתן. שלפוחית שתן בעלת פעילות יתר הוא מצב בריאותי בו מתכווצת השלפוחית בזמן הלא נכון. מצב זה עלול להיגרם כתוצאה מבעיות עצביות או לעתים מסיבה בלתי ידועה. גבר עם שלפוחית שתן בעלת פעילות יתר, עלול לחוות שנים או שלושה מן התסמינים הבאים: השתנה תכופה – מעל לשמונה פעמים ביום או מעל לפעמיים בלילה, בריחת שתן כתוצאה מדחף שאינו בר שליטה או צורך פתאומי וחזק להשתין מיד. פציעה בחוט השדרה עלולה לגרום לבריחת שתן כתוצאה מהפרעה למעבר האיתות העצבי הנדרש לשם שליטה על שלפוחית השתן.

בעיות בבלוטת הערמונית

הערמונית היא בלוטה להפרשה פנימית של גברים בלבד העוטפת את השופכה מעט מתחת לשלפוחית השתן. בלוטה זו מפרישה את נוזל הזרע המתערבב עם הזרע שמופרש מן האשכים בסמוך לרגע הפליטה. ככל שהגבר מזדקן, נוטה בלוטה זו, במקרים רבים, לגדול וללחוץ על השופכה. דפנות שלפוחית השתן מתעבות, השלפוחית הופכת לרגיזה ושרירי השלפוחית נוטים להתכווץ גם כאשר היא מכילה כמות קטנה של שתן. התוצאה המידית היא השתנה תכופה. ברבות הזמן דפוסי ההשתנה התקינים ניזוקים, והשתנתו של גבר עם בלוטת ערמונית מוגדלת מתאפיינת בזרם שתן חלש, מהוסס ובעל מעצורים. דחף מתמיד להשתין, טפטוף, דליפה והשתנה תכופה בשעות הלילה אף הם מאפיינים את הבעיה. בריחת שתן כתוצאה מדחף שאינו בר שליטה עלולה אף היא להופיע.

איך נדע שיש לנו בעיה בבלוטת הערמונית?

אם אנו חווים בריחת שתן או בעיות אחרות בהשתנה, לא תמיד מקור הבעיה הוא בבלוטת ערמונית מוגדלת. בריחת השתן עלולה להיגרם משינויים המתחוללים בגופנו כתוצאה מהזדקנות – דבר האופייני הן לגברים והן לנשים. אם אתה חושד שבלוטת הערמונית שלך מוגדלת שאל את עצמך את השאלות הבאות: כמה פעמים, בחודש שעבר, חשת בצורך להשתין שוב תוך פחות משעתיים? כמה פעמים, בחודש שעבר, קמת בלילה כדי להשתין? כמה פעמים, בחודש שעבר, חשת שזרם השתן נחלש? כמה פעמים, בחודש שעבר, נאלצת ללחוץ או לדחוף עד שהתחלת להשתין? אם התשובה לרוב השאלות היא – במקרים רבים, יש חשש סביר שאתה סובל מבלוטת ערמונית מוגדלת וחשוב שתפגוש את הרופא לשם ביצוע אבחון מדויק. גם אם התשובות אינן חד משמעיות, אך החשש מקנן בלבך, טוב תעשה אם תתייעץ עם הרופא.

מה עושים אם חווים בריחת שתן או בעיות השתנה אחרות?

הצעד הראשון הוא לשוחח עם הרופא. הרופא יבחן את ההיסטוריה הרפואית שלך, ישאל על אורח החיים והרגלי התזונה שלך, יבדוק איזה תרופות אתה נוטל (כדי לאושש או להפריך את קיומה של הבעיה כתוצאה מתופעות לוואי של תרופות) ויבקש ממך לבצע מעקב אחר דפוסי ההשתנה שלך. יתכן ותידרשנה בדיקות נוספות כגון: בדיקה דרך פי הטבעת על מצב גודלה של בלוטת הערמונית, בדיקת גלי מוח(EEG) שתבחן את הפעילות העצבית, הדמיה קולית שתציג את תמונת האברים הפנימיים של מערכת השתן, מדידת לחצים בשלפוחית השתן, לאחר שמולאה בעזרת צנתר, כדי לבדוק את הקיבולת שלה, את חוזקם של שרירי הסוגרים ורמת הפעילות של השלפוחית.

איך מטפלים בבריחת שתן אצל גברים?

בגלל מורכבות הבעיה אין פתרון קסם אחד. הטיפול המתאים יקבע בהתאם לסוג הבעיה, חומרתה, אורח חייך והעדפותיך, אך רצוי להתחיל בטיפולים הפשוטים יותר. גברים רבים חוזרים לשלוט בשלפוחית השתן על-ידי שינוי מזערי באורח חייהם ובאמצעות תרגול גופני המיועד לחיזוק שרירי שלפוחית השתן ושרירי ריצפת אגן הירכיים. במידה וטיפולים התנהגותיים אלה אינם עוזרים ניתן לנסות תרופות או עזרים כגון: סוגר מלאכותי או צנתר. לבסוף, חלק מן הגברים יאלצו לעבור התערבות ניתוחית.

טיפולים התנהגותיים בבריחת שתן אצל גברים

אצל חלק מן הגברים, הפתרון לבריחת שתן מושג בפשטות על-ידי הגבלת צריכת נוזלים בזמנים מסוימים במשך היום או על-ידי תכנון זמני הביקור בשירותים. טיפול זה נקרא אימון שלפוחית השתן. ככל שמתמידים באימון פשוט זה ניתן לשפר את השליטה בשלפוחית ולבקר פחות בשירותים.

שיטת קיגל לטיפול בבריחת שתן

אימון שלפוחית השתן עשוי לכלול גם את שיטת קיגל. הצעד הראשון בשיטה זו הוא זיהוי מיקומם של שרירי ריצפת אגן הירכיים. דמיין שאתה מנסה למנוע מעצמך לשחרר נפיחה. כווץ את השרירים שאמורים לבצע זאת. אם אתה חווה תחושת משיכה, אלה הם שרירי ריצפת אגן הירכיים שאותם יש לחזק. חשוב בעת האימון שלא לכווץ שרירים אחרים בגוף ושלא לעצור את הנשימה. כיווץ השרירים הלא נכונים, בבטן, ברגלים או בישבן עלול להגביר את הלחץ על שרירי שלפוחית השתן. לאחר שזיהית בוודאות את השרירים הנכונים, יש לכווץ אותם למשך שלוש שניות ולהרפות למשך שלוש שניות. יש לחזור על התרגיל 10 פעמים. רצוי לבצע את התרגול לפחות שלוש פעמים ביום, בתחילה במצב שכיבה, ולאחר שהשרירים מתחזקים במצב ישיבה. כאשר ניתן לבצע את התרגול בעמידה או בהליכה, ואגב כך לשוחח בחופשיות, סימן הוא שאנחנו בדרך הנכונה להשגת שליטה על שלפוחית השתן. חייבים להיות סבלניים, השיפור מושג בהדרגה ולוקח לעתים כ-6 שבועות ויותר, אך רוב הגברים חשים בשיפור תוך שבועות ספורים.

טיפולי ביו-פידבק (משוב חיובי) בבריחת שתן אצל גברים

גברים הסובלים מנזק עצבי אינם יכולים לדעת בוודאות אם הם מבצעים את התרגול בשיטת קיגל כשורה. בעזרת טיפולי משוב חיובי (ביו-פידבק) ניתן לסייע לאותם גברים לזהות את השרירים הזקוקים לחיזוק. טיפולי משוב חיובי נעשים בדרך הבאה: מכשיר קטן בגודל של עט מוכנס לפי הטבעת כדי לתעד על גבי מסך מחשב, בו צופה המטופל, את התכווצויות השרירים בעת התרגול. אם המטופל מכווץ את השריר הנכון משתנה התמונה במסך המחשב ונשמע קול. ניתן לסייע בזיהוי שרירי ריצפת אגן הירכיים גם בעזרת מכשיר השולח פעימות חשמליות קלות לשרירים וגורם להתכווצותם. בדרך זו מתחזקים השרירים וקל יותר לזהותם בעת אימון בשיטת קיגל. שיטת תרגול גופני אחרת המתאימה לגברים הסובלים מנזק עצבי היא שיטת פאולה.

טיפול בשיטת פאולה בבריחת שתן אצל גברים

שיטת פאולה, הנקראת גם סוד השרירים הטבעתיים, פותחה בעקבות האבחנה שבגוף בריא ומתפקד פועלים כל השרירים הטבעתיים בעת ובעונה אחת, והפעלת אחד מהם גורמת לתגובת שרשרת אצל שאר השרירים הטבעתיים בגוף. השרירים הטבעתיים הרצוניים בגופנו, נמצאים בעיקר סביב פתחי הגוף השונים: עיניים, אף, אוזניים, פה, סוגר השופכה ופי הטבעת. בנוסף לכך נמצאים בגוף גם שרירים טבעתיים בלתי רצוניים. מפתחת השיטה, פאולה גרבורג, מצאה שכל השרירים הטבעתיים בגוף מתפקדים כמערכת אחת וקראה לה מערכת הסוגרים (המערכת הספינקטרית). פאולה מצאה גם שכאשר סוגר מסוים אינו מתפקד כשורה או שפעילותו משובשת, ניתן לטפל בו על-ידי הפעלת הסוגרים התקינים. תרגולם של הסוגרים התקינים יביא במשך הזמן לשיפור תפקודו של הסוגר הלקוי והוא ישוב לפעילות תקינה. כאשר סוגר השופכה נחלש, מקובל בשיטת פאולה לתרגל את סוגר הפה על-ידי תנועות מסוימות, בצורה ובקצב נכון במשך מספר דקות. יש לחזור על התרגול מספר פעמים ביום. התוצאות לא תאחרנה לבוא.

טיפול תרופתי בבריחת שתן

תרופות משפיעות על היכולת לשלוט בשלפוחית השתן במספר אופנים. תרופות מסוימות מונעות בריחת שתן באמצעות חסימת האיתות העצבי הבלתי תקין המשדר לשרירי שלפוחית השתן להתכווץ בזמן לא נכון. תרופות אחרות מאטות את יצור השתן. תרופות נוספות גורמות להרפיית שרירי השלפוחית או להקטנת גודלה של בלוטת הערמונית. סביר להניח שלפני מתן תרופה זו או אחרת לבריחת שתן, ינסה הרופא, קודם לכל, לשנות את התרופות שאתה נוטל כעת. לדוגמה  תרופות משתנות, המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם, מגבירות את תפוקת השתן ומחמירות, עקב כך, את בעיית בריחת השתן. מעבר לתרופה אחרת לבעיית יתר לחץ דם, אם היא אפשרית, עשוי להקל על בעיית בריחת השתן (לעתים התרופה היא הסיבה העיקרית לבריחת שתן).

סוגי תרופות לטיפול בבריחת שתן אצל גברים

אם החלפת התרופות אינה מסייעת בפתרון הבעיה, ימליץ הרופא על תרופה לבריחת שתן מתוך סוגי התרופות הבאות: 
חוסמי אלפא מסוג טרזואין, דוקסאזואין ואלפוזואין משמשים לטיפול כאשר הגורם לבעיה היא בלוטת ערמונית מוגדלת החוסמת או מפריעה את יציאת השתן. 
מעכבי אנזים 5 אלפא רדוקטז מסוג פינאסטריד ודוטאסטריד המעכבים את יצור נגזרת DHT של הורמון הטסטוסטרון. נגזרת זו, מעריכים החוקרים, היא האחראית לגדילתה של בלוטת הערמונית ולכן עיכוב יצורה עשוי להביא לצמצום ממדי בלוטת הערמונית. במדינות אירופה, ובעיקר בגרמניה, מקובל לתת במקום תרופות אלה את צמח המרפא דקל ננסי שהוא בעל פעילות דומה. 
נוגדי דיכאון מסוג אימיפרמין המרפים את השרירים וחוסמים את האיתות העצבי שגורם להתכווצות שרירי שלפוחית השתן. 
נוגדי עוויתות מסוג פרופנטלין, טולטרודין ואוקסיבוטינין המרפים את שרירי שלפוחית השתן. 
לכל תרופה עלולות להיות תופעות לוואי שיש להתייעץ בקשר אליהן עם הרופא.

עזרים למניעת בריחת שתן אצל גברים

אם כל השיטות לא הביאו לפתרון בעיית בריחת השתן, כדאי לשקול שימוש בצנתר כדי לשלוט בבעיה. הצנתר הוא צינורית קטנה המוחדרת לשופכה שמנקזת את שלפוחית השתן. החדרת הצנתר חייבת להיעשות בזהירות רבה בכדי למנוע זיהום והיווצרות אבנים בדרכי השתן. דרך נוספת לשיפור סגירת השופכה היא הזרקת חומר דמוי שומן או קולגן לרקמות הנמצאות במוצא שלפוחית השתן בסמוך לשופכה. הטיפול מתבצע בהרדמה מקומית, וברבות הזמן יש לחזור עליו משום שחומרי ההזרקה נספגים אט אט בגוף והשופכה שוב נותרת פתוחה.

עזר נוסף למניעת בריחת שתן הוא סוגר מלאכותי. העזר מושתל סביב לשופכה בסמוך למוצא שלפוחית השתן. עזר זה מתאים לסובלים מרפיון שרירי הסוגרים. השתלת הסוגר המלאכותי נעשית בהרדמה מלאה. העזר מורכב משלושה חלקים: חפת המוצמד סביב צוואר השופכה בסמוך למוצא השלפוחית, בלון קטן, המשמש כמאגר לנוזלי החפת, הממוקם בחלל הבטן ומשאבה הממוקמת בשק האשכים. החפת ממולא בנוזל ואוטם לחלוטין את שלפוחית השתן. כשמתעורר הצורך להשתין (שלפוחית השתן מלאה) לוחצים על המשאבה עם האצבעות. המשאבה מרוקנת את החפת מנוזליו העוברים לבלון. השופכה נפתחת והשתן שנאגר בשלפוחית יוצא החוצה. עם התרוקנות השלפוחית, החפת מתמלא באופן אוטומטי, תוך 2 עד 5 דקות ושוב השופכה סגורה היטב.

התערבות ניתוחית בבריחת שתן אצל גברים

ניתוח עשוי לעתים לשפר כמה סוגי בריחת שתן בגברים. בהליך ניתוחי הנקרא הליך הלולאה, המנתח מיצר תמיכה לשופכה על-ידי כריכה פיסת חומר סביב לשופכה שקצהו מקובע לעצם האגן. הלולאה לוחצת באופן קבוע על סוגרי השופכה ואינה מאפשרת את יציאתו של השתן עד אשר המשתמש משחרר במודע את השתן.

בהליך ניתוחי הנקרא הסטת השתן משתמשים במקרים בהם יש הכרח להסיר את שלפוחית השתן או במקרים בהם השלפוחית אינה מתפקדת לחלוטין בעקבות נזק עיצבי חמור. בהליך זה יוצר המנתח מאגר שתן חדש בחלל הבטן מפיסה שנלקחת מהמעי הדק שאליה מחברים את שני השופכנים היוצאים מהכליות. המנתח מיצר גם פתח זעיר בבטן התחתונה דרכו מתנקז השתן דרך צנתר לתוך שקית שניתנת להחלפה.

עדכון אחרון – 14/7/10