נשים מועדות פי 2 מגברים ללקות בתסמונת המעי הרגיז (IBS). זהו מצב כרוני (ממושך) שמאופיין בפרצי עצירות, שלשול, עצירות ושלשול גם יחד שחוזרים ונשנים ומלווים בכאבי בטן, בנפיחות ובגזים. זו הסיבה השנייה בשכיחותה להיעדרות מעבודה שקודמת לה רק הצטננות.
מהי תסמונת המעי הרגיז?
תסמונת המעי הרגיז היא הפרעה תפקודית, כלומר שעד כמה שאנו יודעים, אינה נגרמת על-ידי מחלת רקע כלשהי או על-ידי ליקוי מבני. מומחים מאמינים שהופעת התסמונת כרוכה במגוון גורמים, לעתים בעלי יחסי גומלין, כמו זיהום, תקשורת שגויה בין המוח למעיים, רגישות גבוהה לכאב, הורמונים, אלרגיות ועקה רגשית.
למרבה המזל, IBS אינה מגבירה את הסיכון להתפתחות מצבי בריאות חמורים יותר, כמו קוליטיס כיבי או סרטן המעי הגס, אך התסמונת יכולה למרר את החיים. חומרת התסמינים נעה בין הצקה לבין מצב מחליש ומגביל.
מה אפשר לעשות אם נפל חשד שאחד מבני המשפחה לוקה בתסמונת המעי הרגיז?
בסוף שנת 2008 הוציא הקולג' האמריקני לגסטרולוגיה קובץ הנחיות והמלצות להשגחה ולטיפול ב- IBS. למשל, בדיקות מקיפות (ספירת דם, תפקודי בלוטת המגן, בדיקת טפילים בצואה והדמיית חלל הבטן) אינן הכרחיות לאנשים עם תסמינים טיפוסיים של תסמונת המעי הרגיז ולאנשים שאין עבר במשפחתם של סרטן המעי הגס, מחלת מעיים דלקתית, מחלת צליאק, או תסמינים מעוררי חשש כמו דימום מהחלחולת, ירידה במשקל או אנמיה שמקורה במחסור בברזל. אנשים שסובלים מתסמונת המעי הרגיז שמאופיינת בעיקר בשלשול או בשילוב של שלשול ועצירות צריכים לבצע בדיקת דם לניטור מחלת צליאק, ולשקול בדיקת לקטוזה בנשימה, אם תסמינים של אי-סבילות ללקטוזה נשארים בעיה לאחר שינויים בהרכב התזונה.
בקובץ ההנחיות הוגדרה ההפרעה מחדש ככאב בטן או אי-נוחות שמתחוללים בסמיכות לשינויים בהרגלי יציאות במשך תקופה של לפחות שלושה חודשים.
תסמונת המעי הרגיז – המלצות טיפול
עורכי ההנחיות בחנו 300 מחקרים על התנהלות ההפרעה, אבחונה והטיפול בה ופיתחו שורה של המלצות:
|
טיפול |
המלצות |
|
אנטיביוטיקה |
שימוש קצר מועד באנטיביוטיקה מסוג ריפקסימין, אנטיביוטיקה שאינה נספגת (נשארת במעי), מסייע בהפחתת כל התסמינים, במיוחד נפיחות. הבטיחות ארוכת הטווח והיעילות אינן ברורות, והתרופה אינה מאושרת לתסמונת המעי הרגיז (IBS). ריפקסימין מאושרת לטיפול בשלשול מטיילים. הערה: יתכן שתרופות אנטיביוטיות אחרות יכולות לעזור. |
|
סיבים תזונתיים |
מוצרים שמכילים פסיליום (סוג מסוים של סיבים תזונתיים) משפרים את כל התסמינים. אבל סובין חיטה או סובין תירס לא נמצאו במחקרים כטובים יותר מפלסבו (תרופת דמה). |
|
תרופות שמאושרות על-ידי ה- FDA |
התרופה החדשה ביותר ל- IBS היא מסוג לוביפרוסטון, היא יעילה בהעלמת תסמינים בנשים עם תסמונת שעיקרה עצירות. התרופה אסורה לשימוש על-ידי נשים הרות. תרופה מסוג אלוסטרון יעילה לנשים עם תסמונת שעיקרה שלשול, אך השימוש בה מוגבל משום שהיא כרוכה בעצירות חמורה ובקוליטיס חסימתי (הפחתה בזרימת הדם במעיים) תרופה מסוג טגסרוד מסייעת בהקלה לנשים עם תסמונת שעיקרה עצירות, ולנשים וגברים עם תסמונת מעורבת של עצירות ושלשול. התרופה נאסרה לשיווק בשנת 2007 בגלל סיכון מוגבר במעט לבעיות כלי דם, וכעת היא מותרת לשימוש רק לנשים מתחת לגיל 55 שזקוקות לה ביותר ושאינן בעלות בעיות לב. |
|
תרופות נגד עוויתות |
בארה"ב מקובל לרשום תרופות מסוג דיציקלומין והיאוסציאמין לכאבי IBS. שמן מנטה יכול לסייע נגד עוויתות בטן, אך אנשים שלוקים בבקע סרעפתי עלולים לסבול מצרבת כתוצאה מנטילתו. |
|
טיפולים פסיכולוגיים |
עשרים מחקרים אקראיים ומבוקרים הראו שטיפולים פסיכולוגיים, כמו טיפול תפיסתי התנהגותי, טיפול פסיכו-דינמי וטיפולי היפנוזה, אך לא טיפולי התרגעות, יעילים יותר מהטיפול המקובל להקלה על כל התסמינים. |
|
פרוביוטיקה (חיידקים טובים) |
המחקר בתחום זה מורכב מכיוון שקיימים זנים רבים של חיידקים פרוביוטיים, והבדלים ניכרים במינונים של התכשירים השונים. חיידקים מסוג לקטובציליוס לבדם אינם מקלים כנראה על תסמיני IBS, אך שילובים מסוימים עם חיידקים מסוג ביפידובקטריה יכולים להיות יעילים. |
|
תרופות נוגדות דיכאון |
תרופות טריציקליות ותרופות מסוג SSRI נגד דיכאון יעילות בהקלת תסמיני IBS ובהפחתת כאבי בטן, אך אין מידע מספיק לגבי בטיחותן ועמידות להן של משתמשים שלקו ב-IBS. |
אנשים שלקו בתסמונת המעי הרגיז צריכים ללמוד כמה שיותר על מצב בריאותי זה ולאסוף מידע, כמה שאפשר, מרופאים כדי לדעת איך לטפל בתסמונת ולשוב ולשלוט במהלך חייהם השגרתי.
